תנ"ך - בצאת־האיש
קדים
וקו
בידו
וימד
אלף
באמה
ויעברני
במים
מי
אפסים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בְּצֵאת־הָאִ֥ישׁ
קָדִ֖ים
וְקָ֣ו
בְּיָד֑וֹ
וַיָּ֤מָד
אֶ֙לֶף֙
בָּֽאַמָּ֔ה
וַיַּעֲבִרֵ֥נִי
בַמַּ֖יִם
מֵ֥י
אָפְסָֽיִם:
(יחזקאל פרק מז פסוק ג)
בְּצֵאת־הָאִישׁ
קָדִים
וְקָו
בְּיָדוֹ
וַיָּמָד
אֶלֶף
בָּאַמָּה
וַיַּעֲבִרֵנִי
בַמַּיִם
מֵי
אָפְסָיִם:
(יחזקאל פרק מז פסוק ג)
בצאת־האיש
קדים
וקו
בידו
וימד
אלף
באמה
ויעברני
במים
מי
אפסים:
(יחזקאל פרק מז פסוק ג)
בצאת־האיש
קדים
וקו
בידו
וימד
אלף
באמה
ויעברני
במים
מי
אפסים:
(יחזקאל פרק מז פסוק ג)
בְּמִפַּק
גֻּברָא
מִמַדנְחָא
וְחוּט
דְּמִשׁחֲתָא
בִידֵיהּ
וּמשַׁח
אֶלֶף
אַמִין
בְּאַמְתָא
וְאַעבְּרַנִי
בְמַיָא
מֵי
קַרצוּלִין
:
וימד
אלף
אמה
(לפנינו:
באמה)
-
חוץ
לחומה;
וכל
אותן
אלף
אמה
לא
גבר
הנחל
להיות
עמוק
אלא
עד
אפסים
,
הם
הקרסולים
(ראה
ירוש'
שקלים
ו
,
ב
[נ
,
א])
,
שקורין
'קבילש'
[בלעז].
[מנחם
פתר
(מחברת
ע' 6
)
אפסים
-
נראית
המלה
מהמלין
שסרים
אל"פין
,
כמו
'רבע'
מ'ארבע';
'סוך'
מ"אסוך"
(מ"ב
ד
,
ב);
"פס
ידא"
(דנ'
ה
,
ה)
מאפסים;
וכן
עניינו:
לא
היו
מגיעין
כי
אם
די
כף
רגל.]
בצאת
האיש
קדים
-
מכל
החצרות
והחומה
המקפת
להן.
וימד
אלף
-
למזרח.
מי
אפסים
-
מגיעין
עד
קֶפֶץ
(פֶרֶק;
ראה
ב"ר
סה
,
כא)
התחתון
,
שקורין
'קבילייא'
(בלעז:
קרסול)
,
שהוא
סוף
הרגל
,
ושם
אפס.
בצאת
האיש
-
האיש
המראה
אותו
כל
זו
המראה
,
והוא
המלאך
שזכר
בראש
המראה
,
ש"מראהו
כמראה
נחשת"
(יח'
מ
,
ג).
וקו
בידו
-
הוא
"פתיל
פשתים"
,
שזכר
בראש
המראה
(שם).
וימד
אלף
באמה
-
מדד
באותו
קו
שהיה
'קו
מדה'
,
כמו
שפירשנו;
ומדד
במקום
שהיו
עוברים
המים
האלה
,
ומדד
בהם
אלף
בארך
והעבירני
בהם
,
והיו
מי
אפסים;
ותרגם
יונתן:
"מי
קרסולין"
,
וכן
פרשו
רבותינו
ז"ל
(תוס'
סוכה
ג
,
ג)
,
שהיה
אדם
עובר
בהם
עד
קרסוליו
-
והם
יתדות
הרגל
,
שקורין
'קביליש'
בלעז.