תנ"ך - ונבאתי כאשר צויתי ויהי־קול כהנבאי והנה־רעש ותקרבו עצמות עצם אל־עצמו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְנִבֵּ֖אתִי כַּאֲשֶׁ֣ר צֻוֵּ֑יתִי וַֽיְהִי־ק֤וֹל כְּהִנָּֽבְאִי֙ וְהִנֵּה־רַ֔עַשׁ וַתִּקְרְב֣וּ עֲצָמ֔וֹת עֶ֖צֶם אֶל־עַצְמֽוֹ: (יחזקאל פרק לז פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וְנִבֵּאתִי כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי וַיְהִי־קוֹל כְּהִנָּבְאִי וְהִנֵּה־רַעַשׁ וַתִּקְרְבוּ עֲצָמוֹת עֶצֶם אֶל־עַצְמוֹ: (יחזקאל פרק לז פסוק ז)

טקסט בלבד:

ונבאתי כאשר צויתי ויהי־קול כהנבאי והנה־רעש ותקרבו עצמות עצם אל־עצמו: (יחזקאל פרק לז פסוק ז)

תיקון קוראים:

ונבאתי כאשר צויתי ויהי־קול כהנבאי והנה־רעש ותקרבו עצמות עצם אל־עצמו: (יחזקאל פרק לז פסוק ז)
וְאִתנַבִּיתִי כְּמָא דְאִתפַּקַדִית וַהֲוָה קָל כְּאִתנַבָּיוּתִי וְהָא זְיָעָא וּקרִיבוּ גַּרמַיָא גַּרמָא לְוָת חַברֵיהּ :

צויתי - ה': ראה יח' יב , ז. אל - עצמו - ב': יח' לז , ז; איוב ב , ה.

אל עצמו ב' ותקרבו עצמות עצם אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו.

צויתי - ה'; ותקרבו - ל'; אל - עצמו - ב'.

ויהי קול - והנה רעש העצמות , שהיו טופחין זה לזה. עצם אל עצמו - עצמות כל אחד ואחד; כל מקום שנתפזרו , היו קופצין ומתקרבין כל אחד ואחד אצל מקום חבורו.

וניבאתי - לעצמות. ויהי קול כהנבאי והנה רעש. ויהי קול - מן העצמות , שהיו מכין זה את זה ומתקרבין ביחד , כהנבאי לעצמות , והנה רעש. ויהי קול כהנבאי - ולא קול נמוך , אלא קול רעש , ואותו רעש היה ממה שנתקרבו העצמות עצם אל עצמו. [

והנה רעש - ונתנענעה הארץ , ונישאו העצמות ונתקרבו עצם אל עצמו הראוי להיות עמו; ומשנתקרבו , והנה עליהם גידים - לקשרם יחד.

ונבאתי. ותקרבו עצמות - שכבר נתפרדו איש מעל אחיו לאורך הזמן. ואמר ותקרבו - לשון נקבות בסימן אחד לבד , כי על הרוב יאמר בשני סימנין: "ותקרבנה" (במ' כז , א); וכמהו "ואלמנותיך עלי תבטחו" (יר' מט , יא). וברוב - 'עצם' לשון נקבה , ובאמרו עצם אל עצמו - הוא בלשון זכר. ורוצה לומר: עצם אל עצם הראוי לדבק בו כפי היצירה.

ונבאתי - מבנין 'נפעל'. ויהי קול כהנבאי - פירושו: היה קול נשמע מיד שהתנבאתי. והנה רעש - עם הקול או אחרי הקול היה הרעש , וזה הרעש היה מעצמות הפגרים , שהיו מרגישות ומתחברות זאת עם זאת. ותקרבו - מלה זרה , בעבור כי באה בסימן אחד לנקבה , ומשפטה בשנים , כמו "תכרענה"; "תשלחנה" (איוב לט , ג); וכמוהו "ואלמנותיך עלי תבטחו" (יר' מט , יא).

ותקרבו עצמות עצם אל עצמו - שלאדם; שאם היה עצם ממנו מפוזר במקום אחר , בא ונתקרב אל מקומו. ובא בסימן אחד שלנקבה , בראשונה , ולא אמר 'ותקרבנה'; "ויישרנה הפרות" (ש"א ו , יב) - בא סימן אחד באחרונה; "וייחמו הצאן" (בר' ל , לט) - בלי שום סימן , לא בראשונה ולא בשנייה.
ריכוז קישורים