תנ"ך - והיה ביום ההוא אתן לגוג ׀ מקום־שם קבר בישראל גי העברים קדמת הים וחסמת היא את־העברים וקברו שם את־גוג ואת־כל־המונה וקראו גיא המון גוג:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָ֣ה בַיּ֣וֹם הַה֡וּא אֶתֵּ֣ן לְגוֹג֩ ׀ מְקֽוֹם־שָׁ֨ם קֶ֜בֶר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל גֵּ֤י הָעֹֽבְרִים֙ קִדְמַ֣ת הַיָּ֔ם וְחֹסֶ֥מֶת הִ֖יא אֶת־הָעֹֽבְרִ֑ים וְקָ֣בְרוּ שָׁ֗ם אֶת־גּוֹג֙ וְאֶת־כָּל־הֲמוֹנֹ֔ה וְקָ֣רְא֔וּ גֵּ֖יא הֲמ֥וֹן גּֽוֹג: (יחזקאל פרק לט פסוק יא)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא אֶתֵּן לְגוֹג ׀ מְקוֹם־שָׁם קֶבֶר בְּיִשְׂרָאֵל גֵּי הָעֹבְרִים קִדְמַת הַיָּם וְחֹסֶמֶת הִיא אֶת־הָעֹבְרִים וְקָבְרוּ שָׁם אֶת־גּוֹג וְאֶת־כָּל־הֲמוֹנֹה וְקָרְאוּ גֵּיא הֲמוֹן גּוֹג: (יחזקאל פרק לט פסוק יא)

טקסט בלבד:

והיה ביום ההוא אתן לגוג ׀ מקום־שם קבר בישראל גי העברים קדמת הים וחסמת היא את־העברים וקברו שם את־גוג ואת־כל־המונה וקראו גיא המון גוג: (יחזקאל פרק לט פסוק יא)

תיקון קוראים:

והיה ביום ההוא אתן לגוג ׀ מקום־שם קבר בישראל גי העברים קדמת הים וחסמת היא את־העברים וקברו שם את־גוג ואת־כל־המונה וקראו גיא המון גוג: (יחזקאל פרק לט פסוק יא)
וִיהֵי בְעִדָּנָא הַהוּא אֶתֵּין לְגוֹג אֲתַר כָּשַׁר לְבֵית קְבוּרָא בְּיִשׂרָאֵל בְּחִלַת מְגָזָתָא מַדנַח יַם גִּנֵיסַר וְסָמְכָא הִיא לִתרֵין טוּרַיָא וְיִקבְּרוּן תַּמָן יָת גּוֹג וְיָת כָּל אִתרְגוֹשְׁתֵיהּ וְיִקרוֹן חִלַת אִתרְגוֹשַׁת גּוֹג :

גֵי - ט' כתיב יו"ד (בלישנא): ש"א יג , יח; מ"ב יד , ז; כג , י; יש' כב , ה; יח' לט , יא; זכ' יד , ה; *נחמ' יא , לה; דה"ב לג , ו; וכל יהושע (יהו' טו , ח (פעמיים); יח , טז (פעמיים); יט , יד , כז - נמנים כמקרה כאחד). (ואחד: גא - יש' טז , ו. ואחד: גה - יח' מז , יג. ושארא: גיא). המונה - ד' כתיב ה"א: יח' לא , יח; לב , לא , לב; לט , יא.

גי ט' כת' י' על גי הצבעים הוא הכה וטמא את התפת כי יום מהומה גי העברים כי יגיע גי הרים העביר לד ואונו וכל יהושע. שמענו גאון מואב גא אלף. גה גבול ה"י כת' ושארא גיא כתב.

גי - ט' כת' י'; וחסמת - ל'; המונה - ד' כת' ה'.

אתן לגוג מקום שם קבר - מקום שיהא שם קבר להם; לפי שהוא מזרעו של יפת , שכיסה את ערות אביו , לפיכך זכה לקבורה (ראה ב"ר לו , ו). גיא (בנוסחנו: גי) העוברים - גַיא ששם עוברים את ים כנרת , להביא משם פירות גינוסר תמיד. קדמת הים - במזרח ים גינוסר , תירגם יונתן. וחוסמת היא את העוברים - וסוגרת היא את העוברים , כמו "לא תחסום" (דב' כה , ד) , שרוב פגרים שיפלו שם יחדילו את העוברים מעבור , לפיכך יעמדו עליהם ויקברו אותם; ומנחם פתרו בספרו (מחברת: 'חסם'): יחסמו את אפם מלהריח ריח הפגרים.

והיה ביום ההוא - ש"על הרי ישראל תפול" (לעיל , ד). מקום שם קבר בישראל - במקום נפילתו שם אתן לו קבר , בתוך ארץ ישראל. גיא (בנוסחנו: גי) העברים קדמת הים - באי זה מקום בארץ ישראל אתן לו קבורה? באותו גיא שמשם עוברים את ים כנרת להביא פירות גינוסר בתוך ארץ ישראל; שהיא מושכת מן הצפון לדרום , והרוצה להעבירה עובר מן המערב למזרח לפי שהיא במזרח , כמו שנאמר "על כתף ים כנרת קדמה" (במ' לד , יא). וחוסמת היא את העוברים - ואותו גיא מקום מעכבת את העוברים ים כנרת , שמביאים פירות גינוסר בארץ ישראל , לפי שאותו גיא מקום מעבר ים כנרת היא , ואם נכנסין בתוכה היו פירותיה טמאין במתים של גוג השוכבים בתוכה. ופירות טמאין אין אוכלין טהורין בימי טהרתן , ואסור למוכרן לטהורין משום "לפני עור לא תתן מכשול" (וי' יט , יד). וחוסמת - לשון עיכוב הוא , כמו "לא תחסום שור בדישו" (דב' כה , ד). וקברו שם את גוג - עכשיו מפרש לגוג מקום שם קבר בישראל: שבאותו גיא קוברין את גוג ואת כל המונו (בנוסחנו: המונה) , ומאותו יום והלאה קורין גיא המון גוג - גיא שהמון גוג נקברין בתוכה; וקודם לכן היו קורין לה: גיא עוברים.

קדמת הים - למזרח הים הגדול , סמוך לו , ויעלה הים וישטפם אחר קבורתם. וחסמת היא את העברים - מתקצרת והולכת לצד הדרך , שפיה חסום במקום העברים; שלא תתמה: הואיל והיא גיא , איך עוברים בה בני אדם , שנקראת גיא (בנוסחנו: גי) העברים? לכך נאמר זה; אבל לצד הים היא פתוחה ורחבה בפיה.

והיה. מקום שם קבר - כמו הפוך: מקום קבר שם; וכן "כל הרע אויב בקודש" (תה' עד , ג) - כמו 'כל אויב הרע בקודש'; "אף אש צריך תאכלם" (יש' כו , יא) - כמו 'אף צריך אש תאכלם'; "כל תשא עון" (הו' יד , ג) - 'כל עון תשא'; והדומים להם רבים , כמו שכתבנו בספר 'מכלל' בחלק הדקדוק ממנו (צ , א). ויונתן תרגם: "אתר כשר לבית קבורה". ובדרש (ב"ר לו , ו): לפי שכסו שם ויפת ערות אביהם , זכה שם לציצית בטלית , וזכה יפת לקבורה בארץ ישראל. ועל דרך פשוטו - הרי כתוב "למען טהר את הארץ" (להלן , יב). גי העוברים - באותו הגיא שעוברים דרך עליו. קדמת הים - למזרח הים; ולא פירש אי זה ים , והנה היו בארץ ים מזרחי וים מערבי. ויונתן תרגם: "בחילת מגזתא מדנח ים גנוסר" , והוא ים כנרת. וחוסמת היא את העוברים. חוסמת - פועל יוצא לשלישי , רוצה לומר , כי בָּאְשַׁת ההרוגים תעשה לעוברים דרך שם שיחסמו ויסגרו אפיהם מריח הרע. ויונתן תרגם: "וסמכא היא לתרין טוריא". המונה - בה"א מקום ו"ו , כמו "אהלה" (בר' ט , כא) והדומים לו. גי העוברים - ביו"ד לבדה. גיא המון גוג - ביו"ד ואל"ף.

והיה. מקום שם קבר - פירושו: מקום שנפל שם , קבר. ויש אומרים (ראה רד"ק) , שהוא הפוך: מקום קבר שם , והוא גי העוברים קדמת הים; והטעם , שיעברו במקום ההוא עוברי דרכים. ומלת גי - מגזרת "ונשב בגיא" (דב' ג , כט) , ונגרעה האל"ף ממנו. וחוסמת היא - מגזרת "לא תחסום שור בדישו" (דב' כה , ד) , ופירושו: וסוגרת היא את העוברים בגיא , מפני הפגרים שנקברו שמה , שלא יוכלו עוד לעבור משם. ויש אומרים (ראה רש"י בשם מנחם) , שהוא רמז לאף העוברים , שיחסמו אפם מריח הפגרים כאשר יעברו שם. וקראו אותו הגיא: גיא המון גוג , בעבור שהוא נקבר שמה.

אתן לגוג מְקום שם - בא 'מופסק' כאילו הוא 'דבוק' , ורבים כמוהו. קבר בישראל - קבר יהיה להם בארץ ישראל. גיא (בנוסחנו: גי) העוברים - אותו המקום ייקרא גיא העוברים , שבני אדם רגילין לבוא באותו גיא ממקום למקום , שהוא מעבר לבני אדם. והוא קדמת הים - יש לומר: למזרחה שלים כנרת , או שלים המלח. וחוסמת היא את העוברים - זו היא סוגרת את העוברים , שלא יוכלו בני אדם לעבור בה מרוב עמקה , ואינה נוחה לירד ולעלות בה; ומפני שאינה ראויה למעבר , יקצו אותה לקברות. וזו שקרא אותה גיא העוברים - יש לומר , שמיכן ומיכן יש נוח לעבור שָם בני אדם; [אבל יש מקום שאינו ראוי לעבור שם בני אדם מפני עומקו , ] ושם יקברו אותם.
ריכוז קישורים