תנ"ך - ומדד
את־הבית
ארך
מאה
אמה
והגזרה
והבניה
וקירותיה
ארך
מאה
אמה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּמָדַ֣ד
אֶת־הַבַּ֔יִת
אֹ֖רֶךְ
מֵאָ֣ה
אַמָּ֑ה
וְהַגִּזְרָ֤ה
וְהַבִּנְיָה֙
וְקִ֣ירוֹתֶ֔יהָ
אֹ֖רֶךְ
מֵאָ֥ה
אַמָּֽה:
(יחזקאל פרק מא פסוק יג)
וּמָדַד
אֶת־הַבַּיִת
אֹרֶךְ
מֵאָה
אַמָּה
וְהַגִּזְרָה
וְהַבִּנְיָה
וְקִירוֹתֶיהָ
אֹרֶךְ
מֵאָה
אַמָּה:
(יחזקאל פרק מא פסוק יג)
ומדד
את־הבית
ארך
מאה
אמה
והגזרה
והבניה
וקירותיה
ארך
מאה
אמה:
(יחזקאל פרק מא פסוק יג)
ומדד
את־הבית
ארך
מאה
אמה
והגזרה
והבניה
וקירותיה
ארך
מאה
אמה:
(יחזקאל פרק מא פסוק יג)
וּמשַׁח
יָת
בֵּיתָא
אוּרכָּא
מְאָה
אַמִין
וּבִיצוּרתָּא
וּבִניָנָא
וְכוּתלַיָא
אוּרכָּא
מְאָה
אַמִין
:
והבניה
-
ל';
וקירותיה
-
ל'.
ומדד
את
הבית
ארך
מאה
אמה
-
סך
הכל
עם
משך
בית
החילפות;
וכן
שנינו
במסכת
מדות
(ד
,
ו
-
ז):
ההיכל
מאה
על
מאה
,
ברום
מאה;
מן
המזרח
למערב
מאה:
כותל
אולם
חמש
,
ורחבו
אחת
עשרה
,
כותל
ההיכל
שש
,
וארכו
ארבעים
,
ואמה
טרקסין
,
ועשרים
אמה
בית
קדשי
הקדשים
,
וכותל
שש
,
והתא
שש
,
וכותל
התא
חמש.
ואף
למעלה
בעניין
(ראה
יח'
מ
,
מח
-
מא
,
ה)
כך
מפורשת
מדת
כולם
,
חוץ
מאמה
טרקסין
,
שכתוב
בו
בעניין
זה
"שתים
אמות"
(פס'
ג)
,
וכנגדן
הוא
ממעט
את
רוחב
התא
אמה
,
שהתא
שבמשנה
(מידות
ד
,
ז)
רחבו
שש
וכותלו
חמש
,
וכאן
רחבו
ארבע
(ראה
לעיל
,
ה)
וכותלו
שש
למטה
,
שנאמר
"מוסדות
הצלעות
מלא
(בנוסחנו:
מלו)
קנה"
(לעיל
,
ח).
[ולמעלה
הוא
מיצר
וכונס
אמה
,
שנאמר
"וקיר
הצלע
חמש
אמות"
(ראה
לעיל
,
ט).]
והגזרה
והבנייה
וקירותיה
-
סוף
המקרא
מפרש
את
ראשו
,
לומר:
סך
הכל
מאה
אמה;
הגזרה
והתא
שמאחריו
―
היא
הבנייה
,
כמו
"בניין"
(לעיל
,
יב)
―
ועובי
הכתלים
,
הכל
מאה
אמה.
וי"ו
של
והגזרה
יתירה
היא
(ראה
פירושו
לעיל
,
יב).
ומדד
את
הבית
-
חוזר
על
עקב
לכלול
סירוגי
מדות
ההיכל
,
וגזרה
שלאחריו
והבנין
,
שמנה
עד
סוף
המערב
בסירוגין.
ארך
-
ממזרח
למערב:
מאה
אמה
,
עם
אולם
שלפניו
,
כאשר
יאמר
בסוף
מדותיו
(ראה
להלן
,
טו).
כיצד:
אילי
האולם
חמש
אמות
,
ואולם
עד
אילי
ההיכל:
אחת
עשרה
,
ושני
כתליו
-
הרי
שש
עשרה;
ואילי
ההיכל
עם
הפתח
שתים
עשרה
אמות
-
הרי
עשרים
ושמונה;
וארבעים
אמה
ארך
חלל
ההיכל
-
הרי
ששים
ושמונה;
הדביר
ושני
כתליו
,
מזרחי
ומערבי
,
שלשים
ושתים
-
הרי
מאה
אמה.
ושתי
אמות
דאילי
קדש
הקדשים
,
לחלל
ארך
ההיכל
הן
בולטין
,
לתוך
ארבעים
אמותיו.
ואויר
ההיכל
אוכל
מיכן
ומיכן
לכתפותיהן
עד
כותל
הדביר
,
לכך
אינן
נחשבות
להעלות
המדה
,
כי
מובלעות
הנה.
והגזרה
-
לשכות
הצלע
,
והבניה
-
לשכות
שבבנין
,
וקירותיה
-
של
בניה
עצמה
,
הוא
היקף
הבנין
עצמו
,
ובקירותיה
הזכיר
העשרים
אמה
שבתוכן
-
מאה
אמה.
והרבה
'ארך'
יש
לשון
'משך'
,
ואפילו
ברֹחב.
וכאן
הגזרה
מצטרפת
עם
הבנין
ברחב
מאה
אמה
ולא
עם
ההיכל
לארכו
,
לפי
שההיכל
(הבית)
בלבד
מאה
אמה
,
כעדות
המקרא.
ומיכן
תלמד
רחב
לשכות
צלעות
הגזרה
-
שלשים
אמות
הוא
למערב
עם
קירותיה
ועם
מונח
גזריהם:
החלל
שש
עשרה
רחב
,
וקיר
אשר
לחוץ
חמש
,
ו"קיר
אשר
לבית
לצלעות"
(לעיל
,
ו)
ארבע
,
והמנח
חמש
-
הרי
שלשים.
והבנין:
שבעים
,
כיצד?
לשכות
הבניה:
חמשים
,
ועשרים
אמה
רחב
בין
הלשכות
-
הרי
מאה.
הרי
הודיעך
ארך
הבנין
מצפון
לדרום
,
ורחבו
ממזרח
למערב.
ורחב
הגזרה
,
ממזרח
למערב
,
וארכה
,
מצפון
לדרום
,
לא
הוצרך
להזכיר
בפירוש
,
כי
אחרי
שהיא
לצד
ההיכל
ורחבה
ונסבה
(ע"פ
לעיל
,
ז)
סביבתיו:
ארך
ההיכל
,
לצפון
ולדרום
,
ממזרח
למערב
הוא
ארכה;
ורחבו
למערב
,
מצפון
לדרום
,
הוא
ארכה
למערב.
גם
למטה
לא
יזכיר
ארכה
לצפון
ולדרום
מטעם
זה.
אך
זה
אמר
למעלה:
"והבנין
אשר
על
(בנוסחנו:
אל)
פני
הגזרה...
תשעים
אמה"
(פס'
יב)
,
ובאמרו
"על
פני
הגזרה"
,
את
למד
שאף
הגזרה
תשעים
אמות
היא
,
לבד
מכותל
חמש
אמות
מיכן
וחמש
אמות
מיכן
בבנין.
וכן
יאמר
גם
למטה
לצפון
ולדרום:
"ומדד
ארך
הבנין
על
פני
הגזרה...
מאה
אמה"
(ראה
פירושו
להלן
,
טו)
-
מכלל
שאף
הגזרה
מאה
אמה
על
פני
ההיכל.
ומדד
את
הבית
אורך
מאה
אמה
והגזרה
והבניה
-
לפירושנו:
מדד
הבית
בפני
עצמו
,
והגזרה
בפני
עצמה;
ולפירוש
רבינו
שלמה
ז"ל
,
מה
שאמר
ומדד
את
הבית
-
רוצה
לומר
,
שמדד
הגזרה
עם
הבנייה
וקירותיה
ארך
מאה
אמה.
הבניה
-
שם
בשקל
'שמלה'.
וכן
שנינו
במסכת
מדות
(ד
,
ו):
ההיכל
מאה
על
מאה
על
רום
מאה:
האוטם
שש
אמות
וגבהו
ארבעים
אמה.
אמה
כיור
,
ואמתים
בית
דלפה;
ואמה
תקרה
ואמה
מעזיבה;
גבהה
שלעליה
ארבעים;
אמה
כיור
ואמתים
בית
דלפה
,
אמה
תקרה
ואמה
מעזיבה
ושלש
אמות
מעקה
ואמה
כלה
עורב.
רבי
יהודה
אומר:
לא
היה
כלה
עורב
עולה
מן
המדה
,
אלא
ארבע
אמות
היה
מעקה.
מן
המזרח
למערב
מאה
אמה:
כותל
האולם
חמש
והאולם
אחת
עשרה;
כותל
ההיכל
שש
ותוכו
ארבעים
אמה;
אמה
טרקסין;
עשרים
אמה
לבית
קדש
הקדשים;
כותל
ההיכל
שש
והתא
שש
וכותל
התא
חמש.
ומדד.
והבניה
-
כמו
'והבנין'.