תנ"ך - אשר נתנו קברתיה בירכתי־בור ויהי קהלה סביבות קברתה כלם חללים נפלים בחרב אשר־נתנו חתית בארץ חיים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֲשֶׁ֨ר נִתְּנ֤וּ קִבְרֹתֶ֙יהָ֙ בְּיַרְכְּתֵי־ב֔וֹר וַיְהִ֣י קְהָלָ֔הּ סְבִיב֖וֹת קְבֻרָתָ֑הּ כֻּלָּ֤ם חֲלָלִים֙ נֹפְלִ֣ים בַּחֶ֔רֶב אֲשֶׁר־נָתְנ֥וּ חִתִּ֖ית בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים: (יחזקאל פרק לב פסוק כג)

טקסט וניקוד:

אֲשֶׁר נִתְּנוּ קִבְרֹתֶיהָ בְּיַרְכְּתֵי־בוֹר וַיְהִי קְהָלָהּ סְבִיבוֹת קְבֻרָתָהּ כֻּלָּם חֲלָלִים נֹפְלִים בַּחֶרֶב אֲשֶׁר־נָתְנוּ חִתִּית בְּאֶרֶץ חַיִּים: (יחזקאל פרק לב פסוק כג)

טקסט בלבד:

אשר נתנו קברתיה בירכתי־בור ויהי קהלה סביבות קברתה כלם חללים נפלים בחרב אשר־נתנו חתית בארץ חיים: (יחזקאל פרק לב פסוק כג)

תיקון קוראים:

אשר נתנו קברתיה בירכתי־בור ויהי קהלה סביבות קברתה כלם חללים נפלים בחרב אשר־נתנו חתית בארץ חיים: (יחזקאל פרק לב פסוק כג)
דְּאִתמְסַרוּ לִקבוּרָא בִּסיָפֵי גוּב בֵּית אַבדָנָא וַהֲוַאָה מַשׁרְיָתְהוֹן סַחרָנוּתְהוֹן קִברֵיהוֹן כּוּלְהוֹן קְטִילַיָא דְּאִתקְטַלוּ בְחַרבָּא דְּאִתמְסַרוּ לִתבָר עַל דִּשׁלִיטוּ בְּאַרעָא דְיִשׂרָאֵל :

נתנו - ו' (דגושים): ראה יח' לא , יד. קברתיה - ג' (בכתיבים שונים): יח' לב , כג , כה , כו. סביבות קברתה - ב': יח' לב , כג , כד. קברתה - ג' וחסר (בלישנא): בר' לה , כ; יח' לב , כג , כד.

קברתיה ג' אשר נתנו משכב משך. קדמיה קברתיה כת' תינינה קברתה בתר' קברותיה.

נתנו - ו'; קברתיה - ג'; קברתה - ג' וחס'; חללים נפלים - ל'.

בירכתי בור - בעמקי בור , בסוף עומקו. ויהי קהלה - בתוך שאול סביבות קבורתה. אשר נתנו חתית - אשר נתנו שבר בארץ ישראל.

בירכתי בור - בסוף עומק הבור; ומתרגמינן "ולירכתי המשכן" (שמ' כו , כב): "ולסייפי". אשר נתנו - לפי שסתם למעלה ואומר "סביבותיו קברותיו" (פס' כב) , ואין אנו יודעין היכן קבורתו , ומפרש והולך בסמוך להיכן קברותיו: בירכתי בור אשר נתנו חתית בארץ החיים.

אשר נתנו קברתיה - של אשור. ויהי קהלה - של אשור. סביבות קבורתה - של אשור. אשר נתנו חתית - ופחד ומורא במפלתם. בארץ חיים - שנפל פחד מפלתם על כל החיים , לאמר: ואיך נמלט אנחנו , אחרי שאשור כך? וכן תפרש כלם.

אשר נתנו קברותיה בירכתי בור - לפי שאמר "סביבותיו קברותיו" (לעיל , כב) , אמר: ואנה נתנו קברותיה שלעדת אשור? בירכתי בור. ואמר זה להפלגה , שירדו לשאול תחתית. והעֹמק שזכר בקברותם , באמרו "אל ארץ תחתיות" (לעיל , יח) , בירכתי בור - להגדיל אבדם בעֹמק , במקום שלא תשיג יד. וכל זה דרך משל , כלומר , שיאבדו לעולם הם ונפשותם. ויהי קהלה סביבות קבורתה - קהל ארץ מצרים סביבות קבורת עדת ארץ אשור. ובאמרו סביבות - אינו אומר שיקברו במקום שנקברו הם , אלא שיפלו בחרב כמו הם , ומשפט אחד להם , כאלו הם ביחד. וכולם יפלו בחרב , אותם אשר נתנו חתית בארץ חיים - שנתנו מוראם וחתיתם בבני אדם בעודם חיים. ולפיכך אמר בארץ חיים , לפי שהם עתה בארץ מתים. ויונתן תרגם: "על דשליטו בארעא דישראל".

אשר. נִתנו - מבנין 'נפעל'. קברותיה - סימן הנקבה יענה לארץ , והטעם - כטעם "סביבותיו קברותיו" הנזכר (לעיל , כב). אשר נָתנו - פירושו: על אשר נתנו. ומלת חתית - שם מגזרת "מחִתה" (תה' פט , מא) , ופירושו: שבר. וטעם להזכיר ארץ חיים בכל הפסוקים (כג - כז; לב) , בעבור שהיה מדבר בפרשה ענין מתים וחללים. ולפרש ארץ חיים - ארץ ישראל (ראה ת"י ורש"י): דרך דרש.

אשר נתנו קברותיה - שלאשור , בירכתי בור. ויהי קהלה - שלאשור , סביבות קברותיה. וקורא אשור זכר (ראה לעיל , כב) ונקבה , על שם העם והאומה. אשר נתנו חיתית בארץ החיים - שהעלו פחדם ומוראם על העולם בהיותם חיים. ויש לומר: על ארץ ישראל אומר.
ריכוז קישורים