תנ"ך - כי המכר אל־הממכר לא ישוב ועוד בחיים חיתם כי־חזון אל־כל־המונה לא ישוב ואיש בעונו חיתו לא יתחזקו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֣י הַמֹּכֵ֗ר אֶל־הַמִּמְכָּר֙ לֹ֣א יָשׁ֔וּב וְע֥וֹד בַּחַיִּ֖ים חַיָּתָ֑ם כִּֽי־חָז֤וֹן אֶל־כָּל־הֲמוֹנָהּ֙ לֹ֣א יָשׁ֔וּב וְאִ֧ישׁ בַּעֲוֺנ֛וֹ חַיָּת֖וֹ לֹ֥א יִתְחַזָּֽקוּ: (יחזקאל פרק ז פסוק יג)

טקסט וניקוד:

כִּי הַמֹּכֵר אֶל־הַמִּמְכָּר לֹא יָשׁוּב וְעוֹד בַּחַיִּים חַיָּתָם כִּי־חָזוֹן אֶל־כָּל־הֲמוֹנָהּ לֹא יָשׁוּב וְאִישׁ בַּעֲוֺנוֹ חַיָּתוֹ לֹא יִתְחַזָּקוּ: (יחזקאל פרק ז פסוק יג)

טקסט בלבד:

כי המכר אל־הממכר לא ישוב ועוד בחיים חיתם כי־חזון אל־כל־המונה לא ישוב ואיש בעונו חיתו לא יתחזקו: (יחזקאל פרק ז פסוק יג)

תיקון קוראים:

כי המכר אל־הממכר לא ישוב ועוד בחיים חיתם כי־חזון אל־כל־המונה לא ישוב ואיש בעונו חיתו לא יתחזקו: (יחזקאל פרק ז פסוק יג)
אֲרֵי מְזוֹבְנָנָא לְזָבְנֵיהּ לָא יְתוּב וְעַד דְּאִינוּן חַיִין יִדְּדָנוּן בְּגִוָיתְהוֹן אֲרֵי נְבִיַיָא מִתְנַבַּן עַל כָּל אִתרְגוֹשַׁתְהוֹן וְלָא תָיְבִין וּגבַר בְּחוֹבֵי נַפשֵׁיהּ מִתרְעַן וְעַד דְּאִנוּן קַיָימִין בִּתיוּבָא לָא מִתַּקְפִין :

ועוד - כ"ג: בר' מה , ו; ש"א יח , ח; יש' ה , כה; ו , יג; ט , יא , טז , כ; י , ד; יר' לו , לב; יח' ז , יג; ח , ו; תה' לז , י; מש' יט , יט; איוב יד , ז; קה' ג , טז; דנ' ט , כ , כא; דה"א כט , ג; דה"ב יז , ו; כ , לג; כז , ב; כח , יז; לב , טז.

הממכר - ל'.

כי המוכר אל הממכר לא ישוב - משיגלה בגולה לא ישוב ויראה עוד השדה שמכר , ולמה יתאבל. ועוד בחיים חייתם - כל ימי חייהם לא ישובו אל מקומם. כי חזון אל כל המונה וגו' - "ארי נבייא מתנבן על כל אתרגושתהון למיתב בתיובא ולא תייבין" (ת"י). ואיש בעונו חיתו - כל אחד מהם חיתו ונפשו דבוקה בעוונו. לא יתחזקו - לא יחזקו לבם על יצרם הרע לשוב לתורתי.

כי המוכר אל הממכר לא ישוב - כתבתי בתורתי "בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו" (וי' כה , יג) , וכן גורם שחרוני עליהם , שאפילו יגיע יובל , המוכר אל הממכר לא ישוב. ולא תאמר: לפיכך המוכר אל הממכר לא ישוב , כי ימות המוכר קודם שנת היובל , אלא אפילו עוד בחיים חייתם - שאפילו יהי המוכר חי בשנת היובל , לא ישוב הממכר; שהרי דורו של צדקיה גלו עד שלא הגיע יובל , שלא חל היובל עד ארבע עשרה שנה לאחר חורבן הבית , כמו שפירשתי (יח' ד , ו). כי חזון אל כל המונה לא ישוב - פתרונו: כי חזון זה אני מתנבא אל כל המונה של גלות צדקיה , משגלו מיכאן לא ישובו הנה , לפיכך "הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל" (לעיל , יב) , ואיש בעונו חייתו לא יתחזקו - שלא יהיה להם תקומה לפני אויביהם (ע"פ וי' כו , לז). ורבי מנחם פתר: כי חזון אל כל המונה לא ישוב - כי לא ישוב החזון לאחור , ואיש בעונו כל ימי חייו לא יתחזק לשוב לארצו.

כי המוכר אל הממכר לא ישוב עוד ביובל , כי תהפך נחלתו לזרים (ע"פ איכה ה , ב) , והוא שאומר: ועוד בחיים חייתם - ואע"פ כן לא ישוב לממכרו , שהרי חזון ונבואה מאת יי' אל כל המונה , שיגלו , שלא ישובו. ובמקום שהן בגולה , איש בעונו לא יוכל להתחזק בחיתו ופרנסתו , להחיות את נפשו , כי בחרפת רעב ימות בארץ אויביו.

כי המוכר. טעם כי - אל החרון שזכר (ראה לעיל , יב): חרוני יהיה עליהם , שלא ישוב המוכר אל הממכר כמו שהוא המשפט בעודם בארץ "בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו" (וי' כה , יג) , אבל הם - חרה אפי בם , ולא ישובו אל אחוזתם ביובל , כי בגלות יהיו. ועוד בחיים חיתם - אע"פ שיהיו בחיים לא ישובו אל ממכרם , כי בארץ אחרת יהיו גולים. חיתם - נפשם , כמו "וחייתם בקדשים" (איוב לו , יד); "וחייתו באור תראה" (שם לג , כח). כי חזון אל כל המונה - כי כשהיה אומר החזון אל כל המונה , לא ישוב - לא היו שבים מרשעם כשהיו מזהירים אותם הנביאים השכם והערב (ראה יר' כה , ד). ואיש בעונו חיתו לא יתחזקו - וכל אחד היתה שקועה נפשו בעונו , ולא יתחזקו לשוב אל הנכונה. ותרגם יונתן הפסוק כן: "ארי מזבנא לזבנא לא יתוב , ועד דאינון חיין ידנון בגויתהון , ארי נבייא מתנבן על כל איתרגושתהון ולא תייבין , גבר בחובי נפשיה מתרען , ועד דאינון קיימין בתיובתא לא מתקפן". בפסוק שלמעלה: "כי חרון" (לעיל , יב) - ברי"ש , ובזה הפסוק: כי חזון - בזי"ן , וסימן: 'רז'.

ועוד בחיים חייתם - הטעם: כל עוד נשמתם בם (ע"פ איוב כז , ג) , ולו חיו אלף שנים פעמים (ע"פ קה' ו , ו).

כי - הטעם: ואל יחשוב המוכר , אחר שיגלה , לשוב אל ממכרו ביובל ולהחזיק בו , כי לא ישוב עוד , כי הגלות תהיה שבעים שנה , ובין כך ובין כך ימות שם. ועוד בחיים חייתם - יש אומרים (ראה רד"ק): אפילו חי יהיה , לא ישוב; ויש אומרים (ראה רש"י): ועוד רעה אחרת תהיה להם , כי כל ימי היותם חיים בחיי צער הגלות הידועים , תעמוד נפשם; ועל כן פתוחה הבי"ת , להורות על ה"א הידיעה. ומלת חייתם - כמו 'נפשם' , וכמהו "וחייתם בקדשים" (איוב לו , יד) , ורבים כן. והנה הכתוב לא חשש להזכיר אם ישוב הקונה אל מקנהו , בעבור כי זמן מעט תעמוד המִקְנָה עמו , ותאבד ממנו מהרה; כי לשנים במספר קנהו כמנהג ישראל , על כן אין צורך להזכירו. כי המוכר - כי הוא עקר , וחושב כל היום לשוב אל אחוזתו. כי חזון - קיום לאשר אמר הנביא , והטעם: כן היתה נבואתו אלי. גם דעת המתרגם נכונה בעיני , שאמר: בעבור שאמר שהיה חזון השם אל המונה להוכיחם על ידי נביאיו , והם לא ישובו מדרכם הרעה ולא יתודו , על כן יקרה להם זה. ואיש בעונו - פירש רבי משה קמחי: ולא אחד מהם ביד עונו תמסר נפשו לרדותה , ולא יוכלו להתחזק כנגדי , והטעם: כי העון ינצחם ויפילם ארצה. וזה טעם ולא יתחזקו - וי"ו ואיש מושכת בעד מלת לא , או יחסר מלת 'אשר'. ומלת איש מתהפכה לענינים רבים. ופירוש חייתו - נפשו , כמו "וחַייתם בקדשים" (איוב לו , יד). ואני מפרש: עם כל זה שיבֹא להם - לא יוָּסרו , שתהיה נפשו דבקה בעונו וסרה אל משמעתו; על כן לא יתחזקו , רק יחלשו.

כי המוכר אל הממכר לא ישוב עוד - שיגלו כולם. ועוד בחיים חייתם - כל זמן שנפשם היא בחיים , לא ישובו , כלומר: כל ימי חייהם. חייתם - נפשם , כמו "נפש חיה" (בר' א , כ). כי החזון אומר אל כל המונה , שלא ישוב עוד בארץ. ואיש בעוונו דבוקה חייתו , ובעבור זה לא יתחזקו.
ריכוז קישורים