תנ"ך - ויד־ה'
היתה
אלי
בערב
לפני
בוא
הפליט
ויפתח
את־פי
עד־בוא
אלי
בבקר
ויפתח
פי
ולא
נאלמתי
עוד:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְיַד־יְהוָה֩
הָיְתָ֨ה
אֵלַ֜י
בָּעֶ֗רֶב
לִפְנֵי֙
בּ֣וֹא
הַפָּלִ֔יט
וַיִּפְתַּ֣ח
אֶת־פִּ֔י
עַד־בּ֥וֹא
אֵלַ֖י
בַּבֹּ֑קֶר
וַיִּפָּ֣תַח
פִּ֔י
וְלֹ֥א
נֶאֱלַ֖מְתִּי
עֽוֹד:
פ
(יחזקאל פרק לג פסוק כב)
וְיַד־יְהוָה
הָיְתָה
אֵלַי
בָּעֶרֶב
לִפְנֵי
בּוֹא
הַפָּלִיט
וַיִּפְתַּח
אֶת־פִּי
עַד־בּוֹא
אֵלַי
בַּבֹּקֶר
וַיִּפָּתַח
פִּי
וְלֹא
נֶאֱלַמְתִּי
עוֹד:
פ
(יחזקאל פרק לג פסוק כב)
ויד־ה'
היתה
אלי
בערב
לפני
בוא
הפליט
ויפתח
את־פי
עד־בוא
אלי
בבקר
ויפתח
פי
ולא
נאלמתי
עוד:
פ
(יחזקאל פרק לג פסוק כב)
ויד־יהוה
היתה
אלי
בערב
לפני
בוא
הפליט
ויפתח
את־פי
עד־בוא
אלי
בבקר
ויפתח
פי
ולא
נאלמתי
עוד:
פ
(יחזקאל פרק לג פסוק כב)
וּנבוּאָה
מִן
קֳדָם
יְיָ
הֲוָת
עִמִי
בְּרַמשָׁא
קֳדָם
מֵיתֵי
מְשֵׁיזְבָא
וּפתַח
יָת
פּוּמִי
עַד
דַּאֲתָא
לְוָתִי
בְּצַפרָא
וְאִתפְּתַח
פּוּמִי
וְלָא
שְׁתֵיקִית
עוֹד
:
ויד
-
יי'
-
ג':
מ"א
יח
,
מו;
יח'
ג
,
יד;
לג
,
כב..
בוא
-
י"ג
מלא:
*בר'
כד
,
לא;
לט
,
טז;
מג
,
כה;
וי'
כה
,
כב;
יהו'
י
,
כז;
מ"ב
טז
,
יא;
יש'
ב
,
י;
ל
,
ח;
יח'
לג
,
כב
(פעמיים);
לח
,
יח;
יואל
ג
,
ד;
מל'
ג
,
כג.
וכל
שמואל
וכתובים
דכותהון
בר
מן
ה'
(חסר):
ש"ב
יד
,
לב;
תה'
קה
,
יט;
קכו
,
ו;
אס'
ה
,
יד;
דה"ב
כה
,
ח.
ויד
-
יי'
-
ג';
בוא
-
י"ג
מל'
וכל
שמואל
וכתיב'
דכות'
ב'
מ'
ה';
ויפתח
-
ל'.
ויפתח
את
פי
-
כמו
שאמר
בראש
הספר:
"ונאלמת
ולא
תהיה
להם
לאיש
מוכיח"
(יח'
ג
,
כו)
,
ואחר
כך
אמר
לו:
"ביום
קחתי
מהם
את
מעוזם"
,
"יבא
(בנוסחנו:
יבוא)
הפליט
אליך"
,
"ביום
ההוא
יפתח
פיך
את
הפליט...
ולא
תאלם
עוד"
(יח'
כד
,
כה
-
כז).
עד
בא
אלי
בבקר
-
כלומר:
בעוד
בֹאו
אלי
בבקר
,
כמו:
לפני
בואו
אלי
בבקר.
ויד
יי'
היתה
עלי
(לפנינו:
אלי)
-
ביום
רביעי
לחדש
העשירי
בערב
,
ואמר
לי:
עד
כאן
,
שלא
חרב
הבית
,
כל
מה
שאתה
אומר
להם
שיהיה
חרב
-
אינם
מאמינים
,
לפיכך
אין
לך
פתחון
פה
לפני
בא
הפליט;
אבל
עתה
,
קודם
שבא
הפליט
,
ויפתח
את
פי
-
הקדוש
ברוך
הוא
,
שאמר
לי
נבואה
זו
,
הכתובה
בסמוך
,
לאמר
להם;
שבתחילת
הספר
אמרתי
להם:
ונאלמתי
(ראה
יח'
ג
,
כו)
,
קודם
חורבן
הבית
,
לפי
שאין
מאמינים
,
אבל
עכשיו
שהוא
חרב
-
הם
מאמינים
בנבואתי;
לפיכך
ויפתח
את
פי
,
ולא
נאלמתי
עוד
כמו
שנאלמתי
עד
עכשיו
,
עד
בא
אלי
בבקר
,
ויפתח
את
פי
(בנוסחנו:
ויפתח
פי)
לקבל
נבואתו.
וקבלתי
נבואתו
מעת
ערב
עד
הבקר
,
שבא
אלי
הפליט.
ויפתח
את
פי
-
ומאחר
שפתח
הקדוש
ברוך
הוא
את
פי
לקבל
נבואתו
,
לאמרה
לישראל
,
ולא
נאלמתי
עוד
-
מלהתנבאות
להם;
ולפיכך
אמר
עוד
,
שבתחילה
נאלמתי
-
נצטווה
בציווי
המקום
-
כמו
שנאמר
"ונאלמת
ולא
תהיה
להם
לאיש
מוכיח
כי
בית
מרי
המה"
(יח'
ג
,
כו);
כלומר:
עד
חרבן
נאלמתי
,
ועוד
,
יותר
זמן
,
לא
נאלמתי.
ויד
יי'
היתה
אלי
בערב
-
שהגיד
לי
שהוכתה
ומתי
הוכתה;
ואמרתי
לעם;
ואחרי
כן
למחר
בא
הפליט
והגיד
כדבריי.
ויפתח
את
פי
-
להרחיב
פי
עליהם
ולהכלימם
ולהוכיח
על
פניהם
דרכם
הרעה
כל
הלילה
,
עד
בא
(בנוסחנו:
בוא)
אלי
הפליט
בבקר.
ויפתח
פי
עליהם
מאד
,
כאשר
ראו
דבריי
כנים
,
שבאה
עליהם
הרעה
כדבריי.
ויד
-
כמו
'נבואה'
,
וכמוהו
"היתה
עלי
יד
יי'"
(יח'
לז
,
א)
,
ורבים
כן.
וזאת
הנבואה
היתה
הפרשה
הנזכרת
למעלה
משני
אלה
הפסוקים
,
כאשר
פירשתי
כבר
בראש
הפרשה
(פס'
ב).
ויפָּתח
פי
ולא
נאלמתי
-
שכל
זמן
שנתנבא
להם
על
חרבן
הבית
לא
האמינו
לו
,
כי
נביאי
השקר
שהיו
בתוכם
היו
אומרים
להם
שיחזרו
בקרוב
לארץ
ישראל;
ועכשיו
שבא
הפליט
,
חזרו
כולם
להאמין
בו.