תנ"ך - יחזקאל פרק מז פסוק ג - בצאת־האיש קדים וקו בידו וימד אלף באמה ויעברני במים מי אפסים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בְּצֵאת־הָאִ֥ישׁ קָדִ֖ים וְקָ֣ו בְּיָד֑וֹ וַיָּ֤מָד אֶ֙לֶף֙ בָּֽאַמָּ֔ה וַיַּעֲבִרֵ֥נִי בַמַּ֖יִם מֵ֥י אָפְסָֽיִם: (יחזקאל פרק מז פסוק ג)

טקסט וניקוד:

בְּצֵאת־הָאִישׁ קָדִים וְקָו בְּיָדוֹ וַיָּמָד אֶלֶף בָּאַמָּה וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מֵי אָפְסָיִם: (יחזקאל פרק מז פסוק ג)

טקסט בלבד:

בצאת־האיש קדים וקו בידו וימד אלף באמה ויעברני במים מי אפסים: (יחזקאל פרק מז פסוק ג)

תיקון קוראים:

בצאת־האיש קדים וקו בידו וימד אלף באמה ויעברני במים מי אפסים: (יחזקאל פרק מז פסוק ג)
בְּמִפַּק גֻּברָא מִמַדנְחָא וְחוּט דְּמִשׁחֲתָא בִידֵיהּ וּמשַׁח אֶלֶף אַמִין בְּאַמְתָא וְאַעבְּרַנִי בְמַיָא מֵי קַרצוּלִין :

אפסים - [ל'].

וימד אלף אמה (לפנינו: באמה) - חוץ לחומה; וכל אותן אלף אמה לא גבר הנחל להיות עמוק אלא עד אפסים , הם הקרסולים (ראה ירוש' שקלים ו , ב [נ , א]) , שקורין 'קבילש' [בלעז]. [מנחם פתר (מחברת ע' 6 ) אפסים - נראית המלה מהמלין שסרים אל"פין , כמו 'רבע' מ'ארבע'; 'סוך' מ"אסוך" (מ"ב ד , ב); "פס ידא" (דנ' ה , ה) מאפסים; וכן עניינו: לא היו מגיעין כי אם די כף רגל.]

בצאת האיש קדים - מכל החצרות והחומה המקפת להן. וימד אלף - למזרח. מי אפסים - מגיעין עד קֶפֶץ (פֶרֶק; ראה ב"ר סה , כא) התחתון , שקורין 'קבילייא' (בלעז: קרסול) , שהוא סוף הרגל , ושם אפס.

בצאת האיש - האיש המראה אותו כל זו המראה , והוא המלאך שזכר בראש המראה , ש"מראהו כמראה נחשת" (יח' מ , ג). וקו בידו - הוא "פתיל פשתים" , שזכר בראש המראה (שם). וימד אלף באמה - מדד באותו קו שהיה 'קו מדה' , כמו שפירשנו; ומדד במקום שהיו עוברים המים האלה , ומדד בהם אלף בארך והעבירני בהם , והיו מי אפסים; ותרגם יונתן: "מי קרסולין" , וכן פרשו רבותינו ז"ל (תוס' סוכה ג , ג) , שהיה אדם עובר בהם עד קרסוליו - והם יתדות הרגל , שקורין 'קביליש' בלעז.