תנ"ך - לכן הנבא ואמרת אליהם כה־אמר אדני ה' הנה אני פתח את־קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל־אדמת ישראל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לָכֵן֩ הִנָּבֵ֨א וְאָמַרְתָּ֜ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּה־אָמַר֘ אֲדנָ֣י יְהֹוִה֒ הִנֵּה֩ אֲנִ֨י פֹתֵ֜חַ אֶת־קִבְרֽוֹתֵיכֶ֗ם וְהַעֲלֵיתִ֥י אֶתְכֶ֛ם מִקִּבְרוֹתֵיכֶ֖ם עַמִּ֑י וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל: (יחזקאל פרק לז פסוק יב)

טקסט וניקוד:

לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר אֲדנָי יְהֹוִה הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת־קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל: (יחזקאל פרק לז פסוק יב)

טקסט בלבד:

לכן הנבא ואמרת אליהם כה־אמר אדני ה' הנה אני פתח את־קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל־אדמת ישראל: (יחזקאל פרק לז פסוק יב)

תיקון קוראים:

לכן הנבא ואמרת אליהם כה־אמר אדני יהוה הנה אני פתח את־קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל־אדמת ישראל: (יחזקאל פרק לז פסוק יב)
בְּכֵין אִתנַבִּי וְתֵימַר לְהוֹן כִּדנָן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים הָאֲנָא פָתַח יָת קִברֵיכוֹן וְאַסֵיק יָתְכוֹן מִקִברֵיכוֹן עַמִי וְאַעֵיל יָתְכוֹן לְאַרעָא דְיִשׂרָאֵל :

הנה אני - ז': ראה לעיל , ה. קברותיכם - ד' (מלא , בלישנא): יח' לז , יב (פעמיים) , יג (פעמיים). אל - אדמת - ח' (בלישנא): ראה יח' יב , יט.

קברותיכם - ד'; אל - אדמת - ח'.

העצמות האלה כל בית ישראל המה - רמז ודוגמא לכל בית ישראל בגלותם המה , שהרי הם אומרים: יבשו עצמותינו בצרות , אבדה תקותינו , ומה נוחיל לתשועה עוד? דבר אחר (ראה פר"א לג): כולם אילו משל ישראל היו , ומפני שהחייתָם עכשיו , הם אומרים: אבדה תקותינו , ולא נחיה עוד שנית כשיחיו המתים; לכן הנבא - שעתיד אני להחיותם שנית.

הנה אני פותח את קברותיכם - העצמות היבישות , "כל בית ישראל המה" (לעיל , יא) , שאני פותח את קברותיכם; כלומר: העצמות האלה שהחייתי , סימן הוא לכל בית ישראל שכך אני פותח את קברותיכם; ומה שהן אומרים "אבדה תקוותינו" (לעיל , יא) , אני מביא אתכם אל אדמת ישראל.

מקברתיכם (בנוסחנו: מקברותיכם) - מארץ העמים. והבאתי אתכם אל אדמת ישראל - מִשֶתִחְיוּ ותעמדו על רגליכם. וזו נחמה גדולה היא לכל המתים בייחוד שמו , ואפילו לא ייהרגו , הואיל וכל ימיהם סבלו חרפות וקלון , ומוכים ונהלמים על שאינן מאמינים בתרפותם ובכך מתו; ולא דרך מחילות (ראה ב"ר צו , ה) , אלא יחיו ויעמדו על רגליהם וילכו לארץ.

לכן - אם העניין משל , ארצות הגלות הם הקברות , ואם כמשמעו - מבואר הוא. ומחלוקת בדברי רבותינו ז"ל (ב"ר צו , ה) על המתים בחוצה לארץ: מהם אמרו , כי בחוצה לארץ יעלו מקברותיהם , ומהם אמרו , כי מקברותיהם יעלו לארץ ישראל בגילגול דרך מְחִלות. והפסוק הזה מוכיח כי בחוצה לארץ יחיו , כמו מתי ארץ ישראל , שהרי אומר: פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם , ואחר כן והבאתי אתכם אל אדמת ישראל.

והעלתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל - מיכן מוכיח שיהיה תחיית המתים לימות המשיח , קודם עולם הבא.
ריכוז קישורים