תנ"ך - היתה עלי יד־ה' ויוצאני ברוח ה' ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הָיְתָ֣ה עָלַי֘ יַד־יְהוָה֒ וַיּוֹצִאֵ֤נִֽי בְר֙וּחַ֙ יְהוָ֔ה וַיְנִיחֵ֖נִי בְּת֣וֹךְ הַבִּקְעָ֑ה וְהִ֖יא מְלֵאָ֥ה עֲצָמֽוֹת: (יחזקאל פרק לז פסוק א)

טקסט וניקוד:

הָיְתָה עָלַי יַד־יְהוָה וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ יְהוָה וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה וְהִיא מְלֵאָה עֲצָמוֹת: (יחזקאל פרק לז פסוק א)

טקסט בלבד:

היתה עלי יד־ה' ויוצאני ברוח ה' ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות: (יחזקאל פרק לז פסוק א)

תיקון קוראים:

היתה עלי יד־יהוה ויוצאני ברוח יהוה ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות: (יחזקאל פרק לז פסוק א)
שְׁרָת עֲלַי רוּחַ נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ וְאַפְּקַנִי בְּרוּחַ נְבוּאָה דִּשׁרָת עֲלַי מִן קֳדָם יְיָ וְאַשׁרְיַנִי בְּגוֹ בִקעֲתָא וְהִיא מַליָא גַרמֵי אֱנָשָׁא :

היתה - ה' ראשי פסוקים: יר' יב , ח; יח' לז , א; תה' מב , ד; קיד , ב; מש' לא , יד. ויניחני - ב': יח' לז , א; מ , ב.

היתה - ה' ראש' פסו'; ויניחני - ב'.

יד יי' - כל 'יד יי'' שבנבואה , לשון כפייה הוא; שהיתה הרוח כופה אותו לילך כמשתגע אל מקום שהרוח חפץ. והיא מליאה עצמות - רבותינו אמרו (סנה' צב , ב) , שהיו משבט אפרים שיצאו ממצרים לפני הקץ , "והרגום אנשי גת הנולדים בארץ" , כמו שאמור בדברי הימים (דה"א ז , כא).

יד יי' - נבואה , כמו "ויד יי' עלי חזקה" (יח' ג , יד). כלומר: היתה שכינה שורה עלי בבבל. ויוציאני ברוח יי' - ויוציאני מבבל ברוח שכינה; זהו רוח צפונית , כמו "והנה רוח גדולה באה מן הצפון ענן גדול" (ראה יח' א , ד). ויניחני - הרוח , בתוך הבקעה.

היתה עלי יד יי' - בחזון. ויוציאני ברוח יי' - כענין "פן נשאו רוח יי'" דאליהו (מ"ב ב , טז) , וכאותן של מעלה (יח' ג , יד; ח , ג ועוד). ויניחני בתוך הבקעה - שהמראה היתה לו שם. והיא מלאה עצמות - כך היתה לו מראה של חזון , ולא ממש היו.

היתה עלי יד יי'. ויניחני - כתרגומו: "ואשריני" , עניין 'מנוחה'. בתוך הבקעה - אפשר שהיא הבקעה שבאה לו הנבואה שם כבר , כמו שאמר בתחלת הספר (ראה יח' א , א). והיא מלאה עצמות - תרגם יונתן: "גרמי אנשא". והעניין הזה הראה לו הקדוש ברוך הוא למשל , כי בני ישראל יצאו מהגלות שהם בו , והם בו כעצמות היבישות , על דרך משל; או הראה לו זה להורותו , שעתיד להחיות מתי ישראל בעת הישועה , כדי שיראו גם הם בישועה. ויש מחלוקת בזה בדברי רבותינו ז"ל (סנה' צב , ב): תנייא , רבי אליעזר אומר: מתים שהחיה יחזקאל עמדו על רגליהם ואמרו שירה; ומה שירה אמרו? יי' ממית בצדק ומחיה ברחמים. רבי יהושע אומר: שירה זו אמרו: "יי' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל" (ש"א ב , ו). רבי יהודה אומר: באמת משל היה. רבי אלעזר בנו שלרבי יוסי הגלילי אומר: מתים שהחיה יחזקאל עלו לארץ ישראל ונשאו נשים והולידו בנים ובנות. עמד רבי יהודה בן בתירא על רגליו ואמר: אני מבני בניהם , והללו תפילין שהניח לי אבי אבא מהם. ואמרו (סנה' צב , ב): מי היו המתים שהחיה יחזקאל? אמר רב: אלו בני אפרים שֶמָנו לקץ וטעו , דכתיב "ובני אפרים שותלח... בנו" וגו' , "והרגום אנשי גת" וגו' , "ויתאבל עליהם אפרים אביהם" (דה"א ז , כ - כב). ושמואל אמר: אלו בני אדם שכפרו בתחיית המתים. רבי יוחנן אמר: אלו מתים שבבקעת דורא וכו'; כמו שכתוב בפרק 'חלק' (סנה' צב , ב).

היתה. גם זאת הפרשה לעתיד. יד - כמו 'נבואה' , וכמוהו "כחזקת היד" (יש' ח , יא). ויוציאני ברוח - כמנהגו , כמו "רוח נשאתני" ולקחתני (ראה יח' ג , יד) , כי הרוח מוליכו למקום חפצו. ויניחני - מגזרת 'מנוחה'. והיא מלאה - הבקעה - עצמות.

ויוציאני ברוח יי' - מן העיר. ויניחני בתוך הבקעה - לשון 'מנוחה' הוא , ולא לשון 'הנחה'.
ריכוז קישורים