תנ"ך - והשקיתי ארץ צפתך מדמך אל־ההרים ואפקים ימלאון ממך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהִשְׁקֵיתִ֨י אֶ֧רֶץ צָפָֽתְךָ֛ מִדָּמְךָ֖ אֶל־הֶהָרִ֑ים וַאֲפִקִ֖ים יִמָּלְא֥וּן מִמֶּֽךָּ: (יחזקאל פרק לב פסוק ו)

טקסט וניקוד:

וְהִשְׁקֵיתִי אֶרֶץ צָפָתְךָ מִדָּמְךָ אֶל־הֶהָרִים וַאֲפִקִים יִמָּלְאוּן מִמֶּךָּ: (יחזקאל פרק לב פסוק ו)

טקסט בלבד:

והשקיתי ארץ צפתך מדמך אל־ההרים ואפקים ימלאון ממך: (יחזקאל פרק לב פסוק ו)

תיקון קוראים:

והשקיתי ארץ צפתך מדמך אל־ההרים ואפקים ימלאון ממך: (יחזקאל פרק לב פסוק ו)
וַאֲרַוֵי אַרעָא דוּהנֵיתָא מִדְּמָך עַל טוּרַיָא וּפצִידַיָא יִתמְלוֹן מִנָך :

והשקיתי - ל' מל'; צפתך - ל'; ואפקים - ל' חס'; ימלאון - ל'.

והשקיתי ארץ צפתך - ארץ אשר אתה צף בה על פני מימי יאוריך; כמו "צפו מים על ראשי" (איכה ג , נד); "ויצף הברזל" (מ"ב ו , ו); אותה הארץ אשקה מדמך על ההרים הגבוהים שבה. [צפתך - 'טונפלוטמנט' בלעז.] ואפיקים - 'ריווירש' בלעז (נחלים).

צפתך - אני משקה ארץ שאתה צף בה על פני מימי יאורך; כמו "צפו מים על ראשי" (איכה ג , נד); אותה ארץ שאתה משקה מדמך אל ההרים.

צפתך - ארץ שהיצפתה מים עליה בהגיחך עליה נהרותיך , להתקיים בך לשוט ולטרוף טרף (ראה פירושו לעיל , ב).

והשקיתי ארץ צפתך מדמך אל ההרים. צפתך - מן "צפו מים על ראשי" (איכה ג , נד). ומלת צפתך - בינוני לנקבה מנחי העי"ן. אמר: ארצך שצפים המים עליה , רוצה לומר: ארץ המישור , עתה אשקה אותה מדמך , רוצה לומר: מדם חלליך , ויהיה הדם צף עליה כמו המים , ועוד אל ההרים; כלומר: עד שיגיעו אל ההרים. וזה דרך הפלגה. וכתב אדוני אבי ז"ל , כי אמר זה בעבור יאור מצרים שיצא להשקות השדות; וקרא הארץ 'צפה' , לפי שהמים צפים עליה , כמו שקרא הארץ "זבת חלב ודבש" (שמ' ג , ח) , לפי שהחלב זב עליה. ואפיקים ימלאון ממך - מדם חלליך או מפגריהם. ויונתן תרגם ארץ צפתך: "ארע דהניתא" , רוצה לומר: דשנה.

והשקיתי. צפתך - שם מעלומי העי"ן , על משקל "לא תבא בקמת רעך" (ראה דב' כג , כו); "עקת רשע" (תה' נה , ד); והוא מגזרת "צפו מים על ראשי" (איכה ג , נד). והטעם: ארץ שאתה צף על פי היאר שלה. ואמר כן , בעבור שהמשילו לתנין (ראה לעיל , ב) , וככה ממשלתו ביאור. גם יתכן מלשון "צופה נתתיך" (יח' ג , יז) , ויהיה שם מבעלי הה"א , בשקל "כלה אתה עושה" (יח' יא , יג); 'אלתך' , "אלתי" (יח' יז , יט) , "אלתו" (שם , טז); והטעם: ארץ שאתה צופה ויושב עליה; ורוצה לומר , שתשמרנה מיד האויב , כמשפט כל מלך. מדמך - שיהיה נשפך על ההרים , ואפיקים ימלאו ממך - פירושו: מדמך , מחלליך; והטעם כפול. ומלת אפיקים - מגזרת "אפיקי מים" (יואל א , כ); "(אפיקי) נחושה" (איוב מ , יח); והם מקומות הארץ החזקים , שהם חלולים , ופעמים שיש בהם מים , כפי שיזכיר הכתוב , כמו "על אפיקי מים" (תה' מב , ב). והנה הפירוש הראשון - על דרך משל , והשני - על דרך המליצה. אחרי כן ראיתי בזאת המלה לרבי יונה (השרשים: 'צפה') , שהלך בה על זה הדרך שהלכתי אני בדיקדוק ובפירוש , רק הוסיף בה ארבעה פירושין מלבד אלה: אחד מהם , שהיתה זאת המלה יחידה , דומה ללשון הערב , ויהיה פירושו: והשקיתי ארץ אבניך , כי 'אל צפית' בלשון ערב הם האבנים הגדולות החלקות; רוצה בזה: ההפלאה בנקמה וההגעה בעונש , כאשר אמר עוד במקום אחר למעלה בזה הספר: "להעלות חמה לנקום נקם נתתי... דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות" (יח' כד , ח). והשני - שיהיה מגזרת "צופה נתתיך" (יח' ג , יז) , כאשר הזכרתי , ויהיה פירושו: ואשקה ארץ השקפתך וצפיָתך; והטעם: המקומות הגבוהים מארצך. והענין: רוצה לומר , שלא ישאר מקום גבוה ולא שפל שלא אשקהו מדמך. והשלישי , שיהיה פירושו: ואשקה ארץ המישור שלך , דומה ללשון רבותינו ז"ל (מנחות סג , א): 'מחבת צפה ומעשיה קשים' , והטעם: פשוטה וישרה. והרביעי , שיהיה מגזרת "צפו מים על ראשי" (איכה ג , נד) , כאשר הזכרתי , ויהיה פירושו: ואשקה ארץ ציפָתך; רוצה בזה: המקומות הסמוכים אל היאור , וכל שמשקה אותם כשיצא. וקרא אותו כן בלשונו הזה , מפני שהספינות צפות בו; והטעם: שטות מעיר אל עיר כל ימי צאת היאור , כי הקריות ההם במקומות גבוהים. ויתכן לפרש עוד בענין הזה , הרביעי: ואשקה ארץ צפותיך , והטעם: הארץ שעושים בה 'צפות' , וה'צפות' - מה שעושים מסעיפי האילנות לעבור בהם הנהר , ובלשון ערבי 'עמאת'. וענין אל ההרים בפנים האלה יהיה 'עם ההרים'; והטעם: המקומות השפלים והגבוהים.

והשקיתי ארץ צפתך - "נופת צופים" (תה' יט , יא) , וזהו החלב; שיזוב חלבו על הארץ ותתרווה ממנו. וכאשר תאמר מן 'קם' - 'קמה' , כך תאמר מן 'צף' - 'צפה' , שם דבר.
ריכוז קישורים