תנ"ך - בן־אדם
הנבא
על־רועי
ישראל
הנבא
ואמרת
אליהם
לרעים
כה־אמר׀
אדני
ה'
הוי
רעי־ישראל
אשר
היו
רעים
אותם
הלוא
הצאן
ירעו
הרעים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בֶּן־אָדָ֕ם
הִנָּבֵ֖א
עַל־רוֹעֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
הִנָּבֵ֣א
וְאָמַרְתָּ֩
אֲלֵיהֶ֨ם
לָרֹעִ֜ים
כֹּה־אָמַ֣ר׀
אֲדנָ֣י
יְהֹוִ֗ה
ה֤וֹי
רֹעֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙
אֲשֶׁ֤ר
הָיוּ֙
רֹעִ֣ים
אוֹתָ֔ם
הֲל֣וֹא
הַצֹּ֔אן
יִרְע֖וּ
הָרֹעִֽים:
(יחזקאל פרק לד פסוק ב)
בֶּן־אָדָם
הִנָּבֵא
עַל־רוֹעֵי
יִשְׂרָאֵל
הִנָּבֵא
וְאָמַרְתָּ
אֲלֵיהֶם
לָרֹעִים
כֹּה־אָמַר׀
אֲדנָי
יְהֹוִה
הוֹי
רֹעֵי־יִשְׂרָאֵל
אֲשֶׁר
הָיוּ
רֹעִים
אוֹתָם
הֲלוֹא
הַצֹּאן
יִרְעוּ
הָרֹעִים:
(יחזקאל פרק לד פסוק ב)
בן־אדם
הנבא
על־רועי
ישראל
הנבא
ואמרת
אליהם
לרעים
כה־אמר׀
אדני
ה'
הוי
רעי־ישראל
אשר
היו
רעים
אותם
הלוא
הצאן
ירעו
הרעים:
(יחזקאל פרק לד פסוק ב)
בן־אדם
הנבא
על־רועי
ישראל
הנבא
ואמרת
אליהם
לרעים
כה־אמר׀
אדני
יהוה
הוי
רעי־ישראל
אשר
היו
רעים
אותם
הלוא
הצאן
ירעו
הרעים:
(יחזקאל פרק לד פסוק ב)
בַּר
אָדָם
אִתנַבִּי
עַל
פַּרנָסֵי
יִשׂרָאֵל
אִתנַבִּי
וְתֵימַר
לְהוֹן
לְפַרנָסַיָא
כִּדנָן
אֲמַר
יְיָ
אֱלֹהִים
וָי
עַל
פַּרנָסֵי
יִשׂרָאֵל
דַּהֲווֹ
מְפַרנְסִין
נַפשְׁהוֹן
הֲלָא
לְפַרנָסָא
עַמָא
אִתמַנִיאוּ
פַּרנָסַיָא
:
רועי
-
ג'
מלא
(בלישנא):
יח'
לד
,
ב;
לז
,
כד;
שה"ש
ד
,
ה.
על
רועי
ישראל
-
על
פרנסי
ישראל.
אשר
היו
רועים
אותם
-
את
עצמם
היו
מענגים
,
מממון
חביריהם
אשר
תחתיהם.
הלא
הצאן
ירעו
הרועים
-
הלא
משפט
הרועים
לרעות
את
הצאן
,
ולא
לרעות
את
עצמן!
על
רועי
ישראל
-
הם
המלכים.
אשר
היו
רועים
אותם
-
שהיה
להם
לרעות
אותם
ולהחזירם
למוטב
,
והן
לא
כן
עשו.
הלא
הצאן
ירעו
הרועים
-
דין
הוא
שהרועה
ירעה
את
הצאן
ומוליכה
במקום
מרעה
,
ואין
דרכו
של
צאן
לרעות
את
הרועה.
והן
ישתנו
,
שהצאן
ירעו
הרועה;
כלומר:
שישראל
פירנסו
את
מלכיהם
באכילה
ובשתיה
ובלבישה
,
כמו
שאומר
בסמוך
(להלן
,
ג).
על
רעי
(בנוסחנו:
רועי)
ישראל
-
שהיו
רעים
אתם
(בנוסחנו:
אותם)
עד
עתה
,
שריהם
ושפטיהם
,
כהניהם
ונביאיהם;
שהיה
להם
לרעותם
ולהנהיגם
בדרך
הטובה
והישרה
,
והם
הדריכום
בדרך
רעה
ומכשלות
והניחום
לחיות
,
ונטרפו
ונפוצו
(ראה
להלן
,
ה).
הלא
הצאן
-
הלא
לָכֵן
אדם
מְמַנה
רועה
על
הצאן
,
שירעה
הרועה
אותם
וישים
לבו
עליו
וישמרהו;
ואתם
,
את
החלב
ואת
השומן
שלהם
תאכלו.
ויהי.
בן
אדם.
הנבא
ואמרת
אליהם
לרועים
-
תוספת
ביאור.
רועי
ישראל
-
הם
המלכים;
כי
אחר
שהמשיל
העם
לצאן
,
המשיל
המלכים
לרועים.
אשר
היו
רועים
אותם
-
עצמם
,
וכן
"וירעו
הרעים
אותם"
(להלן
,
ח)
-
עצמם;
"ויקבר
אותו
בגיא"
(דב'
לד
,
ו)
-
הוא
עצמו.
וכן
תרגם
יונתן:
"ווי
על
פרנסי
ישראל
דהוו
מתפרנסין
נפשתהון
,
הלא
לפרנסא
עמא
איתמניאו
פרנסיא".
אמר
,
כי
המלכים
היו
מתעסקים
בהנאת
עצמם
ולא
היו
חוששים
על
העם
להנהיגם
כמשפט.
הלא
הצאן
ירעו
הרועים
-
הלא
היה
להם
לרעות
הצאן!
למה
נתמנו
רועים
,
אלא
לרעות
אותם
דיעה
ובינה
והשכל!
כמו
שנאמר
בדוד
,
שהיה
רועה
נאמן
,
"ויהי
דוד
עושה
משפט
וצדקה
לכל
עמו"
(ש"ב
ח
,
טו);
וכן
נאמר
באסא
"ויאמר
ליהודה
לדרוש
את
יי'...
ולעשות
התורה
והמצוה"
(דה"ב
יד
,
ג);
ונאמר
ביהושפט
"שלח
לשריו"
וגו'
"ללמד
בערי
יהודה"
,
ונאמר
"וילמדו
ביהודה
ועמהם
ספר
תורת
יי'
ויסבו
בכל
ערי
יהודה
וילמדו
בעם"
(דה"ב
יז
,
ז
-
ט);
ונאמר
"ויעמד
שופטים
בארץ"
וגו'
,
ונאמר
"ויצו
עליהם
לאמר
כה
תעשון
ביראת
יי'
באמונה
ובלבב
שלם"
(דה"ב
יט
,
ה
-
י).
בן
אדם.
עתה
צוה
השם
,
שיתנבא
על
רועי
ישראל
שמתו
,
והיה
מדבר
כנגדם
כאילו
הם
חיים;
והטעם
,
שהשם
מתרעם
עליהם
בעבור
שלא
רעו
אותם
באמת.
גם
דברי
המתרגם
נכונים
,
שפירש
רועי
ישראל
-
פרנסי
ישראל
,
הראוים
להדריך
ולהנהיג
העם;
והם
לא
עשו
כן.
הוי
-
כמו
"אוי"
(יח'
טז
,
כג);
או
היא
מלת
קריאה
,
כמו
"הוי
ציון
המלטי"
(זכ'
ב
,
יא).
אשר
היו
רועים
אותם
-
פירושו:
אשר
היו
רועים
עצמם
מהצאן;
וככה
"ויראו
השוטרים
אותם
ברע
לאמר"
(ראה
שמ'
ה
,
יט).
הלא
הצאן
-
הטעם:
למה
עשיתם
ככה
,
והלא
משפט
רועים
הוא
לרעות
הצאן
,
ולא
עצמם
מן
הצאן
,
כאשר
אתם
עושים?
והוא
מפורש
בתימה.
והמליצה
,
שהיו
אוכלים
וגוזלים
העם
,
כענין
שנאמר
"השר
שואל
והשופט
בשלום
והגדול
דובר
הוות
נפשו"
(מי'
ז
,
ג);
והיה
ראוי
שיעשו
משפט
,
לא
שיגזלו
העם
ויאכלוהו!
הלא
הצאן
ירעו
הרועים
-
אבל
אתם
רעיתם
עצמכם.