תנ"ך - בן־אדם ישבי החרבות האלה על־אדמת ישראל אמרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את־הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בֶּן־אָדָ֗ם יֹ֠שְׁבֵי הֶחֳרָב֨וֹת הָאֵ֜לֶּה עַל־אַדְמַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ אֹמְרִ֣ים לֵאמֹ֔ר אֶחָד֙ הָיָ֣ה אַבְרָהָ֔ם וַיִּירַ֖שׁ אֶת־הָאָ֑רֶץ וַאֲנַ֣חְנוּ רַבִּ֔ים לָ֛נוּ נִתְּנָ֥ה הָאָ֖רֶץ לְמוֹרָשָֽׁה: ס (יחזקאל פרק לג פסוק כד)

טקסט וניקוד:

בֶּן־אָדָם יֹשְׁבֵי הֶחֳרָבוֹת הָאֵלֶּה עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל אֹמְרִים לֵאמֹר אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת־הָאָרֶץ וַאֲנַחְנוּ רַבִּים לָנוּ נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה: ס (יחזקאל פרק לג פסוק כד)

טקסט בלבד:

בן־אדם ישבי החרבות האלה על־אדמת ישראל אמרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את־הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה: ס (יחזקאל פרק לג פסוק כד)

תיקון קוראים:

בן־אדם ישבי החרבות האלה על־אדמת ישראל אמרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את־הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה: ס (יחזקאל פרק לג פסוק כד)
בַּר אָדָם יָתְבֵי חָרבָתָא הָאִלֵין עַל אַרעָא דְיִשׂרָאֵל אָמְרִין לְמֵימַר חַד הֲוָה אַברָהָם יְחִידַאי בְּעָלְמָא וִירֵית יָת אַרעָא וַאֲנַחנָא סַגִּיאִין לַנָא יְהִיבָא אַרעָא לְמֵירְתַהּ :

אחד היה אברהם - זה אחד מארבעה דברים , שהיה רבי עקיבא דורש ואין רבי שמעון בן יוחי [תלמידו] דורש כמותו. וכך היה רבי שמעון דורש (ספ"ד לא): אברהם , שלא נצטוה אלא על מצוה אחת , ירש את הארץ; אנו שנצטוינו על מצוֹת הרבה , כל שכן לנו נִתנה הארץ למורשה; הוא שהנביא משיבם: על הדם תאכלו וגו' והארץ תירשו - בתמיה: אם נצטויתם , אינכם שומרים! על הדם תאכלו - את מאכלי תפנוקיכם אתם אוכלים על ידי רציחה , שהורגין את בעלי הממון ונוטלין את ממונם.

אחד היה אברהם ויירש את הארץ - כמו שמפרש בסיפרי (? וראה ספ"ד לא): אמר רבי עקיבא: זה אחד מארבעה דברים שהיה רבי ישמעאל דורשו , ואף אני דורש לפי דעתי כמו שהוא דורש לפי דעתו; אחד היה אברהם - מצוה אחת נתנה לאברהם , מצות מילה , וזכה בה שירש בשכר מצוה אחת ארץ ישראל; וכל שכן אנחנו , ששומרין שתי מצות , שאנו עתידין לירש את הארץ בשכרן.

ישבי החרבות - דלת הארץ שהניח נבוזראדן בארץ (ראה מ"ב כה , יב). לנו נתנה הארץ למורשה - וסבורין לשבת בה לעולם.

ויהי. בן אדם יושבי החרבות האלה - כי במלכות צדקיהו רוב ארץ ישראל היתה חרבה. אחד היה אברהם ויירש את הארץ - אמרו: הנה אברהם אבינו לא היה אלא אחד ויירש את הארץ , שנתנהּ לו האל למורשה , כמו שאמר "לתת לך את הארץ הזאת לרשתה" (בר' טו , ז) , ואמר "במה אדע כי אירשנה" (שם , ח); והוא שהיה אחד ירש את הארץ , ואע"פ שהיה דיי לו במקום אחד מן הארץ; אנחנו , שאנחנו רבים , כל שכן שראוייה לנו הארץ לירושה. ובדברי רבותינו ז"ל (ראה ספ"ד לא): אחד היה אברהם - רבי עקיבה אומר: ומה אברהם , שלא עבד אלא אלוה אחד ירש את הארץ , אנו , שאנו עובדים אלוהות הרבה , על אחת כמה וכמה שנירש את הארץ. שמעון בן יוחי אומר: ומה אברהם , שלא נצטווה אלא מצוה יחידית , ירש את הארץ , אנחנו , שנצטוינו כמה מצוות , אינו דין שנירש את הארץ!? ומה הנביא משיבן? "על הדם תאכלו" וגו' "והארץ תירשו" (להלן , כה)? למורשה - להיות לנו לירושה , כי לא נתנה לאברהם אלא שתהיה לנו למורשה.

בן. יושבי החרבות - יתכן שנשארו אנשים מעטים בארץ ישראל אחרי מות גדליה (ראה יר' מא , א - י) , שלא נפזרו כולם למצרים ולארצות אחרות , ואותם יושבי החרבות על אדמת ישראל היו רשעים , והיו אומרים: אחד היה אברהם. ורבי משה קמחי אמר כי ככה היה מנהגם לאמר , העם הנשאר בירושלם מגלות יהויכין , וגם אנשים רבים שנשארו מעשרת השבטים , שלא הגלם מלך אשור; וכן מצאנו בירמיהו שנשארו בערי יהודה ערי מבצר , שלא לכדם כולם מלך אשור , שלכדום כשדים אחרי כן (כנראה יר' לד , ז). והנה אותם העם הנשארים שם היו רגילים כן לאמר: אחד היה אברהם וירש את הארץ - והטעם: על זרעו שרִבָּה השם; כל שכן אנחנו שהיינו רבים , שנפרה ונרבה ונירשנה , ולא נחוש על אחינו שהלכו בגלות.

בן אדם ישבי החרבות האלה על אדמת ישראל - לאחר שהחריב נבוכדנצר את הבית וכל הערים , עדיין נשארו מקצת אנשים בעיירות החריבות , והיו מצפים וסבורים ליישבם ולבנותם; ואע"פ שנשארו מתי מעט , היו אומרים: אחד היה אברהם וירש את הארץ , ואנחנו רבים; לנו נתנה הארץ למורשה , ונבנה העיר ונתיישב בה.
ריכוז קישורים