תנ"ך - באמרי
לצדיק
חיה
יחיה
והוא־בטח
על־צדקתו
ועשה
עול
כל־צדקתו
צדקתיו
לא
תזכרנה
ובעולו
אשר־עשה
בו
ימות:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בְּאָמְרִ֤י
לַצַּדִּיק֙
חָיֹ֣ה
יִֽחְיֶ֔ה
וְהוּא־בָטַ֥ח
עַל־צִדְקָת֖וֹ
וְעָ֣שָׂה
עָ֑וֶל
כָּל־צִדְקֹתָו֙
צִדְקֹתָיו֙
לֹ֣א
תִזָּכַ֔רְנָה
וּבְעַוְל֥וֹ
אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה
בּ֥וֹ
יָמֽוּת:
(יחזקאל פרק לג פסוק יג)
בְּאָמְרִי
לַצַּדִּיק
חָיֹה
יִחְיֶה
וְהוּא־בָטַח
עַל־צִדְקָתוֹ
וְעָשָׂה
עָוֶל
כָּל־צִדְקֹתָו
צִדְקֹתָיו
לֹא
תִזָּכַרְנָה
וּבְעַוְלוֹ
אֲשֶׁר־עָשָׂה
בּוֹ
יָמוּת:
(יחזקאל פרק לג פסוק יג)
באמרי
לצדיק
חיה
יחיה
והוא־בטח
על־צדקתו
ועשה
עול
כל־צדקתו
צדקתיו
לא
תזכרנה
ובעולו
אשר־עשה
בו
ימות:
(יחזקאל פרק לג פסוק יג)
באמרי
לצדיק
חיה
יחיה
והוא־בטח
על־צדקתו
ועשה
עול
כל־צדקתו
צדקתיו
לא
תזכרנה
ובעולו
אשר־עשה
בו
ימות:
(יחזקאל פרק לג פסוק יג)
בִּדאֲמַרִית
לְצַדִּיקָא
מֵיחָא
יֵיחֵי
וְהוּא
אִתרְחֵיץ
עַל
זָכְוָתֵיהּ
וַעֲבַד
שְׁקַר
כָּל
זָכְוָתֵיהּ
לָא
יִדַּכרָן
וּבשִׁקרֵיהּ
דַּעֲבַד
בֵּיהּ
יְמוּת
:
צדקתו
-
ג'
דכתיב
'צדקתו'
וקרי
'צדקתיו':
יח'
ג
,
כ;
יח
,
כד;
לג
,
יג.
צדקתיו
ג'
וכת'
צדקתו
ובשוב
צדיק
ובשוב
צדיק
באמרי.
צדקתו
-
תיו
קרי;
ובעולו
-
ל'.
לא
תזכרנה
-
להצילו
מליענש
על
עבירה
זו.
צדקת
הצדיק
לא
תצילנו
-
פרשה
זו
משיבה
דבר
לפרשה
אחרת
הסמוכה
לה
למעלה
"כי
פשעינו
וחטאתינו
עלינו
ובם
אנחנו
נמקים"
(פס'
י).
כלומר:
הן
אומרים:
כשם
שהרשע
לא
יכול
להנצל
מרשעו
בתשובה
ומעשים
טובים
,
כך
צדקת
הצדיק
תהיה
מגינה
עליו
לעולם
,
שכל
מה
שהוא
חוטא
,
לעולם
לא
יכשל
בהם.
אמור
להם
שאינו
כן
,
שצדקת
הצדיק
לא
תצילנו
ביום
מפורענות
שאני
מביא
עליו
על
פשעיו;
כלומר
,
שהזכיות
אין
מצילות
אותו
מן
החובות;
ורשעת
הרשע
לא
יכשל
בה
ביום
שובו
-
כלומר:
כל
מה
שהרשיע
,
אם
חוזר
בהם
,
לא
יכשל
בהם.
וצדיק
לא
יוכל
לחיות
ביום
שהוא
חוטא
,
שהצדקה
שלו
אינה
מכלה
אותו
החטא.
למה?
הרי
פירושו
בצידו:
לפי
שאומרים
לצדיק:
עשה
כל
רעות
שבעולם
,
ובצדקה
שעשית
כבר
בה
חיה
תחיה
,
והוא
בטח
על
צדקתו
ועשה
כל
רעות
שבעולם
,
לפי
שהוא
סבור
שזכיות
מגינות
על
עונותיו;
ואינו
כן
,
שמתוך
שהוא
עִוֵּל
בשביל
בטחון
צדקתו
,
מכלים
העונות
את
הצדקות
,
שלא
תזכרנה
עוד
הצדקות
לו
לטובה
,
ונהפכו
לו
הזכיות
לעונות
ובהם
ימות.
ומה
שאתם
אומרים
לרשע:
מות
תמות
אע"פ
שאתה
שב
מחטאתך
ואתה
עושה
משפט
וצדקה
-
אינו
כן!
שאם
חבול
ישיב
-
מה
שמשכן
את
חבירו
שלא
בבית
דין
,
בזרוע
כוחו
,
שאמר
לו:
'אתה
חייב
לי
ממון'
,
ונכנס
לבית
שלא
ברשות
בית
דין
ונטל
חפצו
והלך
לו;
אם
משיב
אותו
לו.
רשע
גזילה
ישלם
-
ורשע
שגזל
את
חבירו
שלא
בטענה
,
כמו
"ויגזל
את
החנית
מיד
המצרי"
(ש"ב
כג
,
כא)
,
והיתה
גזילה
שאינה
בעינה
,
כגון
שגזל
ממנו
פירות
ואכלם
,
אם
ישלם
לו
כשעת
הגזילה
,
זה
האיש
בחוקות
חיים
הלך
-
בדבר
זה
ינצל
מן
המיתה
הנגזרת
עליו
,
ובלבד
שיזהר
בעצמו
שלא
יחטא
עוד.
חיה
(בנוסחנו:
חיו)
יחיה.
חיה
-
במה
שחזר
על
הראשונות;
יחיה
-
במה
שמזהיר
עצמו
מלחטוא
עוד.
בטח
על
צדקתו
-
שישאו
לו
פנים
במשפט
על
כך.
והוא
בטח
על
צדקתו
-
אע"פ
שפירשנו
(יח'
יח
,
כא)
עניין
זה
ב'תוהא
על
הראשונות'
,
כמו
שפרשו
רבותינו
ז"ל
(קידושין
מ
,
ב)
,
אָמְרוֹ
בטח
רוצה
לומר
,
כי
הוא
חושב
כי
יועילו
לו
הצדקות
אשר
עשה
אע"פ
שתוהה
עליהם;
כי
עניין
תהייתו
הוא
לאהבתו
תאות
העולם
ולעשות
מה
שליבו
חפץ
,
ותוהה
על
הזמן
שעבר
,
שלא
עשה
כתאוות
לבו.