תנ"ך - כי־נתתי את־חתיתו חתיתי בארץ חיים והשכב בתוך ערלים את־חללי־חרב פרעה וכל־המונה נאם אדני ה': פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּֽי־נָתַ֥תִּי אֶת־חִתִּיתִ֖ו חִתִּיתִ֖י בְּאֶ֣רֶץ חַיִּ֑ים וְהֻשְׁכַּב֩ בְּת֨וֹךְ עֲרֵלִ֜ים אֶת־חַלְלֵי־חֶ֗רֶב פַּרְעֹה֙ וְכָל־הֲמוֹנֹ֔ה נְאֻ֖ם אֲדנָ֥י יְהֹוִֽה: פ (יחזקאל פרק לב פסוק לב)

טקסט וניקוד:

כִּי־נָתַתִּי אֶת־חִתִּיתִו חִתִּיתִי בְּאֶרֶץ חַיִּים וְהֻשְׁכַּב בְּתוֹךְ עֲרֵלִים אֶת־חַלְלֵי־חֶרֶב פַּרְעֹה וְכָל־הֲמוֹנֹה נְאֻם אֲדנָי יְהֹוִה: פ (יחזקאל פרק לב פסוק לב)

טקסט בלבד:

כי־נתתי את־חתיתו חתיתי בארץ חיים והשכב בתוך ערלים את־חללי־חרב פרעה וכל־המונה נאם אדני ה': פ (יחזקאל פרק לב פסוק לב)

תיקון קוראים:

כי־נתתי את־חתיתו חתיתי בארץ חיים והשכב בתוך ערלים את־חללי־חרב פרעה וכל־המונה נאם אדני יהוה: פ (יחזקאל פרק לב פסוק לב)
אֲרֵי אִתמְסַרוּ לִתבָר גִּיבָּרַיָא עַל דִּשׁלִיטוּ בְאַרעָא דְיִשׂרָאֵל וּשׁכִיבוּ בְגוֹ חַיָיבַיָא עִם קְטִילֵי חַרבָּא פַּרעֹה וְכָל אִתרְגוֹשׁתֵּיהּ אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים :

המונה - ד' כתיב ה"א: ראה לעיל.

חתיתו - חתיתי ק'; והשכב - ל'; המונה - ד' כת' ה'.

כי נתתי את חתיתי בארץ חיים - כי אתן אני את מוראי בארץ ישראל (ראה אדרנ"ש נוס' ב ע' 122 ) , ולא תנתן עוד חתית אדם בה.

כי נתתי (בנוסחנו נוסף: את) חתיתי - ואמר פרעה: למה ירדתי אל ארץ תחתית (ראה לעיל , יח)? לפי שנתתי חתיתי - פחדי - על הבריות בעודן חיים , שהרגתי אותם , על כן אני שוכב בתוך ערלים; וכן אומרים חללי חרב פרעה וכל המונה. ולפי שבכולם כתוב כי נתנו חתיתם (לעיל , כד - כו) ובמצרים לא , כתב בסוף הפרשה בהם.

כי נתתי (בנוסחנו: נתתי את) חתיתי ופחדי על כל העולם על ידי מפלתם.

כי נתתי את חתיתו - כתוב בו"ו; וקרי ביו"ד , והוא מאמר האל יתעלה; והכתוב רוצה לומר , כי חתית פרעה - אני נתתי אותו , לא בכח ידו ובגבורתו. והקרי פירושו: אני נתתי חתיתי בארץ חיים - באותם שנתנו חתית. והשכב - הה"א בקיבוץ שפתים , והוא מבניין 'הופעל' שלא נזכר פועלו. וכל המנה - בה"א כמו בו"ו (ראה יח' לא , ב) , וכן "ויט אהלֹה" (בר' יב , ח) , והדומים לו.

כי. נתתי - בא על לשון עבר כמשפט הנבואה; או הוא פעל עבר תחת עתיד , כמו "נתתי כסף השדה" (בר' כג , יג). וזה הפסוק טעם על כל מה שהזכיר עד הנה; והטעם , כי רצוני הוא שאתן חתיתי בארץ החיים - שיראו מלפני , ועל כן אעשה כל הנקמות האלה. והושכב - יענה לפרעה; ובו החל (ראה לעיל , ב) וכלה (ע"פ בר' מד , יב).

כי נתתי (בנוסחנו: נתתי את) חיתיתי בארץ חיים - כל זמן שהיה חי , ועתה יושכב את ערילים.
ריכוז קישורים