תנ"ך - ולא ישכבו את־גבורים נפלים מערלים אשר ירדו־שאול בכלי־מלחמתם ויתנו את־חרבותם תחת ראשיהם ותהי עונתם על־עצמותם כי־חתית גבורים בארץ חיים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְלֹ֤א יִשְׁכְּבוּ֙ אֶת־גִּבּוֹרִ֔ים נֹפְלִ֖ים מֵעֲרֵלִ֑ים אֲשֶׁ֣ר יָרְדֽוּ־שְׁא֣וֹל בִּכְלֵֽי־מִלְחַמְתָּם֩ וַיִּתְּנ֨וּ אֶת־חַרְבוֹתָ֜ם תַּ֣חַת רָאשֵׁיהֶ֗ם וַתְּהִ֤י עֲוֺֽנֹתָם֙ עַל־עַצְמוֹתָ֔ם כִּֽי־חִתִּ֥ית גִּבּוֹרִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים: (יחזקאל פרק לב פסוק כז)

טקסט וניקוד:

וְלֹא יִשְׁכְּבוּ אֶת־גִּבּוֹרִים נֹפְלִים מֵעֲרֵלִים אֲשֶׁר יָרְדוּ־שְׁאוֹל בִּכְלֵי־מִלְחַמְתָּם וַיִּתְּנוּ אֶת־חַרְבוֹתָם תַּחַת רָאשֵׁיהֶם וַתְּהִי עֲוֺנֹתָם עַל־עַצְמוֹתָם כִּי־חִתִּית גִּבּוֹרִים בְּאֶרֶץ חַיִּים: (יחזקאל פרק לב פסוק כז)

טקסט בלבד:

ולא ישכבו את־גבורים נפלים מערלים אשר ירדו־שאול בכלי־מלחמתם ויתנו את־חרבותם תחת ראשיהם ותהי עונתם על־עצמותם כי־חתית גבורים בארץ חיים: (יחזקאל פרק לב פסוק כז)

תיקון קוראים:

ולא ישכבו את־גבורים נפלים מערלים אשר ירדו־שאול בכלי־מלחמתם ויתנו את־חרבותם תחת ראשיהם ותהי עונתם על־עצמותם כי־חתית גבורים בארץ חיים: (יחזקאל פרק לב פסוק כז)
וְלָא יִשׁכְּבוּן עִם גִּיבָּרַיָא דְּאִתקְטַלוּ מֵחַיָיבַיָא דְּאִתַּחַתוּ לִשׁאוֹל בְּמָנֵי קְרָבְהוֹן וִיהַבוּ יָת סֵיפֵיהוֹן תְּחוֹת רֵישֵׁיהוֹן וַהֲווֹ חוֹבֵיהוֹן עַל גַּרמֵיהוֹן אֲרֵי אִתמְסַרוּ לִתבָר גִּיבַּרַיָא עַל דִּשׁלִיטוּ בְּאַרעָא דְיִשׂרָאֵל :

בכלי - מלחמתם - ב' (בלישנא): שו' יח , טז; יח' לב , כז. ראשיהם - י"ג: ראה יח' א , כב.

ולא ישכבו - ל'; נפלים מערלים - ל'.

ולא ישכבו , אלה הנזכרים , עם גיבורים שמתו מיתת עצמן , כי נופלים וגרועים יהיו מערלים , אשר מתו מיתת עצמן וירדו בכלי מלחמתם שאול. ויתנו קובריהם את חרבותם תחת ראשיהם לסימן , להודיע שלא שלטה בהם חרב. ותהי עוונותם על עצמותם - לא נחסר מעוונותם כלום , שלא כפרה עליהם חרב הריגה , שלא נהרגו; ומה הוא העון? כי חתית הגיבורים ההם היתה בארץ חיים.

ולא ישכבו את גיבורים - ומהו שלא יבוא לכם זה הטוב , שישכבו עם גבורים שמתו מעצמן ולא נהרגו , שירדו לשאול בכלי מלחמתם ונתנו חרבותם תחת ראשיהם; וזהו האות של זה האיש , לפיכך אנו נותנין חרב זה תחת ראשו. כלומר: זה האיש , כל זמן שהיה חרב זה בידו , לא נצחו מעולם , והם שיכול להורגו. ותהי עוונותם על עצמותם - ועוונותם (אינם) מתכפרים להם במותם , לפי שלא נתכפרו בחיים , לפי שייסורים ממרקין עוונות; ואין ייסורין גדולים מייסורי חרב , ואותן שנהרגו נתכפרו עוונות חייהם , אבל אילו שלא נהרגו , לא נתכפרו עוונותם בחייהם; וזהו ותהי עונותם על עצמותם - ומהו העון? כי חתית גבורים בארץ החיים.

ולא ישכבו משך ותובל את גבורים , שהן נופלים במלחמה בכבוד , מלהיות ערלים - נקברים ערום ועריה (ע"פ יח' טז , ז) , נפשטים בבוז וקלון; אלא בכבוד גדול. אשר ירדו שאול בכבוד גדול , בכלי מלחמתם , ויתנו את חרבותם תחת ראשיהם , להודיע שעל ידי גבורתם מתו , שלא רצו לברוח , אלא עמדו בכובד המלחמה והרגו בשונאיהם ונקמו בהם במותם , עד אשר יגעה ידם אל החרב (ע"פ ש"ב כג , י). ותהי עונותם - שהעוו לאויביהם , להרוג בהם מכה רבה מאוד. על עצמותם - שעל ידי הרג רב שהרגו בשנאיהם במותם , מתו גם הם עמם , כענין "תמת נפשי עם פלשתים" (שו' טז , ל). כך בכבוד לא ישכבו אֵילו , כי במורך לב ופחד מנוסתם נהרגו כשפחות , לכך נקברו בבזיון. וכל כך למה? כי חתית גבורים בארץ חיים - להפיל פחד מפלתם על החיים ויִרָאוני. גם יש לומר: ותהי עונותם - לא על ישכבו; ועל "משך" ו"תובל" (לעיל , כו) , שיהא גופם נקבר בבזיון.

ולא ישכבו את גיבורים נפלים מערלים - אמר , כי עם חללי חרב ישכבו ולא עם הגבורים שנפלו , כלומר , שמתו מיתת עצמם , שלא נפלו בחרב. ופירש עוד ואמר: מערלים אשר ירדו לשאול בכלי מלחמתם , רוצה לומר: מאותם ערלים שירדו לשאול בכלי מלחמתם , כלומר , שעד מותם אחזו בכלי מלחמתם , וכאלו נתנו חרבותם תחת ראשיהם בשכבם בקבר; כלומר , שעד הקבר גברה ידם במלחמה. הם הנזכרים לא ישכבו עם אותם הגיבורים , אלא עם אותם שהם חללי חרב. ותהי עוונותם על עצמותם - חטאת עוונותם וענשם היתה על עצמותם , כלומר , שדקרו אותם בחרב ושברו עצמותם. כי חתית גבורים בארץ חיים - לפי שאלה הגיבורים נתנו חתיתם בארץ חיים , לפיכך לא ימותו מיתת עצמם , אלא חללי חרב יהיו. ויש לפרש נופלים מערלים כמו "לא נופל אנכי מכם" (איוב יב , ג) , כלומר: פחותים יהיו מאותם ערלים שירדו לשאול בכלי מלחמתם; ויש לפרש בכלי מלחמתם ויתנו את חרבותם תחת ראשיהם - כמשמעו , כי כן עושים ― אותם הגיבורים שמתים מיתת עצמם ― לאות ולסימן להם: קוברים עמהם כלי מלחמתם , והסייף שלהם - משימין אותו הקוברים תחת ראשיהם , שימצאו המוצאים בחטיטת הקברים כלי מלחמתם בקבר , ידעו כי אותם היו גיבורים ולא נפלו בחרב במותם , ויהי להם לשם. ויונתן תרגם נפלים: "דאיתקטילו".

ולא ישכבו. את - כמו 'עם'. אמר רבינו שלמה: פירוש זה הפסוק כן: ולא ישכבו אלה הערלים הנזכרים בפרשה עם גבורים שנפלו משאר ערלים , שהיו גדולים , ומתו מיתת עצמן בכבוד , אשר ירדו שאול בכלי מלחמתם ונתנו אותם קֹבריהם תחת ראשיהם לכבוד , להודיע כי לא שלטה חרב עליהם - ותהי עונותם עומדת תמיד על עצמותם. והענין , שלא נחסר מעונותם מאומה , בעבור שלא מתו בחרב , להיות כופר עונם; וזה הענין היה , בעבור כי חתית אותם הגיבורים היתה בארץ חיים. ויש מפרש (ראה רש"י): נופלים - מגזרת "לא נופל אנכי מכם" (איוב יב , ג) , ופירושו: פחותים וגרועים יהיו משאר ערלים , שמתו בכבוד.

ולא ישכבו את גיבורים - שהם נופלים מן הערילים , אשר ירדו שאול בכלי מלחמתם ומתו על מטתם ונִתנו חרבותם תחת מראשיהם; כדרך הגיבורים , שמתים על מטותיהם ונקברים בכלי זיינם. לא יהיו אֵילו - פרעה וחילו - כמותם שימותו על מטתם , אלא כאותם שהם חללי חרב (ראה לעיל , כה ולהלן , כח). ותהי עוונותם - שלמצריים , על עצמותם , כי חתית גיבורים שלהם היתה בארץ החיים.
ריכוז קישורים