תנ"ך - ואני נתתי לך את־שני עונם למספר ימים שלש־מאות ותשעים יום ונשאת עון בית־ישראל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַאֲנִ֗י נָתַ֤תִּֽי לְךָ֙ אֶת־שְׁנֵ֣י עֲוֺנָ֔ם לְמִסְפַּ֣ר יָמִ֔ים שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת וְתִשְׁעִ֖ים י֑וֹם וְנָשָׂ֖אתָ עֲוֺ֥ן בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל: (יחזקאל פרק ד פסוק ה)

טקסט וניקוד:

וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ אֶת־שְׁנֵי עֲוֺנָם לְמִסְפַּר יָמִים שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם וְנָשָׂאתָ עֲוֺן בֵּית־יִשְׂרָאֵל: (יחזקאל פרק ד פסוק ה)

טקסט בלבד:

ואני נתתי לך את־שני עונם למספר ימים שלש־מאות ותשעים יום ונשאת עון בית־ישראל: (יחזקאל פרק ד פסוק ה)

תיקון קוראים:

ואני נתתי לך את־שני עונם למספר ימים שלש־מאות ותשעים יום ונשאת עון בית־ישראל: (יחזקאל פרק ד פסוק ה)
וַאֲנָא יְהַבִית לָך עַל חַד תְּרֵין בְּחוֹבֵיהוֹן לְמִניַן יוֹמַיָא תְּלָת מְאָה וְתִשׁעִין יוֹמִין וּתקַבֵּיל חוֹבֵי בֵית יִשׂרָאֵל :

ואני - ס"ז ראשי פסוקים: בר' ו , יז; ט , ט; מח , ז , כב; שמ' ג , יט; ז , ג; יד , יז; לא , ו; וי' כ , ג; במ' ג , יב; יח , ו; יהו' ח , ה; ש"א יט , ג; כ , כ; ש"ב יג , יג; יש' מט , ד; נט , כא; יר' א , יח; ה , ד; יא , יט; יז , טז; כג , ג; כו , יד; מ , י; יח' ד , ה; לד , כד; הו' ה , יב; ז , טו; יונה ב , ה , י; ד , יא; מי' ז , ז; חב' ג , יח; זכ' ב , ט; תה' ב , ו; ה , ח; יג , ו; כו , יא; ל , ז; לא , טו , כג; לה , יג; לח , יד; מ , יח; מא , יג; נב , י; נט , יז; סט , יד , ל; ע , ו; עא , יד; עג , ב , כב , כג , כח; עה , י; פח , יד; קט , כה; איוב יט , כה; רות ד , ד; דנ' ח , ה , כז; י , ח; יא , א; יב , ח; נחמ' ו , י; דה"ב ו , ב. ואני נתתי - ב': בר' מח , כב; יח' ד , ה.

ואני נתתי ב' ואני נתתי לך שכם ואני נתתי לך.

ואני נתתי - ב'; למספר ימים - ל'.

נתתי לך את שני עונם וגו' - הקילותי עליך לקבל את צער שסבלתי אני למניין שנים שחטאו לפניי , הפכתים לך למניין ימים [לשון אחר: שני כמו שנים , וכן תרגם יונתן: "ואנא יהבית לך על חד תרין בחוביהון".] שלש מאות ותשעים יום - שנינו ב'סדר עולם' (סע"ר כו): מלמד שחטאו ישראל שלש מאות ותשעים שנה משנכנסו לארץ עד שגלו ממנה עשרת השבטים; ואתה מוצא מהם מפורשים מאתים וארבעים ושלש (?; השווה הפירוט להלן) משמלך ירבעם (ראה מ"א יב , כ) עד שגלה הושע בן אלה (ראה מ"ב יז , ג - ו) , ובימי שפוט השופטים מאה ואחת עשר שנים , והשאר סתומים. [אלו השלוש מאות ותשעים שנים שמצאתי בתשובות רבי יוסף ריש מתיבתא (ר' יוסף קרא?) , שחטאו עשרת השבטים מימות יהושע עד שהגלה סנחריב (ראה מ"ב יז , ה - ו; שם: שלמנאסר , וראה תנח' מסעי יג): משמרון: חשוב בימי השופטים שמונה שנים ביד כושן (ראה שו' ג , ח) , שמונה עשרה ביד עגלון (שם ג , יד) עשרים ביד סיסרא (שם ד , ג) , שבע ביד מדין (שם ו , א) , שמונה עשרה ביד עמון (שם י , ז) ארבעים ביד פלשתים (שם יג , א) , הרי מאה ואחת עשרה; מן מיכה (שם יז , א ואי') עד שנשבה הארון בימי עלי (ראה ש"א ד , יא) - ארבעים , הרי מאה חמישים ואחת; חשוב לירבעם בן נבט עשרים ושתים (ראה מ"א ד , יא) , נדב בנו שתים (שם טו , כה) , בעשא עשרים וארבע (שם טו , לג) , אלה בנו שתים (שם טז , ח) , עמרי שתים עשרה (שם טז , כג) , אחאב עשרים ושתים (שם טז , כט; וראה סנה' קג , א) , אחזיה בנו שתים (שם כב , נב) , ויהורם אחיו שתים עשרה (מ"ב ג , א) , ויהוא עשרים ושמונה (שם י , לו) , יהואחז שש עשרה (שם טז , ב) , יהואש בנו שש עשרה (שם יג , י) וירבעם בנו ארבעים ואחת (שם יד , כג) , הרי שלוש מאות וחמישים שנה; ומנחם בן גדי עשר (שם טו , יז) , פקחיהו בנו שתים (שם טו , כג) , ופקח בן רמליהו עשרים (שם טו , כז) , והושע בן אלה תשע שנים (שם יז , א) , הרי שלוש מאות תשעים ואחת; ושנה אחרונה להושע אינה מן המנין , לפי שבשנת תשע להושע נלכדה שמרון (שם יז , ו) , ולא היה חשבון המלכות להושע אלא שמונה שנים , הרי שלוש מאות ותשעים שנים. וארבעים שנים שחטאו מלכי יהודה אחר גלות סנחריב עד שנאמרה פרשה זו ליחזקאל מפורשים למטה (רש"י להלן , ו) , ולא הוצרכתי לפרשם.]

ואני נתתי לך את שני עונם למספר ימים שלש מאות ותשעים - יום לשנה יום לשנה (ראה להלן , ו). מלמד (סע"ר כו) שחטאו ישראל מעשרת השבטים , משנכנסו לארץ עד שגלו בימי הושע בן אלה , שלש מאות ותשעים שנה.

ושמת את עון בית ישראל עליו - כמו שמפרש והולך: מספר הימים אשר תשכב עליו תשא את עונם - שעדיין לא בא יום פקודת עונם , לעמֹד ממשכב צדך , ללכֹד העיר; נמצאת 'נושא עונם' , שעל עונם אתה שכב על מצור , וצריך אתה לישכב עד בא היום. נתתי לך את שני עונם - מפרש לו למה ישכב על צדו באותן ימים: על שני עונם שיהא נושא , ולפיכך מספר שני עונם , למספר ימים שלש מאות ותשעים , ישכב על צדו. ונאמן עלינו המקום היודע וָעֵד על מה שמעיד עליהם , ששלש מאות ותשעים שנים חטאו לפניו , משנכנסו לארץ עד שגלו בשנת שש לחזקיהו (ראה מ"ב יח , י). מוצאין אותן מפורשין רק מאה וארבע עשרה בימי השופטים , ומאתים וששים משמלך ירבעם עד שנת שש לחזקיהו , הרי שלש מאות ושבעים וארבע. ושש עשרה שנה שחסרין משלש מאות ותשעים , איפשר להם להיות בימי מיכה (ראה שו' יח) ופלגש בגבעה (ראה שו' יט - כא) , עד שחרבה שילה , והוא שאומר: "ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ" (שו' יח , ל) , כלומר: עד חורבן שילה , שכן מוכיח מקרא שלאחריו: "וישימו להם את פסל מיכה אשר עשה כל ימי היות בית האלהים בשילה" (שם , לא). ומה שאומר בשמואל "הסירו את אלהי הנכר מתוככם והעשתרות והכינו לבבכם אל יי' ועבדוהו לבדו" (ש"א ז , ג) , אין אומר שם מנין שנים; ושמא ימי מיכה ופלגש לא היו שש עשרה.

ואני נתתי לך את שני עונם למספר ימים שלש מאות ותשעים יום - רוצה לומר , שנתן ימים במספר כנגד השנים שחטאו , "יום לשנה יום לשנה" (להלן , ו) , ושני עונם היו שלש מאות ותשעים שנה. ורבים מצאנו בְּפירוש , כי בימי השעבוד אשר בין שופט לשופט , שהיו עושים הרע בעיני יי' והיו משועבדים לגוים , מיהושע עד שמשון , תמצא בחשבון מאה ואחד עשר שנים; ובימי מלכי ישראל , שעשו הרע בעיני יי' והיו בשעבוד מלכי האומות , תמצא בחשבון מירבעם עד הושע מאתים וארבעים ואחת שנה - הרי שלש מאות וחמשים ושתים. חסרו שלשים ושמונה; הוסף בהם עשרים שלשמשון (ראה שו' טז , לא) , שהיו מושלים בהם פלשתים לפי שהיו עושים הרע בעיני יי' , כמו שכתוב "הלא ידעת כי מושלים בנו פלשתים" (שו' טו , יא) - כי אע"פ שהושיעם שמשון , לא היתה תשועה שלימה לפי שלא היה לבם שלם עם יי' - חסרו עדיין שמונה עשרה שנה. אלו שמונה עשרה שנה היו בין ימי שמגר שלא נתפרשו , שלא היתה תשועתו אלא מעוטה , וכן כתוב "בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות" (שו' ה , ו) , ובין ימים שבין שמשון לעלי , שנאמר "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה" (שו' יז , ו) , ואז נעשה פסלו שלמיכה , כמו שפירשנו במקומו (שם , א). ותמה הוא מה שתרגם יונתן את שני עונם: "על חד תרין בחוביהון"!

וטעם שני עונם - כמו 'שָנִים'; וזה שהכונה בזה היא , שיהיה המשל יום לשנה כענין מה שכתב בתורה (במ' יד , לד). והנה מאחר שמת יהושע עד הושע (בן אלה) מנה יחזקאל , וידע שישראל עמדו בשעבוד וענוי שלוש מאות ותשעים שנה; ואנחנו נמצא החשבון בקירוב , שבימי השופטים היה הזמן שעשו הרע ונכנעו לאֻמות בימי שמגר וזולתו שלא נתפרש , ועלה זה כמו מאה וארבעים שנה , וימי מלכי ישראל מירבעם עד הושע כמו מאתים וארבעים שנה , וכדַי הוא יחזקאל לסמוך עליו. ואולם יהודה יחשב ענינו משקם מנשה , ועליו נגזרה גזרת חרבן ירושלם; ואע"פ שמלך מנשה הרבה ואחריו בניו ובני בניו , הנה כדַי הוא יחזקאל לסמוך עליו , בחשבו ארבעים שנה ימי הרעה המופלגת שהיתה ליהודה אחרי קום מנשה עד שחרב בית ראשון. ואמרו "מספר הימים אשר אתה שוכב" וגו' (להלן , ט) - יש עיון , למה לא עשה כן בשכבו על צדו הימיני ארבעים יום.

ואני. שני עונם - כמו "שני חיי שרה" (בר' כג , א). למספר ימים - פירושו: השנים שחטאו - תקח אותם במספר ימים , והם שלש מאות ותשעים יום. ונשאת - כמו "תשא את עונם" (לעיל , ד).

שלש מאות ותשעים יום - כנגד שני עונם , שגלוי לפניו שכך שנים חטאו ישראל לפניו משנכנסו לארץ עד שגלו עשרת השבטים. ומשגלו עשרת השבטים חטאו בני יהודה ארבעים שנה: עשרים ושתים שלמנשה - שכתוב בו "ככל אשר עשה אחאב" (ראה מ"ב כא , ג) , ואחאב מלך "עשרים ושתים שנה" (מ"א טז , כט) , ושאר שנות מנשה היו בתשובה (ראה סנה' קג , א) - ושתי שנים שמלך אמון (ראה מ"ב כא , יט) , הרי עשרים וארבע , ואחת עשרה ליהויקים (ראה מ"ב כג , לו) , הרי שלושים וחמש , וזו הנבואה נאמרה בשנה החמישית לצדקיהו (ראה יח' א , א) , הרי ארבעים שנה. ושומרון היתה יושבת לשמאל ירושלם , כמו שכתוב לפנינו "שמרון היושבת על שמאלך" (יח' טז , מו) , בעבור זה היה השמאל כנגד ישראל , והימין - כנגד יהודה.
ריכוז קישורים