תנ"ך - ואמרת
אעלה
על־ארץ
פרזות
אבוא
השקטים
ישבי
לבטח
כלם
ישבים
באין
חומה
ובריח
ודלתים
אין
להם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאָמַרְתָּ֗
אֶֽעֱלֶה֙
עַל־אֶ֣רֶץ
פְּרָז֔וֹת
אָבוֹא֙
הַשֹּׁ֣קְטִ֔ים
יֹשְׁבֵ֖י
לָבֶ֑טַח
כֻּלָּ֗ם
יֹֽשְׁבִים֙
בְּאֵ֣ין
חוֹמָ֔ה
וּבְרִ֥יחַ
וּדְלָתַ֖יִם
אֵ֥ין
לָהֶֽם:
(יחזקאל פרק לח פסוק יא)
וְאָמַרְתָּ
אֶעֱלֶה
עַל־אֶרֶץ
פְּרָזוֹת
אָבוֹא
הַשֹּׁקְטִים
יֹשְׁבֵי
לָבֶטַח
כֻּלָּם
יֹשְׁבִים
בְּאֵין
חוֹמָה
וּבְרִיחַ
וּדְלָתַיִם
אֵין
לָהֶם:
(יחזקאל פרק לח פסוק יא)
ואמרת
אעלה
על־ארץ
פרזות
אבוא
השקטים
ישבי
לבטח
כלם
ישבים
באין
חומה
ובריח
ודלתים
אין
להם:
(יחזקאל פרק לח פסוק יא)
ואמרת
אעלה
על־ארץ
פרזות
אבוא
השקטים
ישבי
לבטח
כלם
ישבים
באין
חומה
ובריח
ודלתים
אין
להם:
(יחזקאל פרק לח פסוק יא)
וְתֵימַר
אֶסַק
עַל
אַרעָא
דְיָתְבָא
קִרוֵי
פַצחַיָא
אֲהָך
עַל
עַמָא
דְשָׁקְטִין
וְשָׁרַן
לְרוּחצָן
כּוּלְהוֹן
יָתְבִין
בְּלָא
שׁוּרָא
וְעָבְרִין
וְדַשִׁין
לֵית
לְהוֹן
:
על
-
ארץ
-
ט'
(בלישנא):
ראה
יח'
כח
,
יז.
פרזות
-
ג'
(בלישנא):
יח'
לח
,
יא;
זכ'
ב
,
ח;
אס'
ט
,
יט.
על
ארץ
ט'
וסימנהון
מכורתם
השלכתיך
פרזות
ואגדתו
עדות
ביהוסף
ידין
בגוים
הודו
על
ארץ
ושמים
להמטיר
כמלאות.
וכל
על
ארץ
מצרים
דאוריתא
דכותהון.
פרזות
הפרזות
ג'
ואמרת
אעלה
פרזות
תשב
ירושלם
על
כן
היהודים.
על
-
ארץ
-
ט';
פרזות
-
ג';
השקטים
-
ל';
באין
חומה
-
ל';
ובריח
ודלתים
-
ל'.
אל
(בנוסחנו:
על)
ארץ
פרזות
-
יושבי
כפרים
מאין
חומה
,
שבוטחין
במעוזם
ואינם
יריאים
להאסף
אל
ערי
המבצר;
פרזות
-
כמו
"לבד
מערי
הפרזי"
(דב'
ג
,
ה)
,
מאין
חומה.
אבא
(בנוסחנו:
אבוא)
אל
השקטים
,
ואראה
מה
הוא
מבטחם.
פרזות
-
בלי
חומה
מרוב
שלום.
ואמרת.
על
ארץ
פרזות
-
כמו
"פרזות
תשב
ירושלם"
(זכ'
ב
,
ח);
"ערי
הפרזות"
(אס'
ט
,
יט)
-
ערי
השדה
,
שאין
להם
חומה
(ע"פ
וי'
כה
,
לא).
אבוא
השוקטים
-
אל
השוקטים;
וכן
"ויבא
ירושלם"
(ש"ב
י
,
יד)
-
'אל
ירושלם'
,
וכן
רבים.
ואמרת.
פרזות
-
כמו
"פרזות
תשב
ירושלם"
(זכ'
ב
,
ח).
אבא
(בנוסחנו:
אבוא)
השוקטים
-
פירושו:
אל
השוקטים
,
והוא
דרך
קצרה;
וכמוהו
"ובבל
תבא"
(יר'
כ
,
ו)
-
אל
בבל;
הטעם:
היו
עומדים
בהשקט
ובשלוה
מאין
פחד.