תנ"ך - והוצאתים
מן־העמים
וקבצתים
מן־הארצות
והביאותים
אל־אדמתם
ורעיתים
אל־הרי
ישראל
באפיקים
ובכל
מושבי
הארץ:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהוֹצֵאתִ֣ים
מִן־הָעַמִּ֗ים
וְקִבַּצְתִּים֙
מִן־הָ֣אֲרָצ֔וֹת
וַהֲבִיאוֹתִ֖ים
אֶל־אַדְמָתָ֑ם
וּרְעִיתִים֙
אֶל־הָרֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
בָּאֲפִיקִ֕ים
וּבְכֹ֖ל
מוֹשְׁבֵ֥י
הָאָֽרֶץ:
(יחזקאל פרק לד פסוק יג)
וְהוֹצֵאתִים
מִן־הָעַמִּים
וְקִבַּצְתִּים
מִן־הָאֲרָצוֹת
וַהֲבִיאוֹתִים
אֶל־אַדְמָתָם
וּרְעִיתִים
אֶל־הָרֵי
יִשְׂרָאֵל
בָּאֲפִיקִים
וּבְכֹל
מוֹשְׁבֵי
הָאָרֶץ:
(יחזקאל פרק לד פסוק יג)
והוצאתים
מן־העמים
וקבצתים
מן־הארצות
והביאותים
אל־אדמתם
ורעיתים
אל־הרי
ישראל
באפיקים
ובכל
מושבי
הארץ:
(יחזקאל פרק לד פסוק יג)
והוצאתים
מן־העמים
וקבצתים
מן־הארצות
והביאותים
אל־אדמתם
ורעיתים
אל־הרי
ישראל
באפיקים
ובכל
מושבי
הארץ:
(יחזקאל פרק לד פסוק יג)
וְאַפֵּיקִנוּן
מִבֵּינֵי
עַמְמַיָא
וַאֲכַנֵישִׁנוּן
מִן
מְדִינָתָא
וְאַעֵילִנוּן
לַאֲרַעהוֹן
וַאֲפַרנֵיסִנוּן
עַל
טוּרֵי
יִשׂרָאֵל
בִּפצִידַיָא
וּבכָל
מוֹתְבֵי
אַרעָא
:
וקבצתים
-
ב':
יר'
לא
,
ז;
יח'
לד
,
יג.
והביאותים
(בכתיבים
שונים)
-
ד':
יש'
נו
,
ז;
יר'
כה
,
ט;
יח'
לד
,
יג;
*נחמ'
א
,
ט.
אל
-
אדמתם
-
ב':
יח'
לד
,
יג;
לז
,
כא.
אל
-
הרי
-
ה':
ראה
יח'
ו
,
ב.
והוצאתים
-
ל';
והביאותים
-
ד';
אל
-
אדמתם
-
ב';
אל
-
הרי
-
ה';
מושבי
-
ל'.
ורעיתִם
אל
הרי
ישראל
-
פתרונו:
ורעיתִם
,
את
ישראל
,
על
הרי;
שבהרים
מרעה
טוב
ונגוב
ומשמין
את
הבהמה.
הם
שגו
צאני
בכל
ההרים
(ראה
לעיל
,
ו)
,
ואני
רעיתִם
על
הרי.
ובכל
מושבי
הארץ
-
שסמוך
לישוב
יש
מרעה
טוב
,
מתוך
שבני
היישוב
נותנין
בתוכו
אשפותיהן
ומעלה
עשבים
עד
מאד
,
לפי
שהארץ
שמינה
מחמת
אשפה
שבבתיהם.
ושם
תרבצנה
-
בהכנסתן
בצהרים
ובערב.
באפיקים
-
'ריויירש'
(בלעז:
נחלים).
והוצאתים.
אל
הרי
ישראל
באפיקים
ובכל
מושבי
הארץ
-
כי
העִזים
טוב
מרעיתם
בהרים
,
והכבשים
והרחלים
-
בעמקים
ובאפיקים;
והנה
ישראל
ישובו
לארצם
וישכנו
בכל
מושב
טוב
,
בהרים
ובעמקים.
והוצאתים.
מושבי
-
מגזרת
"מושב"
(יח'
כח
,
ב)
,
ומשקלו
"מוקשי
מות"
(תה'
יח
,
ו);
וכמוהו
"במושבותם"
(שמ'
י
,
כג)
,
רק
הוא
בקבוץ
על
לשון
נקבה.