תנ"ך - רחב
הקיר
אשר־לצלע
אל־החוץ
חמש
אמות
ואשר
מנח
בית
צלעות
אשר
לבית:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
רֹ֣חַב
הַקִּ֧יר
אֲֽשֶׁר־לַצֵּלָ֛ע
אֶל־הַח֖וּץ
חָמֵ֣שׁ
אַמּ֑וֹת
וַאֲשֶׁ֣ר
מֻנָּ֔ח
בֵּ֥ית
צְלָע֖וֹת
אֲשֶׁ֥ר
לַבָּֽיִת:
(יחזקאל פרק מא פסוק ט)
רֹחַב
הַקִּיר
אֲשֶׁר־לַצֵּלָע
אֶל־הַחוּץ
חָמֵשׁ
אַמּוֹת
וַאֲשֶׁר
מֻנָּח
בֵּית
צְלָעוֹת
אֲשֶׁר
לַבָּיִת:
(יחזקאל פרק מא פסוק ט)
רחב
הקיר
אשר־לצלע
אל־החוץ
חמש
אמות
ואשר
מנח
בית
צלעות
אשר
לבית:
(יחזקאל פרק מא פסוק ט)
רחב
הקיר
אשר־לצלע
אל־החוץ
חמש
אמות
ואשר
מנח
בית
צלעות
אשר
לבית:
(יחזקאל פרק מא פסוק ט)
פּוּתיָא
דְכוּתלָא
דִמחִיצְתָא
דִּלבָרָא
חֲמֵישׁ
אַמִין
וַאֲתַר
שְׁבִיק
בֵּית
מְחִיצַיָא
דִּלגָיו
:
רחב
הקיר
אשר
לצלע
אל
החוץ
-
מחיצת
התאים
הסמוכה
לחצר
,
היא
מחיצת
מערבית.
חמש
אמות
-
וכן
שנינו
במסכת
מדות
(ד
,
ז)
באותו
כותל
,
שהוא
חמש.
ואשר
מונח
-
ומקום
פנוי
היה
מונח
במקצועות
הצפון
והדרום
,
שאצל
המזרח
והמערב
,
שאין
התאים
מקיפין
את
כל
הבית
,
ולאותו
מקום
פנוי
היו
פתחי
התאים
שבמקצועות
,
כמו
שמפרש
בעניין
"ופתח
הצלע
למונח"
(להלן
,
יא).
כי
לא
היו
להם
פתחים
לתאים
,
לא
לצד
החצר
ולא
לצד
ההיכל
,
אלא
לאותן
שבמקצוע
מזרחית
צפונית
ובמזרחית
דרומית
היה
פתח
בכותל
-
רחבו
פתוח
לאותו
מקום
המונח
,
ובאותו
פתח
נכנסין
לו
וממנו
לתא
השיני
,
ומן
השיני
לשלישי
,
וכן
סביב;
שכן
שנינו
במסכת
מדות
(ד
,
ג):
שלשה
פתחים
לכל
אחד
ואחד
,
אחד
לתא
מן
הימין
ואחד
לתא
מן
השמאל
ואחד
לתא
שעל
גביו.
ואף
יונתן
תירגמו
ואשר
מונח:
"ואתר
שביק".
[לשון
אחר:
ואשר
מונח
-
כלומר:
וכן
אותו
של
צד
פנים
מן
הצלעות
לצד
בית
מונח
-
מקום
פנוי
היה
,
מונח
בין
התאים
ובין
הבית
,
ובאותו
מקום
היו
פתחי
התאים
,
כמו
שמפורש
בעניין
"ופתח
הצלע
למונח"
(להלן
,
יא);
ורחבו
היה
חמש
אמות
,
כמו
שהוא
אומר
"ורחב
מקום
המונח
חמש
אמות"
(שם)
,
כדפרישית
לעיל
,
שלא
יהיו
התאים
סמוכים
לבית
כלל
,
ואויר
יהיה
ביניהם
והבית
חמש
אמות;
וכן
תרגם
יונתן:
"ואתר
שביק".]
בית
צלעות
אשר
לבית
-
נגד
אויר
רחב
הצלעות
בקרן
הזוית.
["סביב
סביב"
שכתוב
ב"מקום
המונח"
(להלן
,
יא)
אינו
בארבע
פנות
כמשמעו
,
אלא
כלומר:
מכאן
ומכאן
,
דרום
וצפון
,
זוית
דרומית
מזרחית
,
וזוית
צפונית
מזרחית.]
רחב
הקיר
אשר
לצלע
-
ללשכות
הצלעות.
אל
החוץ
-
לצד
החצר
,
אצל
"רוחב
עשרים
אמה"
שלמטה
בענין
(פס'
י).
חמש
אמות
-
אמה
יותר
משלפנים
לצלעות
,
כי
לא
היו
לו
מאחזות
ותפיסות
להיסמך
לאחר:
"בקיר
אשר
לבית
לצלעות"
(לעיל
,
ו).
ואשר
מונח
בית
צלעות
אשר
לבית
-
מוסב
על
אשר
לצלע
,
לומר:
הקיר
אשר
אל
החוץ
-
חמש
אמות;
והקיר
אשר
מונח
לפנים
מן
הצלעות
,
אשר
לצד
הבית
,
הוא
ההפרש
אשר
אמרתי
לך:
"ולא
יהיו
אחוזים
בקיר
הבית"
-
שהיה
קיר
הצלעות
מופרש
משל
היכל
(ראה
פירושו
לעיל
,
ו).
אותו
ההפרש
גם
הוא
חמש
אמות
,
וכעין
קיר
היה
אותו
ההפרש
שסמוך
לפתחי
הצלעות
הפתוחות
אליו
,
כשבאות
"בקיר
אשר
לבית
לצלעות"
(לעיל
,
ו);
היו
יוצאין
מכותל
ההיכל
ומכותל
הצלעות
כעין
זיזין
זה
כנגד
זה
,
ועליהן
כיפה
,
ושוה
למעלה
לפני
פתחי
הצלעות.
ושמונה
כיפין
הן
זו
על
זו
על
פני
כל
המונח
,
למערב
ולצפון
ולדרום
היו
כך
,
לפני
שמונה
פתחי
הצלעות;
ולמטה
יסוד
כותל
ההיכל
וכותל
הצלעות
מחוברין
יחד
לפני
פתחים
תחתונים.
רחב
הקיר
אשר
לצלע
אל
החוץ
חמש
אמות
-
אמר
,
כי
כותל
הצלע
מן
החוץ
,
רחבו
חמש
אמות.
ואשר
מונח
בית
צלעות
אשר
לבית
-
אמר:
אבל
כותל
הצלעות
אשר
מצד
ההיכל
,
שהוא
כותל
הפנימי
לצלע
,
לא
היה
בשוה;
אלא
כמו
שהיה
מֻנח
-
מקום
לקרוי
הצלעות
,
כמו
שפירשנו
(לעיל
,
ו)
,
שהכותל
היה
מצר
והולך;
לפיכך
לא
ראה
לו
מדה
,
ולפיכך
אמר:
ואשר
מנח
,
כלומר:
היה
כמו
שהיה
לכל
צלע
כפי
מקום
הנחתו.
ורחב
(בנוסחנו:
רחב).
ואשר
מונח
-
פעול
מבניין
'הפעיל':
"הִנִּיחַ"
(שו'
ג
,
א);
והטעם:
אשר
מונח
לבנות.