תנ"ך - אשר
נתנו
קברתיה
בירכתי־בור
ויהי
קהלה
סביבות
קברתה
כלם
חללים
נפלים
בחרב
אשר־נתנו
חתית
בארץ
חיים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֲשֶׁ֨ר
נִתְּנ֤וּ
קִבְרֹתֶ֙יהָ֙
בְּיַרְכְּתֵי־ב֔וֹר
וַיְהִ֣י
קְהָלָ֔הּ
סְבִיב֖וֹת
קְבֻרָתָ֑הּ
כֻּלָּ֤ם
חֲלָלִים֙
נֹפְלִ֣ים
בַּחֶ֔רֶב
אֲשֶׁר־נָתְנ֥וּ
חִתִּ֖ית
בְּאֶ֥רֶץ
חַיִּֽים:
(יחזקאל פרק לב פסוק כג)
אֲשֶׁר
נִתְּנוּ
קִבְרֹתֶיהָ
בְּיַרְכְּתֵי־בוֹר
וַיְהִי
קְהָלָהּ
סְבִיבוֹת
קְבֻרָתָהּ
כֻּלָּם
חֲלָלִים
נֹפְלִים
בַּחֶרֶב
אֲשֶׁר־נָתְנוּ
חִתִּית
בְּאֶרֶץ
חַיִּים:
(יחזקאל פרק לב פסוק כג)
אשר
נתנו
קברתיה
בירכתי־בור
ויהי
קהלה
סביבות
קברתה
כלם
חללים
נפלים
בחרב
אשר־נתנו
חתית
בארץ
חיים:
(יחזקאל פרק לב פסוק כג)
אשר
נתנו
קברתיה
בירכתי־בור
ויהי
קהלה
סביבות
קברתה
כלם
חללים
נפלים
בחרב
אשר־נתנו
חתית
בארץ
חיים:
(יחזקאל פרק לב פסוק כג)
דְּאִתמְסַרוּ
לִקבוּרָא
בִּסיָפֵי
גוּב
בֵּית
אַבדָנָא
וַהֲוַאָה
מַשׁרְיָתְהוֹן
סַחרָנוּתְהוֹן
קִברֵיהוֹן
כּוּלְהוֹן
קְטִילַיָא
דְּאִתקְטַלוּ
בְחַרבָּא
דְּאִתמְסַרוּ
לִתבָר
עַל
דִּשׁלִיטוּ
בְּאַרעָא
דְיִשׂרָאֵל
:
נתנו
-
ו'
(דגושים):
ראה
יח'
לא
,
יד.
קברתיה
-
ג'
(בכתיבים
שונים):
יח'
לב
,
כג
,
כה
,
כו.
סביבות
קברתה
-
ב':
יח'
לב
,
כג
,
כד.
קברתה
-
ג'
וחסר
(בלישנא):
בר'
לה
,
כ;
יח'
לב
,
כג
,
כד.
קברתיה
ג'
אשר
נתנו
משכב
משך.
קדמיה
קברתיה
כת'
תינינה
קברתה
בתר'
קברותיה.
נתנו
-
ו';
קברתיה
-
ג';
קברתה
-
ג'
וחס';
חללים
נפלים
-
ל'.
בירכתי
בור
-
בעמקי
בור
,
בסוף
עומקו.
ויהי
קהלה
-
בתוך
שאול
סביבות
קבורתה.
אשר
נתנו
חתית
-
אשר
נתנו
שבר
בארץ
ישראל.
בירכתי
בור
-
בסוף
עומק
הבור;
ומתרגמינן
"ולירכתי
המשכן"
(שמ'
כו
,
כב):
"ולסייפי".
אשר
נתנו
-
לפי
שסתם
למעלה
ואומר
"סביבותיו
קברותיו"
(פס'
כב)
,
ואין
אנו
יודעין
היכן
קבורתו
,
ומפרש
והולך
בסמוך
להיכן
קברותיו:
בירכתי
בור
אשר
נתנו
חתית
בארץ
החיים.
אשר
נתנו
קברתיה
-
של
אשור.
ויהי
קהלה
-
של
אשור.
סביבות
קבורתה
-
של
אשור.
אשר
נתנו
חתית
-
ופחד
ומורא
במפלתם.
בארץ
חיים
-
שנפל
פחד
מפלתם
על
כל
החיים
,
לאמר:
ואיך
נמלט
אנחנו
,
אחרי
שאשור
כך?
וכן
תפרש
כלם.
אשר
נתנו
קברותיה
בירכתי
בור
-
לפי
שאמר
"סביבותיו
קברותיו"
(לעיל
,
כב)
,
אמר:
ואנה
נתנו
קברותיה
שלעדת
אשור?
בירכתי
בור.
ואמר
זה
להפלגה
,
שירדו
לשאול
תחתית.
והעֹמק
שזכר
בקברותם
,
באמרו
"אל
ארץ
תחתיות"
(לעיל
,
יח)
,
בירכתי
בור
-
להגדיל
אבדם
בעֹמק
,
במקום
שלא
תשיג
יד.
וכל
זה
דרך
משל
,
כלומר
,
שיאבדו
לעולם
הם
ונפשותם.
ויהי
קהלה
סביבות
קבורתה
-
קהל
ארץ
מצרים
סביבות
קבורת
עדת
ארץ
אשור.
ובאמרו
סביבות
-
אינו
אומר
שיקברו
במקום
שנקברו
הם
,
אלא
שיפלו
בחרב
כמו
הם
,
ומשפט
אחד
להם
,
כאלו
הם
ביחד.
וכולם
יפלו
בחרב
,
אותם
אשר
נתנו
חתית
בארץ
חיים
-
שנתנו
מוראם
וחתיתם
בבני
אדם
בעודם
חיים.
ולפיכך
אמר
בארץ
חיים
,
לפי
שהם
עתה
בארץ
מתים.
ויונתן
תרגם:
"על
דשליטו
בארעא
דישראל".
אשר.
נִתנו
-
מבנין
'נפעל'.
קברותיה
-
סימן
הנקבה
יענה
לארץ
,
והטעם
-
כטעם
"סביבותיו
קברותיו"
הנזכר
(לעיל
,
כב).
אשר
נָתנו
-
פירושו:
על
אשר
נתנו.
ומלת
חתית
-
שם
מגזרת
"מחִתה"
(תה'
פט
,
מא)
,
ופירושו:
שבר.
וטעם
להזכיר
ארץ
חיים
בכל
הפסוקים
(כג
-
כז;
לב)
,
בעבור
שהיה
מדבר
בפרשה
ענין
מתים
וחללים.
ולפרש
ארץ
חיים
-
ארץ
ישראל
(ראה
ת"י
ורש"י):
דרך
דרש.
אשר
נתנו
קברותיה
-
שלאשור
,
בירכתי
בור.
ויהי
קהלה
-
שלאשור
,
סביבות
קברותיה.
וקורא
אשור
זכר
(ראה
לעיל
,
כב)
ונקבה
,
על
שם
העם
והאומה.
אשר
נתנו
חיתית
בארץ
החיים
-
שהעלו
פחדם
ומוראם
על
העולם
בהיותם
חיים.
ויש
לומר:
על
ארץ
ישראל
אומר.