תנ"ך - יחזקאל פרק מ פסוק יא - וימד את־רחב פתח־השער עשר אמות ארך השער שלוש עשרה אמות:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיָּ֛מָד אֶת־רֹ֥חַב פֶּתַח־הַשַּׁ֖עַר עֶ֣שֶׂר אַמּ֑וֹת אֹ֣רֶךְ הַשַּׁ֔עַר שְׁל֥וֹשׁ עֶשְׂרֵ֖ה אַמּֽוֹת: (יחזקאל פרק מ פסוק יא)

טקסט וניקוד:

וַיָּמָד אֶת־רֹחַב פֶּתַח־הַשַּׁעַר עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַשַּׁעַר שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת: (יחזקאל פרק מ פסוק יא)

טקסט בלבד:

וימד את־רחב פתח־השער עשר אמות ארך השער שלוש עשרה אמות: (יחזקאל פרק מ פסוק יא)

תיקון קוראים:

וימד את־רחב פתח־השער עשר אמות ארך השער שלוש עשרה אמות: (יחזקאל פרק מ פסוק יא)
וּמשַׁח יָת פֻּתיָא דְמַעֲלַנָא דְתַרעָא עֲסַר אַמִין אֻרכָּא דְתַרעָא תְּלָת עֶסרֵי אַמִין :

שלוש - ל' מל'.

רחב פתח השער - רחב חלל הפתח; וכן שנינו (משנה מידות ב , ג): כל הפתחים רחבן עשר אמות. אורך השער - הוא חלל אולם השער מן הצפון לדרום. שלש (בנוסחנו: שלוש) עשרה אמות - עשר כנגד חלל הפתח , ואמה וחצי לכאן , ואמה וחצי לכאן. ואל תתמה שאצל הפתח קורהו רחב ואצל חלל האולם קורהו אורך; שהפתח - גובהו הוא אורכו , והרחב - מסף אל סף; והאולם - לפי שמשך בליטת חללו מן המזרח למערב פחות ממדת חללו מן הצפון לדרום , שזו שמונה אמות (לעיל , ט) וזו שלש עשרה , קורא את המדה היתירה אורך; והרי עדות לדבר במשכנה דמלכים: "והאולם על פני היכל הבית עשרים אמה ארכו על פני רחב הבית" (מ"א ו , ג): נמצא מן הצפון לדרום קרוי להיכל 'רחב' , ולאולם קרוי 'אורך' , לפי שההיכל - מדת מן המזרח למערב יתירה על מצפון לדרום , ובאולם - חילוף; למדת , שהמדה היתירה קרויה 'אורך'.

וימד את רחב פתח השער - כל פתח ופתח מאותן שני ספים האמורים (לעיל , ו - ז) זה בצד זה; ואף למטה נוכיח כן אצל רחב עשרים וחמש אמות (פס' יג); והרי פתח זה , כמו "וסף השער" שאמרנו למעלה (פס' ז) - שני ספין. וארך השער - גובהו במקום הפתח: שלוש עשרה אמות. ומה שאמר רבנו מנוחתו כבוד (רש"י): ארך השער - רחב חלל האולם; אינו נראה , כי את האולם לא יקרא 'שער' סתם. וראשו יוכיח על סופו , כי כאשר הרחב - רֹחב פתח השער , אף האֹרך כן; והעברי והישר נוכח עמנו (ע"פ איוב כג , ז).

וימד. פתח השער - המזוזות והאסקופות והפתח - כולו קרוי שער , ומה שפתוח בו לבד קרוי פתח. ואמר , שרחבו שלפתח היה עשר אמות , ולא ספר גבהו , ואמר , כי אורך השער שלש עשרה אמות; ואורך השער - מסף החיצוני עד סף הפנימי. והנה אמר (ראה לעיל , ו) , כי הסף החיצוני היה רחבו קנה אחד , שהוא שש אמות; ואותו הרוחב קורא עתה אורך , בזכרו מדת השער מסף אל סף , כי המדה היתרה נקרא 'אורך'. והנה זכר , כי רוחב הפתח מסף אל סף עשר אמות , והאורך מסף אל סף שלש עשרה אמות; אלא שברוחב אינו נכלל מדת הספים , שאינו אומר אלא על מה שפתוח בשער , והוא הנקרא פתח. ובאורך נכלל מדת הספים; ומדת הספים בין הפנימי והחיצוני שתים עשרה אמות , כי כל סף - רחבו קנה אחד שהוא שש אמות , ובין סף לסף אמה אחת; הנה שלש עשרה אמות. ורבינו שלמה ז"ל פירש אורך השער - חלל אולם השער מן הצפון לדרום שלש עשרה אמה: עשר כנגד חלל הפתח , ואמה וחצי מכאן ואמה וחצי מכאן.