תנ"ך - והצפה
כי־יראה
את־החרב
באה
ולא־תקע
בשופר
והעם
לא־נזהר
ותבוא
חרב
ותקח
מהם
נפש
הוא
בעונו
נלקח
ודמו
מיד־הצפה
אדרש:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְ֠הַצֹּפֶה
כִּי־יִרְאֶ֨ה
אֶת־הַחֶ֜רֶב
בָּאָ֗ה
וְלֹֽא־תָקַ֤ע
בַּשּׁוֹפָר֙
וְהָעָ֣ם
לֹֽא־נִזְהָ֔ר
וַתָּב֣וֹא
חֶ֔רֶב
וַתִּקַּ֥ח
מֵהֶ֖ם
נָ֑פֶשׁ
ה֚וּא
בַּעֲוֺנ֣וֹ
נִלְקָ֔ח
וְדָמ֖וֹ
מִיַּֽד־הַצֹּפֶ֥ה
אֶדְרֹֽשׁ:
פ
(יחזקאל פרק לג פסוק ו)
וְהַצֹּפֶה
כִּי־יִרְאֶה
אֶת־הַחֶרֶב
בָּאָה
וְלֹא־תָקַע
בַּשּׁוֹפָר
וְהָעָם
לֹא־נִזְהָר
וַתָּבוֹא
חֶרֶב
וַתִּקַּח
מֵהֶם
נָפֶשׁ
הוּא
בַּעֲוֺנוֹ
נִלְקָח
וְדָמוֹ
מִיַּד־הַצֹּפֶה
אֶדְרֹשׁ:
פ
(יחזקאל פרק לג פסוק ו)
והצפה
כי־יראה
את־החרב
באה
ולא־תקע
בשופר
והעם
לא־נזהר
ותבוא
חרב
ותקח
מהם
נפש
הוא
בעונו
נלקח
ודמו
מיד־הצפה
אדרש:
פ
(יחזקאל פרק לג פסוק ו)
והצפה
כי־יראה
את־החרב
באה
ולא־תקע
בשופר
והעם
לא־נזהר
ותבוא
חרב
ותקח
מהם
נפש
הוא
בעונו
נלקח
ודמו
מיד־הצפה
אדרש:
פ
(יחזקאל פרק לג פסוק ו)
וּמַזהֲרָנָא
אֲרֵי
יִחזֵי
יָת
דְּקָטְלִין
בְּחַרבָּא
דְּאָתַן
וְלָא
תְקַע
בְּשׁוֹפָרָא
וְעַמָא
לָא
אִזדְּהַר
וַאֲתוֹ
קָטוֹלֵי
חַרבָּא
וּדבַרוּ
מִנְהוֹן
נַפשָׁא
הוּא
בְּחוֹבֵיהּ
אִידְּבַר
וּדמֵיהּ
מִיַד
מַזהֲרָנָא
אֶתבַּע
:
ותבוא
-
י'
מלא
בנביאים:
ראה
יח'
כב
,
ד.
ולא
תקע
בשופר
-
להזהיר
את
העם
,
והעם
לא
נזהר.
ותקח
מהם
נפש
-
אחת
,
הוא
בעוונו
,
של
צופה
,
שלא
הזהירו
,
נלקח
ונהרג
,
ודמו
,
הנשפך
על
יד
הצופה
שלא
הזהירו
,
הקדוש
ברוך
הוא
ידרוש
מעִמו
ונוקם
בצופה
,
שחשוב
עליו
כמו
שהרגו
בעצמו.
הוא
בעונו
נלקח
-
כי
בלא
חטא
לא
מת;
ומכל
מקום
דמו
מיד
הצופה
אבקש
,
שהוא
אינו
יודע
במעשיו
של
זה
שיש
לו
למות
בעונו.
והצופה.
נלקח
-
קמץ
בזקף.
אדרש
-
אע"פ
שהוא
חייב
היה
כבר
,
מכל
מקום
על
יד
הצופה
מת
,
והוא
מתחייב
בדמו
כיון
שלא
הזהירו;
והוא
לא
ידע
מי
יהיה
נלקח
ומי
הוא
ראוי
להלקח
,
והיה
לו
להזהיר
לעם
בכלל
,
כיון
ששמוהו
לצופה
ובטחו
בו.
וכן
אמר
"והאלהים
אנה
לידו"
(שמ'
כא
,
יג)
-
ואע"פ
כן
חייב
השוגג
,
כיון
שהיה
לו
להזהר;
ואמר
"כי
יפול
הנופל
ממנו"
(דב'
כב
,
ח)
,
ואמרו
רבותינו
ז"ל
(שבת
לב
,
א):
"הנופל"
-
ראוי
היה
זה
ליפול
,
אלא
שמגלגלין
זכות
על
ידי
זכאי
וחובה
על
ידי
חייב.
והצופה.
זה
הנזכר
(לעיל
,
ג
-
ד)
היה
בפשע
האדם
השומע;
וזה
שאמר
עתה
-
בפשע
הצופה
שלא
הזהיר
העם
,
והעונש
על
הצופה.