תנ"ך - ושובבתיך ונתתי חחים בלחייך והוצאתי אותך ואת־כל־חילך סוסים ופרשים לבשי מכלול כלם קהל רב צנה ומגן תפשי חרבות כלם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשׁ֣וֹבַבְתִּ֔יךָ וְנָתַתִּ֥י חַחִ֖ים בִּלְחָיֶ֑יךָ וְהוֹצֵאתִי֩ אוֹתְךָ֨ וְאֶת־כָּל־חֵילֶ֜ךָ סוּסִ֣ים וּפָרָשִׁ֗ים לְבֻשֵׁ֤י מִכְלוֹל֙ כֻּלָּ֔ם קָהָ֥ל רָב֙ צִנָּ֣ה וּמָגֵ֔ן תֹּפְשֵׂ֥י חֲרָב֖וֹת כֻּלָּֽם: (יחזקאל פרק לח פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וְשׁוֹבַבְתִּיךָ וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ וְהוֹצֵאתִי אוֹתְךָ וְאֶת־כָּל־חֵילֶךָ סוּסִים וּפָרָשִׁים לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל כֻּלָּם קָהָל רָב צִנָּה וּמָגֵן תֹּפְשֵׂי חֲרָבוֹת כֻּלָּם: (יחזקאל פרק לח פסוק ד)

טקסט בלבד:

ושובבתיך ונתתי חחים בלחייך והוצאתי אותך ואת־כל־חילך סוסים ופרשים לבשי מכלול כלם קהל רב צנה ומגן תפשי חרבות כלם: (יחזקאל פרק לח פסוק ד)

תיקון קוראים:

ושובבתיך ונתתי חחים בלחייך והוצאתי אותך ואת־כל־חילך סוסים ופרשים לבשי מכלול כלם קהל רב צנה ומגן תפשי חרבות כלם: (יחזקאל פרק לח פסוק ד)
וַאֲתָבְבִינָך וְאֶתֵּין שֵׁירִין בְּלִסתָּך וְאַפֵּיק יָתָך וְיָת כָּל מַשׁרְיָתָך סוּסָוָן וּפָרָשִׁין לָבְשֵׁי גְמָר כּוּלְהוֹן מַשׁרְיָן סַגִּיאָן דִּמזָיְנִין בַּעֲגִילִין וּתרִיסִין אָחֲדֵי סֵיפִין כּוּלְהוֹן :

ושובבתיך - ב': יח' לח , ד; לט , ב. אותך - י"ז מלא (בלשון זכר , בלישנא): ראה יח' ב , ג. רב - ל"ג בקמץ (בנוסף לאתנחתא או סוף פסוק): ראה יח' יז , ט.

ושובבתיך - ב'; אותך - י"ז מל'.

ושובבתיך - אעשה אותך שובב; 'אינווישיר' בלעז; כבן ההולך "שובב בדרך לבו" (יש' נז , יז). ונתתי חחים בלחייך - דרך חיה להוציאה בחחים שבלחייה , לפי שאינה רוצה לצאת; גם אני אתן בלבך הירהורין ויצר , המושך אותך מארצך לבא על ארץ ישראל.

ושובבתיך - פתרונו: והמרדתיך. ונתתי חחים בלחייך - אני אתן המחשבה בלבך , שתמרוד בעצמך , שתנהוג בעצמך שררה להיות מושל על ארץ ישראל; ומתוך שאתה רוצה להיות מושל על ארץ ישראל , אתה תצא מארצך להלחם עם ישראל ולכבוש את הארץ תחת ידיך. ובזה העניין אפתה אותך שתצא מארצך. לבושי מכלול כולם - מלובשים בבגדים נאים כולם. ואת כל חיליך - ולא חיל מועט , אלא קהל רב , מזויינים בצינה ומגן. כלומר: תוגרמה השרויים בצפון וכל חייליו (ראה להלן , ו).

ושובבתיך - אסיתך לצאת. כל 'שביבה' - לשון 'אשבייזמנט' (בלעז: סטיה) , כמו "נפשי ישובב" (תה' כג , ג); "מהר אל גבעה שובבים" (ראה יר' נ , ו); "בנים שובבים" (יר' ג , יד) - מדרך היושר. חחים בלחייך - למושכך , כלומר: אתן בך רוח לבא (ע"פ מ"ב יט , ז).

ושובבתיך - אשברך , מן "כי שבבים יהיה עגל שמרון" (הו' ח , ו); וכן בדברי רבותינו ז"ל (שבת פז , א): דברים שמשבבים לבו שלאדם. ובאומרו ושובבתיך - רוצה לומר: אשבר לבך עד שתתאוה מאד לצאת ממקומך לבא אל ארץ ישראל; ובא זה על דרך "ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא שר צבא יבין ואת רכבו ואת המונו" (שו' ד , ז). ויעשה זה האל יתעלה כדי שיהא נודע בכל העמים , ונקדש בהם. ונתתי חחים - כאלו אתן חחים בלחייך למשוך אותך , כמו שעושין לדג. ותירגם יונתן ושובבתיך: "ואשדלינך" , רוצה לומר: אפתה אותך , כתרגום "כי יפתה" (שמ' כב , טו): "ארי ישדל" (ת"א). לבושי מכלול כלם - בכל מיני זיין. קהל רב צנה ומגן - בצנה ומגן.

ושובבתיך - מפעל 'מרובע' מעלומי העי"ן וכפול הלמ"ד , והוא מגזרת "בנים שובבים" (יר' ג , יד); והפירוש: אתן משובה בלבך , שתשׁיאך לצאת בעל כרחך מארצך , ולבא על ארץ ישראל להלחם עליה. כן דעת רבי יונה ז"ל במלה הזאת (השרשים: 'שבב') , שתהיה מפעלי הכפל , כדעת רבי יהודה המדקדק ראשון ז"ל (שלשה ס"ד ע' 118 'שבב'); ואמר , כי פירושו כענין "הרים שובבים" (יר' נ , ו) , שפירושו: אל ההרים גרשום , כמו שאמר עליהם הפסוק "מהר אל גבעה הלכו שכחו רבצם" (יר' נ , ו). ופירוש זאת המלה: ושובבתיך - ואגרשך ממחשבתך. ונכון בעיני מאד מה שפירשתי אני. ונתתי חחים בלחייך - דרך משל , כדרך שנותנין בלחי הדגים להוציאם ממקומם בעל כרחם. ומלת חחים - שם כלי שתופשים בו הדגים. מכלול - שם בשקל "משעול" (במ' כב , כד) , מגזרת "כלילת יופי" (יח' כז , ג). צנה ומגן - כלי מלחמה; וחסרו בי"ת השירות , והטעם: בצנה ומגן.
ריכוז קישורים