תנ"ך - בן־אדם
שים
פניך
אל־גוג
ארץ
המגוג
נשיא
ראש
משך
ותבל
והנבא
עליו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בֶּן־אָדָ֗ם
שִׂ֤ים
פָּנֶ֙יךָ֙
אֶל־גּוֹג֙
אֶ֣רֶץ
הַמָּג֔וֹג
נְשִׂ֕יא
רֹ֖אשׁ
מֶ֣שֶׁךְ
וְתֻבָ֑ל
וְהִנָּבֵ֖א
עָלָֽיו:
(יחזקאל פרק לח פסוק ב)
בֶּן־אָדָם
שִׂים
פָּנֶיךָ
אֶל־גּוֹג
אֶרֶץ
הַמָּגוֹג
נְשִׂיא
רֹאשׁ
מֶשֶׁךְ
וְתֻבָל
וְהִנָּבֵא
עָלָיו:
(יחזקאל פרק לח פסוק ב)
בן־אדם
שים
פניך
אל־גוג
ארץ
המגוג
נשיא
ראש
משך
ותבל
והנבא
עליו:
(יחזקאל פרק לח פסוק ב)
בן־אדם
שים
פניך
אל־גוג
ארץ
המגוג
נשיא
ראש
משך
ותבל
והנבא
עליו:
(יחזקאל פרק לח פסוק ב)
בַּר
אָדָם
קַבֵּיל
נְבוּאָה
עַל
גּוֹג
אֲרַע
מָגוֹג
רַב
רֵישׁ
מֶשֶׁך
וְתוּבָל
וְאִתנַבִּי
עֲלוֹהִי
:
נשיא
-
י':
ראה
יח'
כא
,
ל.
אל
-
גוג
-
ל';
המגוג
-
ל'.
אל
גוג
-
כך
שם
המלך.
המגוג
-
שם
האומה
,
כמה
דאת
אמר
"גומר
ומגוג"
(בר'
י
,
ב).
אל
גוג
-
הנבא
אל
גוג.
ארץ
המגוג
-
אל
גוג
שהוא
מארץ
המגוג.
ומבני
יפת
הוא
,
כמו
שנאמר
"בני
יפת
גומר
ומגוג"
(בר'
י
,
ב);
הוא
אומר
"ומשך
ותובל"
וגו'
(שם)
,
ואף
כאן
ראש
משך
ותובל.
נשיא
ראש
משך
-
כלומר:
מלך
הוא
מארץ
המגוג
,
ומלך
של
משך
ותובל
-
של
אילו
האומות.
ארץ
המגוג
-
בן
יפת
(ראה
בר'
י
,
ב).
והה"י
מזקיקו
לפרש
כמו
'המגוגי'
,
כמו
"הכנעני"
,
"האמרי"
(שמ'
ג
,
ח)
,
כי
לא
תמצא
'הכנען'.
נשיא
כל
ראש
משך
ותובל
-
אחיו
(ראה
בר'
י
,
ב).
ויהי.
בן
אדם.
אל
גוג
ארץ
המגוג
-
מגוג
היה
מבני
יפת
,
וכן
משך
ותובל
(ראה
בר'
י
,
ב).
ובאמרו
המגוג
בה"א
הידיעה
,
ואין
ה"א
הידיעה
באה
על
שם
אדם
,
אפשר
שהוא
שם
היחש
,
כי
הראשון
שהיה
בן
יפת
,
העם
היוצא
ממנו
נקראים
'מגוג'
,
מתיחשים
אל
מגוג
הראשון;
וכן
"שבט
המנשה"
(דב'
ג
,
יג);
ועל
שם
היחש
תבוא
ה"א
הידיעה.
וגוג
-
שם
המלך
המולך
עליהם.
ואל
עומד
במקום
שנים
,
כאלו
אמר:
אל
גוג
אל
ארץ
המגוג.
נשיא
ראש
משך
ותובל
-
גוג
הוא
מלך
מגוג
ומלך
שתי
האומות
האלה
,
משך
ותובל.
ובאמרו
נשיא
ראש
-
הוא
עניין
כפול
במלות
שונות
,
והוא
סמוך
על
סמוך;
וכן
"מבחר
וטוב
לבנון"
(יח'
לא
,
טז);
"מספר
מפקד
העם"
(ש"ב
כד
,
ט).
בן
אדם
-
גם
זאת
הפרשה
עתידה
(וראה
פירושו
יח'
לז
,
טז).
גוג
-
שם
המלך.
המגוג
-
שם
האומה
,
וחסר
יו"ד
היחש
,
כמלת
"דמשק
אליעזר"
(בר'
טו
,
ב);
"וירץ
איש
בנימן"
(ש"א
ד
,
יב)
-
הראוים:
'דמשקי';
'בנימיני';
כמו
"עברי"
(בר'
לט
,
יד);
"מצרי"
(שם
,
א);
וככה
משפט
זאת
המלה:
'המגוגי'
,
כי
זאת
האומה
מזרע
"מגוג"
הכתוב
בתורה
(בר'
י
,
ב)
,
ומתייחשת
אליו.
ולא
יתכן
לאמר
,
שהוא
שם
העצם
לאב
האומה
,
כי
לא
יכנס
עליו
ה"א
הידיעה
,
כי
איננו
מנהג
הלשון;
רק
על
היחש
רגילה
לבא.
שים
פניך
אל
גוג
-
כשיתקבצו
ישראל
מן
הגלות
בארץ
ישראל
,
יבוא
עליהם
גוג.