תנ"ך - ואתה קח־לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם מספר הימים אשר־אתה׀ שוכב על־צדך שלש־מאות ותשעים יום תאכלנו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֡ חִטִּ֡ין וּ֠שְׂעֹרִים וּפ֨וֹל וַעֲדָשִׁ֜ים וְדֹ֣חַן וְכֻסְּמִ֗ים וְנָתַתָּ֤ה אוֹתָם֙ בִּכְלִ֣י אֶחָ֔ד וְעָשִׂ֧יתָ אוֹתָ֛ם לְךָ֖ לְלָ֑חֶם מִסְפַּ֨ר הַיָּמִ֜ים אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה׀ שׁוֹכֵ֣ב עַֽל־צִדְּךָ֗ שְׁלֹשׁ־מֵא֧וֹת וְתִשְׁעִ֛ים י֖וֹם תֹּאכֲלֶֽנּוּ: (יחזקאל פרק ד פסוק ט)

טקסט וניקוד:

וְאַתָּה קַח־לְךָ חִטִּין וּשְׂעֹרִים וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְדֹחַן וְכֻסְּמִים וְנָתַתָּה אוֹתָם בִּכְלִי אֶחָד וְעָשִׂיתָ אוֹתָם לְךָ לְלָחֶם מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר־אַתָּה׀ שׁוֹכֵב עַל־צִדְּךָ שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם תֹּאכֲלֶנּוּ: (יחזקאל פרק ד פסוק ט)

טקסט בלבד:

ואתה קח־לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם מספר הימים אשר־אתה׀ שוכב על־צדך שלש־מאות ותשעים יום תאכלנו: (יחזקאל פרק ד פסוק ט)

תיקון קוראים:

ואתה קח־לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם מספר הימים אשר־אתה׀ שוכב על־צדך שלש־מאות ותשעים יום תאכלנו: (יחזקאל פרק ד פסוק ט)
וְאַתּ סַב לָך חִטִין וּסעָרִין וּטלוֹפְחִין וְדוֹחַן וְכוּנָתִין וְתִתֵּין יָתְהוֹן בְּמָנָא חַד וְתַעֲבֵיד יָתְהוֹן לָך לְמֵיכַל מִניַן יוֹמַיָא דְּאַתּ שָׁכֵיב עַל סִטרָך תְּלָת מְאָה וְתִשׁעִין יוֹמִין תֵּיכְלִנֵיהּ :

חטין - ל'; ודחן - ל'; וכסמים - ל'; בכלי אחד - ל'; שוכב - ל' מל'.

חטין ושעורים וגו' [ודחן וכוסמים - 'פאניץ איאפיילטרא' בלעז;] סימן הרעב שיהא עליהן בימי המצור , ויאכלו לחם תערובות ובמיאוס.

ואתה קח לך חטים (בנוסחנו: חטין) ושעורים וגו' ועשית אותם לך ללחם - כאדם הנאסף אל עיר מפני הצרים על העיר והלחם כלה מן העיר , ואנשי העיר נוטלים חטים ושעורים וכל מיני תערובות ועושים אותם ללחם.

חטים (בנוסחנו: חטין) ושעורים - מיני דגן ללחם. ופול ועדשים ודוחן - מיני קטנית לליפתן. ונתת אתם (בנוסחנו: אותם) בכלי אחד - להוליכן לטחון יחד , ולאכול פת וליפתן יחד בערבוביא כדרך עניים. שלש מאות ותשעים יום תאכלנו - אבל "ארבעים יום" (לעיל , ו) נשתנו , לדון את העיר בחרב וברעב ובדבר (ראה יח' יב , טז) , ואף במשקל לא היה שם לחם. מעת אל (בנוסחנו: עד) עת - ממאכל של היום לשל מחר.

ואתה קח לך חטין - בנו"ן כמו במ"ם , וכן "לקץ הימין" (דנ' יב , יג) , כמו 'הימים'; "את קול הרצין" (מ"ב יא , יג) , כמו "הרצים" (שם , יא); והדומים להם. צוה לו גם זה לעשות לאות לבני ישראל , כי יאכלו במצור אלה המינים מעורבים מפני הרעב , שלא יברור אדם חטים למאכלו , אלא יאכלם עם המינים הפחותים מעורבים. ופול ועדשים - ידוע , ולא יעשה אדם מהם לחם כי אם בימי הרעב. ודוחן - הוא שקורין בלעז 'מיל'. וכסמים - בדגש הסמ"ך; והוא שקורין בלעז 'שיגיל'. בכלי אחד - כלומר , שתערבם כולם. והכל במראה הנבואה. אשר אתה שוכב על צדך - ולא אמר 'השמאלי' , כי למספר הימים שזוכר , ידוע שעל השמאלי אומר. או אמר על צדך בסתם - לכלול שניהם. וזכר מספר הימים שלהשמאלי , והוא הדין לימני , כי גם ארבעים יום צוה שיאכלנו , כי גם כן היו בית יהודה במצור וברעב.

ואתה. חטין - הנו"ן תחת מ"ם , כנו"ן "לקץ הימין" (דנ' יב , יג). ופול ועדשים - הם מיני קטנית. ודחן - ידוע. וכוסמים - כמו "כוסמת" (שמ' ט , לב); ושני אלה מיני תבואה. ועשית - כמו 'ותכין' , וכן "וימהר לעשות אותו" (בר' יח , ז).

ואתה קח לך חיטין - הנו"ן במקום המ"ם , כמו "לקץ הימין" (דנ' יב , יג). וזהו סימן לרעב שיהיה להם בימי המצור.
ריכוז קישורים