תנ"ך - ונתן עץ השדה את־פריו והארץ תתן יבולה והיו על־אדמתם לבטח וידעו כי־אני ה' בשברי את־מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְנָתַן֩ עֵ֨ץ הַשָּׂדֶ֜ה אֶת־פִּרְי֗וֹ וְהָאָ֙רֶץ֙ תִּתֵּ֣ן יְבוּלָ֔הּ וְהָי֥וּ עַל־אַדְמָתָ֖ם לָבֶ֑טַח וְֽיָדְע֞וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֗ה בְּשִׁבְרִי֙ אֶת־מֹט֣וֹת עֻלָּ֔ם וְהִ֨צַּלְתִּ֔ים מִיַּ֖ד הָעֹבְדִ֥ים בָּהֶֽם: (יחזקאל פרק לד פסוק כז)

טקסט וניקוד:

וְנָתַן עֵץ הַשָּׂדֶה אֶת־פִּרְיוֹ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן יְבוּלָהּ וְהָיוּ עַל־אַדְמָתָם לָבֶטַח וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה בְּשִׁבְרִי אֶת־מֹטוֹת עֻלָּם וְהִצַּלְתִּים מִיַּד הָעֹבְדִים בָּהֶם: (יחזקאל פרק לד פסוק כז)

טקסט בלבד:

ונתן עץ השדה את־פריו והארץ תתן יבולה והיו על־אדמתם לבטח וידעו כי־אני ה' בשברי את־מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם: (יחזקאל פרק לד פסוק כז)

תיקון קוראים:

ונתן עץ השדה את־פריו והארץ תתן יבולה והיו על־אדמתם לבטח וידעו כי־אני יהוה בשברי את־מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם: (יחזקאל פרק לד פסוק כז)

וְיִתֵּן אִילָן חַקלָא יָת אִבֵּיהּ וְאַרעָא תִּתֵּין עֲלַלתַּהּ וִיהוֹן עַל אֲרַעהוֹן לְרוּחצָן וְיִדְּעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ כַּד אֶתבַּר יָת נִיר תֻּקפְהוֹן וַאֲשֵׁיזֵיבִנוּן מִיַד דְּמַפלְחִין בְּהוֹן :

תתן יבולה (נתינה יבולה , ללא תוספת 'את') - ד': וי' כו , ד; יח' לד , כז; תה' סז , ז; פה , יג. העבדים בהם (עבידה בהם) - ג': שמ' א , יד; וי' כה , מו; יח' לד , כז.

תתן יבולה - ד'; עלם - ל'; והצלתים - ל'; העבדים בהם - ג'.

ונתן - מבואר הוא.