תנ"ך - את־הנחלות
לא
חזקתם
ואת־החולה
לא־רפאתם
ולנשברת
לא
חבשתם
ואת־הנדחת
לא
השבתם
ואת־האבדת
לא
בקשתם
ובחזקה
רדיתם
אתם
ובפרך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֶֽת־הַנַּחְלוֹת֩
לֹ֨א
חִזַּקְתֶּ֜ם
וְאֶת־הַחוֹלָ֣ה
לֹֽא־רִפֵּאתֶ֗ם
וְלַנִּשְׁבֶּ֙רֶת֙
לֹ֣א
חֲבַשְׁתֶּ֔ם
וְאֶת־הַנִּדַּ֙חַת֙
לֹ֣א
הֲשֵׁבֹתֶ֔ם
וְאֶת־הָאֹבֶ֖דֶת
לֹ֣א
בִקַּשְׁתֶּ֑ם
וּבְחָזְקָ֛ה
רְדִיתֶ֥ם
אֹתָ֖ם
וּבְפָֽרֶךְ:
(יחזקאל פרק לד פסוק ד)
אֶת־הַנַּחְלוֹת
לֹא
חִזַּקְתֶּם
וְאֶת־הַחוֹלָה
לֹא־רִפֵּאתֶם
וְלַנִּשְׁבֶּרֶת
לֹא
חֲבַשְׁתֶּם
וְאֶת־הַנִּדַּחַת
לֹא
הֲשֵׁבֹתֶם
וְאֶת־הָאֹבֶדֶת
לֹא
בִקַּשְׁתֶּם
וּבְחָזְקָה
רְדִיתֶם
אֹתָם
וּבְפָרֶךְ:
(יחזקאל פרק לד פסוק ד)
את־הנחלות
לא
חזקתם
ואת־החולה
לא־רפאתם
ולנשברת
לא
חבשתם
ואת־הנדחת
לא
השבתם
ואת־האבדת
לא
בקשתם
ובחזקה
רדיתם
אתם
ובפרך:
(יחזקאל פרק לד פסוק ד)
את־הנחלות
לא
חזקתם
ואת־החולה
לא־רפאתם
ולנשברת
לא
חבשתם
ואת־הנדחת
לא
השבתם
ואת־האבדת
לא
בקשתם
ובחזקה
רדיתם
אתם
ובפרך:
(יחזקאל פרק לד פסוק ד)
יָת
כַּאָבַיָא
לָא
תַקֵיפתּוּן
וְלִמרִיעַיָא
לָא
אַסִיתוּן
וְלִתבִירַיָא
לָא
צְמַדתּוּן
וְיָת
דְּאִיטַלטַלוּ
לָא
אֲתֵיבתּוּן
וְיָת
דַּאֲבַדוּ
לָא
בְעֵיתוֹן
וּבתֻקפָא
אַפלַחתּוּן
בְּהוֹן
וּבקַשׁיוּ
:
הנחלות
-
ב':
יח'
לד
,
ד
,
כא.
החולה
-
ב':
יח'
לד
,
ד
,
טז.
ולנשברת
-
ב':
יח'
לד
,
ד
,
טז.
אתם
-
כ"ה
חסר
בסיפרא:
ראה
יח'
ה
,
ד.
הנחלות
-
ב';
רפאתם
-
ל';
ולנשברת
-
ב';
ואת
-
האבדת
-
ל';
בקשתם
-
ל';
בחזקה
-
ל';
ובפרך
-
ל'.
את
הנחלות
-
את
הכחושות
מאין
כח;
'דולורושש'
בלעז
(כואבות);
שצריכות
חיזוק
,
לתמוך
בהן
ביד.
לא
חבשתם
-
לקשור
שברי
העצם
זה
עם
זה
כמשפט
הרופאים.
את
הנדחת
-
שנדחת
מתוך
העדר
אל
החוץ.
רדיתם
-
יסרתם.
את
הנחלות
-
את
הנכאות
,
כמו
"ולא
נחלו
על
שבר
יוסף"
(עמ'
ו
,
ו).
לא
חזקתם
-
אדם
שיהיה
לו
כאב
,
לא
חזקתם
בדבריכם
הטובים.
ואת
החולה
-
שצריכה
רפואה
,
לא
ריפאתם
-
אותו
שירוד
מנכסים
לא
סייעתם.
ולנשברת
לא
חבשתם
-
אותה
שנשברה
את
שוקה
,
לא
קשרתם
עליה
אספלנית.
ואת
הנידחת
-
ישראל
שהדיחו
עצמן
אחרי
אלהי
נכר
,
לא
חִזַּרְתֶם
לפני
בתשובה
שלימה.
ובחזקה
רדיתם
אותם
-
כמו
"כי
הוא
רודה
בכל
עבר"
וגו'
(מ"א
ה
,
ד);
בחזקה
נטלו
ממונם
של
ישראל.
"הצאן
לא
תרעו"
(לעיל
,
ג)
-
שדינו
של
רועה
לחזק
את
הנהלאות
,
ולרפאות
ולחבוש
את
החולות
ונשברות
,
וכל
אילו
הדברים
האמורים
כאן;
ואתם
לא
עשיתם
,
לפיכך
"תפוצינה"
(להלן
,
ה)
בגלות
לבין
האומות.
הנחלות
-
חלשות.
חולה
-
במחלת
מדוה.
ולנשברת
-
ביד
ורגל.
כלומר:
ולנגזלים
ולנעשקים
ולנפצעים
לא
עשיתם
משפט.
ואת
הנדחת
-
ואף
כשראיתם
שגלות
ממשמשת
ובאה
,
שהתחילו
עמי
לגלות
,
לא
תיקנתם
את
הנותרים
שלא
יגלו
,
עד
שנפוצו
צאני
מבלי
רעה
ותהיינה
לאכלה
לכל
חית
השדה
-
לכל
האומות.
את
הנחלות
-
שרשו
'חלה'
,
מבניין
'נפעל';
ופירוש
נחלות
-
שהם
כואבות
באחד
מאיבריהן
וצריכות
חיזוק.
ואת
החולה
-
שיש
לה
חולי
,
שצריכה
רפואה.
ולנשברת
-
שנשבר
אחד
מעצמיה.
ואת
הנדחת
-
שנדחה
ואבדה
מהאחרות
,
וידע
אדם
מקומה
,
ולא
חשו
להשיבה
עם
רעותיה.
ואת
האבדת
-
שנדחה
ואבדה
ולא
נודע
מקומה.
וכל
זה
משל
על
עניי
ישראל
הבריאים
והחולים
,
שלא
השגיחו
עליהם
,
וכן
השבויים
והגולים
-
לא
חששו
בהם
לפדותם
ולהשיבם.
את
הנחלות
-
'נפעלות'
,
כמו
"נחלה
מכתך"
(יר'
ל
,
יב).
ואמר
מרון
בן
ג'אנח
(השרשים:
'חלה')
,
כי
יש
הפרש
בין
מלת
נחלות
למלת
חולה
,
באמרו
הכתוב:
וחזקתם
,
ורפאתם
(לפנינו:
חזקתם
,
רפאתם)
,
כי
הנחלות
הם
החלושות;
והביא
ראיה
גם
כן
מהתרגום
,
שאמר:
"ית
כאיביא
לא
תקפתון".
ולנשברת
-
שהיא
שבורת
עצם
,
לא
חבשתם
-
מן
"לא
זורו
ולא
חובשו"
(יש'
א
,
ו).
רדיתם
-
מגזרת
"לא
תרדה
בו
בפרך"
(וי'
כה
,
מג);
הטעם:
לא
די
לכם
שלא
תעשו
להם
כל
זה
,
רק
הייתם
רודים
אותם
בדרך
אכזריות;
וזה
טעם
בפרך.
וזה
משל
לדלים
בעם
,
שלא
יעשו
להם
דין
מיד
עושקיהם
וחומסיהם;
ולא
די
להם
עושק
האחרים
,
עד
שיעשקום
גם
הם
,
ועובדים
בהם.