תנ"ך - והקמתי
להם
מטע
לשם
ולא־יהיו
עוד
אספי
רעב
בארץ
ולא־ישאו
עוד
כלמת
הגוים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַהֲקִמֹתִ֥י
לָהֶ֛ם
מַטָּ֖ע
לְשֵׁ֑ם
וְלֹא־יִהְי֨וּ
ע֜וֹד
אֲסֻפֵ֤י
רָעָב֙
בָּאָ֔רֶץ
וְלֹא־יִשְׂא֥וּ
ע֖וֹד
כְּלִמַּ֥ת
הַגּוֹיִֽם:
(יחזקאל פרק לד פסוק כט)
וַהֲקִמֹתִי
לָהֶם
מַטָּע
לְשֵׁם
וְלֹא־יִהְיוּ
עוֹד
אֲסֻפֵי
רָעָב
בָּאָרֶץ
וְלֹא־יִשְׂאוּ
עוֹד
כְּלִמַּת
הַגּוֹיִם:
(יחזקאל פרק לד פסוק כט)
והקמתי
להם
מטע
לשם
ולא־יהיו
עוד
אספי
רעב
בארץ
ולא־ישאו
עוד
כלמת
הגוים:
(יחזקאל פרק לד פסוק כט)
והקמתי
להם
מטע
לשם
ולא־יהיו
עוד
אספי
רעב
בארץ
ולא־ישאו
עוד
כלמת
הגוים:
(יחזקאל פרק לד פסוק כט)
וַאֲקֵים
לְהוֹן
נִצבָּא
לְקַיָימָא
וְלָא
יְהוֹן
עוֹד
מְטֻלטְלֵי
כַפנָא
בְּאַרעָא
וְלָא
יְקַבְּלוּן
עוֹד
אִתכְּנָעוּת
עַמְמַיָא
:
מטע
-
ב'
(חד
פתח
וחד
קמץ):
יש'
סא
,
ג;
יח'
לד
,
כט.
ולא
-
ישאו
-
ד':
שמ'
כח
,
מג;
וי'
כב
,
ט;
יח'
לד
,
כט;
לט
,
י.
והקמתי
להם
-
ל';
מטע
-
ב';
אספי
-
ל'
וחס';
ולא
-
ישאו
-
ד'.
מטע
לשם
-
קיום
שיהא
לשם
עולם.
אסופי
רעב
-
טמוני
רעב
,
מחמת
בושת
רעבון
ועוני.
והקימותי
עליהם
(בנוסחנו:
להם)
מטע
לשם
-
אני
מעמיד
עליהם
רועה
מקויים
,
שלא
יפסוק
לעולם
מלכותו;
הוא
מלך
המשיח.
וכן
תירגם
יונתן:
"ואקים
להון
ניצבא
קיימא".
אסופי
רעב
-
מכֻלי
רעב
,
כמו
"אסוף
אסף"
(צפ'
א
,
ב)
,
כלומר:
ממותי
רעב.
כלמת
גוים
(בנוסחנו:
הגוים)
-
מה
שמכלימים
ומחרפים
אותם
האומות.
מטע
לשם
-
מטע
גבוה
וניכר
,
ונראה
למרחוק
לסימן
ולאות;
שאם
יפוצו
הֵנָּה
והֵנָּה
לרעות
,
יהיה
להם
המטע
לאות
לאסף
שָׁם
,
ולא
יהו
שוגים
בכל
ההרים
ועל
פני
כל
הארץ.
ושיטת
זו
תפס
לו
קהלת
ב"דברי
חכמים
כדרבנות
וכמסמרות
(בנוסחנו:
וכמשמרות)
נטועים
בעלי
אסופות
נתנו
מרעה
אחד"
(יב
,
יא)
,
ש'נטיעה'
ו'אסיפה'
ו'רועה
אחד'
שָׁם
-
כמו
כאן;
ושם
פרשתיו
יפה
מענין
זה.
לשם
-
סימן
וזכר
,
וכן
הוא
"ונעשה
לנו
שם"
-
פירוש:
מגדל
גבוה
לאות
והיכר
,
"פן
נפוץ
על
פני
כל
הארץ
(בר'
יא
,
ד);
אף
כאן
אמר
למעלה
"ישגו
צאני
בכל
ההרים...
ועל
פני
כל
הארץ
נפוצו
צאני"
(לעיל
,
ו)
,
ועתה
אומר
לעשות
להם
מטע
לשם
גבוה
לאות
והיכר
,
פן
ישגו
ויפוצו
על
פני
כל
הארץ
כבראשונה
,
ולא
יהיו
עוד
אסופי
רעב
בארץ
-
ליאסף
מחמת
רעב.
והקימותי.
מטע
-
כמו
שאמר
"ונטעתים
על
אדמתם"
(עמ'
ט
,
טו).
לשם
-
שיצא
שמם
בגוים.
ויונתן
תרגם:
"לקימא".
אסופי
רעב
בארץ
-
עניין
כליון
,
כמו
"אסוף
אסיפם"
(יר'
ח
,
יג).
ויונתן
תרגם:
"מטלטלי
כפנא"
,
כי
כשהיה
רעב
בארץ
ישראל
היו
מתטלטלין
במצרים
ובשאר
ארצות
,
והיו
נושאים
שם
כלִמת
הגוים
,
כמו
שנאמר
באבות
שהלכו
למצרים
(ראה
בר'
יב;
מו)
ולארץ
פלשתים
(ראה
בר'
כו)
,
ונאמר
באלימלך
"לגור
בשדה
(בנוסחנו:
בשדי)
מואב"
(רות
א
,
א)
,
ונאמר
בשונמית
"ותגר
בארץ
פלשתים"
(מ"ב
ח
,
ב).
והקימותי.
מטע
-
שם
בשקל
"מסע"
(מ"א
ו
,
ז);
"מפל
בר"
(עמ'
ח
,
ו).
והטעם:
זה
אקים
להם
,
שיהיו
מטע
לשם
ולכבוד
,
כדרך
שהתנבא
ישעיהו
"נצר
מטעי
מעשי
ידי
להתפאר"
(ס
,
כא).
אסופי
-
מגזרת
"פן
אוסיפך
עמו"
(ש"א
טו
,
ו)
,
אם
איננו
מבניינו;
והוא
ענין
כליון
,
והטעם:
לא
יכלו
עוד
ברעב.
ורבינו
שלמה
ז"ל
פירש
אסופי
רעב
כמשמעו
,
והטעם:
טמוני
רעב
,
שיטמינו
עצמם
מפני
בשת
הרעב.
ולא
ישאו
עוד
כלימת
הגוים
-
שהיו
עובדיהם.