תנ"ך - יחזקאל פרק מא פסוק ז - ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות כי מוסב־הבית למעלה למעלה סביב ׀ סביב לבית על־כן רחב־לבית למעלה וכן התחתונה יעלה על־העליונה לתיכונה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְֽרָחֲבָ֡ה וְֽנָסְבָה֩ לְמַ֨עְלָה לְמַ֜עְלָה לַצְּלָע֗וֹת כִּ֣י מֽוּסַב־הַ֠בַּיִת לְמַ֨עְלָה לְמַ֜עְלָה סָבִ֤יב ׀ סָבִיב֙ לַבַּ֔יִת עַל־כֵּ֥ן רֹחַב־לַבַּ֖יִת לְמָ֑עְלָה וְכֵ֧ן הַתַּחְתּוֹנָ֛ה יַעֲלֶ֥ה עַל־הָעֶלְיוֹנָ֖ה לַתִּיכוֹנָֽה: (יחזקאל פרק מא פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וְרָחֲבָה וְנָסְבָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה לַצְּלָעוֹת כִּי מוּסַב־הַבַּיִת לְמַעְלָה לְמַעְלָה סָבִיב ׀ סָבִיב לַבַּיִת עַל־כֵּן רֹחַב־לַבַּיִת לְמָעְלָה וְכֵן הַתַּחְתּוֹנָה יַעֲלֶה עַל־הָעֶלְיוֹנָה לַתִּיכוֹנָה: (יחזקאל פרק מא פסוק ז)

טקסט בלבד:

ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות כי מוסב־הבית למעלה למעלה סביב ׀ סביב לבית על־כן רחב־לבית למעלה וכן התחתונה יעלה על־העליונה לתיכונה: (יחזקאל פרק מא פסוק ז)

תיקון קוראים:

ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות כי מוסב־הבית למעלה למעלה סביב ׀ סביב לבית על־כן רחב־לבית למעלה וכן התחתונה יעלה על־העליונה לתיכונה: (יחזקאל פרק מא פסוק ז)
וּפָתְיָא מְסִבְּתָא וְסָלְקָא לְעֵילָא לְעֵילָא מִן מְחִיצַיָא אֲרֵי מַקְפָא בֵיתָא וְסָלְקָא לְעֵילָא לְעֵילָא סְחוֹר סְחוֹר לְגָיו עַל כֵּין פְּתֵי בֵיתָא מִלְעֵילָא וְכֵין בִּמסִבְּתָא סָלְקִין מִן אַרעָיתָא לְעִלִיתָא בְּאוֹרַח מְצִיעֵיתָא :

לתיכונה - ב' מלא (בלישנא): שו' ז , יט; יח' מא , ז.

התיכונה ב' מל' ראש האשמרת התיכונה לתיכונה. ושארא התיכנה כת'.

ורחבה - ל'; ונסבה - ל'; מוסב - ל'; לתיכונה - ב' מל'.

ורחבה - והצלעות היו הולכין ומרחיבין למעלה , כמו שפירשתי (לעיל , ו): האמצעית רחבה מן התחתונה אמה , וכן העליונה מן האמצעית - אמה. ונסבה למעלה למעלה - ומוסבת מסיבה , שקורין 'וויץ' [בלעז] , של בניין אבנים; הוא כמין עמוד ומעלות עולות בו , והעולה בו דומה לו כהולך ומקיף סביבות עמוד אבנים; ובלשון אשכנז קרוי 'ווינדלשטין'. והוא שאמור בבניין שלמה "ובלולים יעלו אל התיכונה" (מ"א ו , ח) , אף הוא מתורגם "ובמסיבתא" (ת"י) , כמו זה. ונסבה למעלה למעלה - מסיבה עולה למעלה [למעלה] עד גג התא העליון , כמו שהוא מפרש והולך , שהמסיבה עולה מן התחתון לאמצעי ומן האמצעי לעליון. כי מוסב הבית - צלעות. למעלה למעלה סביב סביב לבית על כן רחב הבית (בנוסחנו: לבית) למעלה - על כן שאמרנו ורחבה למעלה למעלה , רחב בית תוך הצלעות למעלה העליונה רחבה מכולן. וכן מן התחתונה - תירגם יונתן: "וכן במסיבתא סלקין מן ארעיתא לעיליתא באורח מציעתא": וכן יעלו על ידי מסיבה מן התחתונה אל העליונה דרך התיכונה.

ורחבה ונסבה - שים לבך לתהלוכות מקראות הללו , כי צלע שמנה ראשונה עד עכשיו בגובה צלעות מסבתה (ראה לעיל , ה) , היא הצלע שכנגד אמצע הקיר; שהרי כל מדות משך ההיכל ממזרח למערב נמדדו דרך הילוכו באמצע רחבו , שהיה מכוֵין והולך וממדד נגד הפתחים; אף קיר ההיכל באמצעו מדדו , אף רחב קיר הצלע ארבע אמות באמצעו מדדו כנגדו , ופגע בצלע האמצעית שבמערב , ומדדה ראשונה עם גובה צלעותיה , ועליה סיפר עד עכשיו. ועכשיו אומר לך , שרחבה ופשטה הצלע הזו האמצעית המערבית דרך צדדיה לצפון ולדרום לצלעות צדדיה דרך פתחים: לצפון - עד כנגד קרן מערבית צפונית של היכל , ולדרום - עד כנגד קרן מערבית דרומית; כי כאשר באות צלעות מסבתה ל"קיר אשר לבית לצלעות" (לעיל , ו) דרך פתחים שמונה פעמים בשלשים ושלש פעמי סבתה , כן חוזרות חלילה אף לצדדיה דרך פתחים במסבות הצדדין שמונה פעמים בשלשים ושלש פעמי סבתה. ודרך פתחים רחבה ופשטה לה עד פנות ההיכל המערביות , ומן הפנות נסבה לה כזאת לצפון ההיכל ולדרומו עד מזרחו , שוה אל פני האולם; והוא לשון ונסבה , כמו "ונסב הגבול" (במ' לד , ה) , שאין נופל אלא בקרן זוית. למעלה למעלה - רחבה למעלה ונסבה למעלה , כלומר: באותו גובה שאמרנו שלשים ושלש פעמים רחבה ונסבה לצלעות - ללשכות שבצלעות הבית , האחוזות "בקיר אשר לבית לצלעות סביב" (לעיל , ו) דרך צדדים; והולכת ומקפת למטה ולמעלה כל סביבות הבית דרך פתחי צדדיה. כי מוסב הבית ומוקף לשכות בצלעותיה סביב , כמעשיה של זו האמצעית; כלומר: למעלה , שוה לגובהה של זו , סביב לסביבי הבית , על פני כל המערב והצפון והדרום. על כן היה רחב הבית (בנוסחנו: לבית) למעלה , כי נוסף סיבוב זה סביב למעלה , וגדל רחב הבית מצפון ומדרום על ידי לשכות הללו שבצלעותיו , והווה מאה אמה , כאשר יפרש למטה: "ורחב הבית והגזרה מאה אמה" (פס' יד). ואֵילו הלשכות נקראו 'גזרה' , על אשר אחוזות ל"קיר אשר לבית לצלעות" (לעיל , ו) , הגזור ונפרש מכותל ההיכל; ולכך הזכיר כאן רחב הבית. וכאן בכי מוסב הבית הגיד לך , שיש לשכות בצלעות הבית , מערב וצפון ודרום סביב , כמעשה האמצעית שבמערב. ומכי מוסב הבית תבין , כי "צלע אל צלע שלש ושלשים פעמים" - כמו שפירשנו (לעיל , ו) , ולא לצדדין הן השלשים ושלש פעמים; שהרי כי מוסב - משמע שלא הוגד עדיין דבר הצדדין בכתובים עד עתה; ואף לשון ורחבה ונסבה , שמוסב על צלע שהיא לשון נקיבה ולשון יחידית , מגיד כי בצלע אחת מדבר עדיין ולא בשל צדדין. גם לשון "פעמים" שתפס לו הכתוב מוכיח כן , שאינו נופל אלא על דבר השנוי ומשולש ונעשה פעמים רבות , כגון צלע אחת שמקפת ועולה למעלה שלשים ושלש פעמים לעליות היקף והיפוך על ידי מסיבתה , והיא מְסִבּוֹת מתהפכת (ע"פ איוב לז , יב) פעמים רבות מפאה לפאה; אבל אם תאמר כי "פעמים" זה לצדדין הוא , מצלע אל צלע , אם כן צלעות הוא מונה , ואין סיפור זה אפילו לשון הדיוט , כי כלום שמעת מימיך אומרים: 'איש אל איש שלש ושלשים פעמים'? אלא: 'שלשים ושלשה בני אדם'; אף כאן לא יכין לדבר כן (ע"פ שו' יב , ו) , והרי זה כמו "שבע שנים שבע פעמים" (וי' כה , ח) , ונבון יוסיף לקח (ע"פ מש' טז , כא). והרי שתי מסבות מנה לך: אחת למעלה בגובה; ואחת להיקף הבית סביב , דרך שוה לצלעות צדדיה שאצלה , בלי מועל ומורד. ומגיד לך עוד מסבה שלישית , והוא שאומר: וכן התחתונה יעלה על העליונה לתיכונה - וכן הצלע התחתונה , יעלה אדם ממנה על הצלע שהיא עליונה לתיכונה שאצלה בצדה למטה; שכשם שהתחתונה עולה על העליונה של עצמה והולכת לתחתונות שבצדה , כך עולה על אותה שהיא עליונה לתיכונה שבצדה למטה , מיכן ומיכן על החיצונות לְפִנות ההיכל , וכן לצפון ולדרום לכל סביבי הבית. ואין לומר לתיכונה - דרך התיכונה , והיא עליונה שעל גבה , שהלמ"ד אינה נופלת שם.

ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות - הצלעות , כל מה שהיו עולים למעלה , היו מתרחבות במקום המונח להם בקיר , כמו שאמר במלכים "היציע התחתונה חמש באמה רחבה והתיכונה שש באמה רחבה" וגו' (מ"א ו , ו). ומה שאמר ונסבה - רוצה לומר , כי במסבה היו עולים למעלה לצלעות , כמו שאמר במלכים "ובלולים יעלו אל (בנוסחנו: על) התיכונה ומן התיכונה אל השלישים" (שם , ח). וה'לול' הוא בניין כמין עמוד חלול , עשוי בו מעלות סביב סביב , והעולה בו עולה דרך היקף. וכן שנינו במסכת מדות (ד , ה): ומסבה היתה מקרן מזרחית צפונית לקרן צפונית מערבית , שבה היו עולים לגגות התאים: היה עולה במסבה ופניו למערב; הלך על כל פני הצפון , עד שהוא מגיע למערב; הגיע למערב והפך פניו לדרום; הלך כלפי המערב עד שהוא מגיע לדרום , והפך פניו למזרח. היה מהלך בדרום עד שהוא מגיע לפתחה שלעלייה , ופתחה שלעלייה פתוח כלפי דרום. כי מוסב הבית למעלה - ה'לול' קורא אותו מוסב , והיה עולה למעלה למעלה עד העליונה. על כן רחב לבית למעלה. על כן - טעמו למעלה: על כן שהיו אחוזים בקיר הבית , היה רחב לבית למעלה: העליונה שבצלעות היתה רחבה מכולן. וכן התחתונה יעלה על העליונה לתיכונה - כתרגומו: "וכן במסיבתא סלקין מן ארעיתא לעיליתא באורח מציעתא".

ורחבה - פעל עומד. ונסבה - מבנין 'נפעל' מפעלי הכפל , ושרשו "ונָסֵבָּה" (ראה יח' כו , ב) בדגש , בשקל "ונָשַמָּה אחריהם" (ראה זכ' ז , יד); וכמוהו "נקטה נפשי" (איוב י , א). ויש אומרים (שלשה ס"ד ע' 114 , 'סבב') , כי הנו"ן בהם שרש , והם מפעל 'קל' , וכמוהו "נקעה" הכתובה בספר הזה למעלה (כג , יח) , ושם (פס' יז) הארכתי לדקדק במלות האלה. מוסב - פעול מבנין 'הפעיל' , מפעלי הכפל.