תנ"ך - לכן
אמר
אלהם
כה־אמר׀
אדני
ה'
על־הדם
׀
תאכלו
ועינכם
תשאו
אל־גלוליכם
ודם
תשפכו
והארץ
תירשו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לָכֵן֩
אֱמֹ֨ר
אֲלֵהֶ֜ם
כֹּה־אָמַ֣ר׀
אֲדנָ֣י
יְהֹוִ֗ה
עַל־הַדָּ֧ם
׀
תֹּאכֵ֛לוּ
וְעֵינֵכֶ֛ם
תִּשְׂא֥וּ
אֶל־גִּלּוּלֵיכֶ֖ם
וְדָ֣ם
תִּשְׁפֹּ֑כוּ
וְהָאָ֖רֶץ
תִּירָֽשׁוּ:
(יחזקאל פרק לג פסוק כה)
לָכֵן
אֱמֹר
אֲלֵהֶם
כֹּה־אָמַר׀
אֲדנָי
יְהֹוִה
עַל־הַדָּם
׀
תֹּאכֵלוּ
וְעֵינֵכֶם
תִּשְׂאוּ
אֶל־גִּלּוּלֵיכֶם
וְדָם
תִּשְׁפֹּכוּ
וְהָאָרֶץ
תִּירָשׁוּ:
(יחזקאל פרק לג פסוק כה)
לכן
אמר
אלהם
כה־אמר׀
אדני
ה'
על־הדם
׀
תאכלו
ועינכם
תשאו
אל־גלוליכם
ודם
תשפכו
והארץ
תירשו:
(יחזקאל פרק לג פסוק כה)
לכן
אמר
אלהם
כה־אמר׀
אדני
יהוה
על־הדם
׀
תאכלו
ועינכם
תשאו
אל־גלוליכם
ודם
תשפכו
והארץ
תירשו:
(יחזקאל פרק לג פסוק כה)
בְּכֵין
אֵימַר
לְהוֹן
כִּדנָן
אֲמַר
יְיָ
אֱלֹהִים
עַל
דַּם
זַכַּי
אַתּוּן
אָכְלִין
וְעֵינֵיכוֹן
אַתּוּן
זָקְפִין
לְפֻלחַן
טָעֲוָתְכוֹן
וְדַם
זַכַּי
אַתּוּן
אָשְׁדִין
וְאַרעָא
אַתּוּן
מְדַמַן
לְמירְתַהּ
:
אלהם
-
ז'
חסר
בסיפרא:
ראה
יח'
טז
,
לז.
ועינכם
-
ב'
,
חד
חסר
וחד
מלא:
יח'
לג
,
כה;
מל'
א
,
ה.
אלהם
-
ז'
חס'
בסיפ';
ועינכם
-
ב'
חד
חס'
וחד
מל'.
אחד
היה
אברהם
-
זה
אחד
מארבעה
דברים
,
שהיה
רבי
עקיבא
דורש
ואין
רבי
שמעון
בן
יוחי
[תלמידו]
דורש
כמותו.
וכך
היה
רבי
שמעון
דורש
(ספ"ד
לא):
אברהם
,
שלא
נצטוה
אלא
על
מצוה
אחת
,
ירש
את
הארץ;
אנו
שנצטוינו
על
מצוֹת
הרבה
,
כל
שכן
לנו
נִתנה
הארץ
למורשה;
הוא
שהנביא
משיבם:
על
הדם
תאכלו
וגו'
והארץ
תירשו
-
בתמיה:
אם
נצטויתם
,
אינכם
שומרים!
על
הדם
תאכלו
-
את
מאכלי
תפנוקיכם
אתם
אוכלים
על
ידי
רציחה
,
שהורגין
את
בעלי
הממון
ונוטלין
את
ממונם.
על
הדם
תאכלו
-
ואתם
אומרים
שאתם
שומרין
מצות
הרבה
,
שבזכותם
תירשו
את
הארץ!?
ואפילו
מצוה
אחת
משבע
מצות
שקיבלו
עליהם
בני
נח
אין
אתם
מקיימין
,
גילוי
עריות
ושפיכות
דמים
,
ואתם
אומרים
הארץ
תירשו!?
בתמיה.
ולא
כמו
שאמרתם
,
לירש
את
הארץ
,
,
אלא
אפילו
אותן
הנשמטין
וניצולין
מחרב
נבוכד
נצר
בגלות
יהויכין
ונשמטין
"בחרבות"
,
"בחרב
יפלו"
(להלן
,
כז)
-
שישמעאל
בן
נתניה
הורג
את
גדליה
ואת
כל
היהודים
אשר
היו
אתו
במצפה
ואנשים
שמנים
שבאו
משכם
(ראה
יר'
מא
,
א
-
י);
וכל
אותן
שנשארו
מן
הגלות
וחזרו
למצרים
ולא
השגיחו
לציווי
בוראם
,
והרג
אותם
נבוכד
נצר
,
כמו
שנאמר
"והיתה
החרב
אשר
אתם
יראים
ממנה
שם
תשיג
אתכם
בארץ
מצרים"
(יר'
מב
,
טז).
על
הדם
תאכלו
-
הוא
שהיו
זֹבחים
לשעירים
על
פני
השדה
,
כמו
שפירשתי
בפרשת
'אחרי
מות'
(ראה
וי'
יז).
ועיניכם
אתם
נשאים
עדיין
אל
גלוליכם
כבראשונה
,
ולא
שבתם
מכל
רעותיכם
בכל
הרעה
הבאה
עליכם.
והארץ
תירשו
-
בתמיה.
לכן.
על
הדם
תאכלו
-
ואני
צויתי
לכם
"לא
תאכלו
על
הדם"
(וי'
יט
,
כו)
,
כי
היא
עבודת
עבודה
זרה;
שהיה
חק
הזבחים
לשדים
,
שאוכלים
סביב
הדם
אחר
שזבחו
להם.
וזהו
דבר
הלמד
מעניינו:
"לא
תנחשו
ולא
תעוננו"
(שם).
ועיניכם
תשאו
אל
גלוליכם
-
שאתם
פונים
אליהם
תמיד
לעבדם
ולהשתחוות
להם
,
ואפילו
הביט
בהם
אסרתי
לכם
,
כמו
שכתוב
"אל
תפנו
אל
האלילים"
(וי'
יט
,
ד).
ודם
תשפכו
-
רוצה
לומר:
דם
נקי.
והארץ
תירשו
-
בתמיהה:
ואיך
תירשו
הארץ
ותעשו
אלה
המעשים
שאינם
טבע
הארץ
,
כמו
שכתוב
"אלהי
נכר
הארץ"
(דב'
לא
,
טז)?
והכנענים
יצאו
ממנה
מפניכם
מפני
עבודת
עבודה
זרה
ושפיכת
דם
ועשות
התועבות
,
כמו
שכתוב
"ולא
תקיא
הארץ
אתכם
בטמאכם
אותה
כאשר
קאה
את
הגוי
אשר
לפניכם"
(וי'
יח
,
כח);
ואיך
תירשו
את
הארץ
ואתם
עושים
התועבות
[שעשו
אנשי
הארצות
האלה
שהיו
לפניכם]?
לכן.
לפי
הפירוש
הראשון
-
שהנביא
שלח
מבבל
לארץ
ישראל
להגיד
זאת
הנבואה
להם
,
ואולי
הלך
הוא
שמה;
ועל
דעת
רבי
משה
קמחי
-
אל
הבאים
מהגולה
עם
צדקיהו
אמר
כן.
והענין:
איך
תבטחו
בהיותכם
בירושלים
לישב
החרבות
ולירש
הארץ?
כי
אתם
"עמדתם
על
חרבכם"
ועשיתם
כך
(ראה
להלן
,
כו)!