תנ"ך - וימד
את־השער
מגג
התא
לגגו
רחב
עשרים
וחמש
אמות
פתח
נגד
פתח:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיָּ֣מָד
אֶת־הַשַּׁ֗עַר
מִגַּ֤ג
הַתָּא֙
לְגַגּ֔וֹ
רֹ֕חַב
עֶשְׂרִ֥ים
וְחָמֵ֖שׁ
אַמּ֑וֹת
פֶּ֖תַח
נֶ֥גֶד
פָּֽתַח:
(יחזקאל פרק מ פסוק יג)
וַיָּמָד
אֶת־הַשַּׁעַר
מִגַּג
הַתָּא
לְגַגּוֹ
רֹחַב
עֶשְׂרִים
וְחָמֵשׁ
אַמּוֹת
פֶּתַח
נֶגֶד
פָּתַח:
(יחזקאל פרק מ פסוק יג)
וימד
את־השער
מגג
התא
לגגו
רחב
עשרים
וחמש
אמות
פתח
נגד
פתח:
(יחזקאל פרק מ פסוק יג)
וימד
את־השער
מגג
התא
לגגו
רחב
עשרים
וחמש
אמות
פתח
נגד
פתח:
(יחזקאל פרק מ פסוק יג)
וּמשַׁח
יָת
תַּרעָא
מֵאִיגָּר
תַּוָא
לְאִיגָּרֵיהּ
פּוּתיָא
עֶסרִין
וַחֲמֵישׁ
אַמִין
תְּרַע
לָקֳבֵיל
תְּרַע
:
לגגו
-
ד'
(בלישנא):
*שמ'
ל
,
ג;
לז
,
כו;
יח'
מ
,
יג;
נחמ'
ח
,
טז.
לגגו
-
ל';
פתח
נגד
פתח
-
ל'.
וימד
את
השער
מגג
התא
לגגו
-
מגג
התא
שבצפון
השער
לגג
התא
שבדרום
השער.
עשרים
וחמש
אמות
-
עובי
כותל
התא
חמש
,
וכן
עובי
כותל
התא
שמצד
השיני
,
הרי
עשר;
ושתי
אמות
ומחצה
שהתא
משוך
מחלל
הפתח
לכאן
,
וכן
לכאן
,
הרי
חמש
עשרה;
וחלל
הפתח
עשר
אמות
,
הרי
עשרים
וחמש;
וכולן
מדת
רוחב
השער
הן
,
כנגד
שלש
עשרה
אמות
של
חלל
האולם
מבפנים
,
ושני
כתליו
,
קנה
מכאן
וקנה
מכאן
(ראה
לעיל
,
ו)
,
הרי
עשרים
וחמש.
פתח
כנגד
(בנוסחנו:
נגד)
פתח
-
פתח
התא
שאצל
השער
בדרום
מכוון
כנגד
פתח
התא
שאצל
השער
בצפון
,
שלא
היה
לכל
ששת
התאים
האלה
פתח
בכותל
של
צד
החוץ
,
אלא
שני
התאים
הסמוכין
לשער
היו
להם
פתחים
פונים
אל
אויר
שבין
שניהם;
וכן
הוא
אומר
למטן
"ואל
אילי
הימה
(בנוסחנו:
אליהמה)
לפנימה
לשער"
(פס'
טז)
-
למדנו
,
שפתחיהם
פונים
לשער.
וימד
את
השער
מגג
התא
לגגו
רחב
עשרים
וחמש
אמות
-
אִילו
אמר
'מתא
לתא'
,
הייתי
אומר:
אף
חלל
התאים
בכלל
עשרים
וחמש
הן
,
שהתא
עצמו
חלל
הוא.
ואילו
אמר
'וימד
את
השער
עשרים
וחמש
אמה'
,
הייתי
אומר:
מאילים
שלפני
תאים
הצפוניים
עד
אילים
שלפני
תאים
דרומיים
,
שהרי
חלל
השער
-
עיקרו
ביניהן
הוא
,
והן
שורה
אחת
לפני
התאים
מפה
ומפה;
אלא
שהוזקק
לפרש
גבוליהם.
ועכשיו
שאמר
מגג
התא
לגגו
,
הכניס
את
הגבולין
ואת
האילים
בכלל
עשרים
וחמש
,
כי
מגג
התא
שלפנים
מהן
מדד
העשרים
וחמש;
וכאן
נמדדו
הגבולין
,
והוציא
את
חלל
התאים
מן
הכלל.
וכך
אמר:
רחב
חלל
השער
עם
האילים
והגבולות
,
לבד
מן
התאים
-
עשרים
וחמש
אמה
,
מכותל
לכותל.
ויש
לאנשי
לבב
להשים
על
לב
מה
שָנַת
מדה
זו
מכל
מדות
הענין
,
שכלם
כדרכן
נמדדו
,
דרך
מטה
בקרקע
כדרך
המודדין
,
וזו
נמדדה
דרך
מעלה
,
מגג
לגג.
ויחכמו
וישכילו
זאת
(ע"פ
דב'
לב
,
כט)
,
כי
חזר
לו
המודד
על
עקב
למדוד
רֹחב
השער
בפתח
המערב
,
ומדד
תחלה
הפתח
,
בבאו
אליו
,
עשר
אמות
(ראה
לעיל
,
י)
,
ואחריו
חלל
התאים
שאצל
הפתח
מפה
ומפה
בקנה
,
זה
בפני
עצמו
וזה
בפני
עצמו
,
ואחר
מדת
התאים
-
מדת
רחב
חלל
השער
בצירוף
יחד
מכותל
לכותל.
ובפתח
יכול
למדוד
כל
זה
,
שבצד
הפתח
הן;
ולפי
שיש
עמוד
המפסיק
בין
סף
לסף
,
שלא
נמדד
תחלה.
ואף
שמדת
העשרים
וחמש
בפתיל
הפשתים
נמדדה
,
מדד
לו
תחלה
המדה
הקצרה
של
תאים
בקנה
,
ואחרי
כן
מדד
רחב
חלל
השער
בפתיל
ביחד
,
והגבולין
עמם.
וזה
וימד
-
פתרונו:
השלים
מדת
רחב
השער
בפתיל
,
אחר
מדת
התאים
בקנה.
וכל
מקום
שבא
לו
מדת
קנה
ברחב
כותל
ודבר
מסוים
,
מדדו
בקנה;
יותר
מקנה
-
מדדו
בפתיל.
ואחרי
שלפני
חלל
התאים
מדדו
לרחב
זה
,
אי
אפשר
למודדו
דרך
מטה
,
שאין
בו
דבר
היכר
וסיום
,
שאין
כאן
משקופות
ולא
כלום
אלא
הכל
רצפה
חלקה
,
שאין
זה
פתח
בית
ושער
שיהו
לו
דלתות;
לכך
מדד
לו
מגג
לגג.
ותדע
,
שמכותל
תא
לכותל
תא
,
לבד
מן
התאין
,
היו
העשרים
וחמש
אמות
,
שהרי
אומר
למטה
בענין
"ואילמות
סביב
סביב
ארך
חמש
ועשרים...
ורחב
חמש
אמות"
(פס'
ל)
,
ואותן
"אילמות"
הן
אולמי
חצר
הפנימית
,
ומכוונין
כתליהן
לצפון
ולדרום
כנגד
כתלי
התאים
שבפנים
,
הרי
שאף
חלל
החצר
מכותל
תא
לכותל
-
עשרים
וחמש
אמות
הוא.
פתח
נגד
פתח
-
כמדת
השער
לפתח
המערבי
,
כן
מדתו
לפתח
המזרחי
,
כנגדו
מכוונת.
הרי
בין
התאים
ורחב
החלל
-
שלשים
ושבע
אמה
,
רחב
השער;
ועוד
מגיד
לך
שיש
ארבע
אמות
עוד
במדת
רחבו
,
ואותן
מונה
והולך
לגמור
מדת
הרחב
(ראה
פירושו
להלן
,
יד).
וימד
את
השער
מגג
התא
לגגו
-
פירש
רבינו
שלמה
ז"ל:
מגג
התא
שבצפון
השער
לגג
התא
שבדרום
השער.
עשרים
וחמש
-
עובי
כותל
התא
וכן
עובי
כותל
התא
שמצד
שני
,
הרי
עשר;
ושתי
אמות
ומחצה
שהוא
משוך
מחלל
הפתח
לכאן
וכן
לכאן
,
הרי
חמש
עשרה;
וחלל
הפתח
עשר
,
הרי
עשרים
וחמש.
ואם
כפירושו
,
למה
אמר
וימד
את
השער?
היה
לו
לומר:
וימד
מגג
התא
לגג
התא
האחר
שכנגדו;
למה
זכר
'שער'?
ועוד:
המדות
האלה
כבר
זכרם
בפרט
,
למה
חזר
לָמוֹד
אותם
בכלל?
ועוד:
כי
יונתן
תרגם
מגג
התא:
"מאגרי
תויא"
,
לשון
רבים
,
למד
כי
על
כל
התאים
אמר
,
ותא
הוא
שם
כלל.
ועוד:
ו"ו
גגו
-
כינוי
השער
,
לא
התא
,
כי
לא
זכרו;
ואע"פ
שיש
לסייעו
,
כי
מצאנו
כמו
זאת
הו"ו
"עמו
הראובני
והגדי"
(יהו'
יג
,
ח).
והאמת
,
כי
המדות
האלה
אשר
בבניינה
זו
אינן
מבוררות
אצלינו
,
כי
הם
בבניינה
העתידה
,
ומה
שמפרש
אדם
בהם
-
לפי
סברא
,
אין
לסמוך
עליה.
ומה
שנמצא
מהם
בקבלה
במשנת
מדות
או
בתרגום
יונתן
-
נקבל
,
והשאר
יהיה
מונח
במקומו
עד
שיבא
אליהו
(ע"פ
משנה
ב"מ
ג
,
ד).
וכן
אמרו
רבותינו
ז"ל
במקצת
דברים
מזו
הנבואה
(מנחות
מה
,
א):
פרשה
זו
עתיד
אליהו
לדורשה;
כלומר
,
שאין
אנו
יודעין
לדורשה.
ואפשר
,
כי
התאים
האלה
היו
מלמעלה
צרים
ורחבים
מלמטה
,
לפיכך
חזר
למדוד
גגי
התאים
עם
גג
השער.
והאילים
והאולם
עשרים
וחמשה
רחב
,
כי
לפי
מדותם
מלמטה
הם
יותר
(ראה
להלן
,
יד
-
טו);
וכן
אומר
בשאר
השערים
עם
התאים
והאילים
והאולמים:
רחב
עשרים
וחמשה
ואורך
חמישים
(ראה
להלן
,
כה).
אולי
היו
שני
אולמים
אחרים
,
לבד
האולם
הנזכר.
פתח
נגד
פתח
-
פתח
שער
זה
כנגד
פתח
שער
שלפנים
ממנו
,
שלעזרת
נשים
ושלעזרת
ישראל.
ורבינו
שלמה
ז"ל
פירש:
פתח
התא
שאצל
השער
שבדרום
מכוון
כנגד
פתח
התא
שאצל
שער
הצפון.