תנ"ך - תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל־כל־המונה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

תָּקְע֤וּ בַתָּק֙וֹעַ֙ וְהָכִ֣ין הַכֹּ֔ל וְאֵ֥ין הֹלֵ֖ךְ לַמִּלְחָמָ֑ה כִּ֥י חֲרוֹנִ֖י אֶל־כָּל־הֲמוֹנָֽהּ: (יחזקאל פרק ז פסוק יד)

טקסט וניקוד:

תָּקְעוּ בַתָּקוֹעַ וְהָכִין הַכֹּל וְאֵין הֹלֵךְ לַמִּלְחָמָה כִּי חֲרוֹנִי אֶל־כָּל־הֲמוֹנָהּ: (יחזקאל פרק ז פסוק יד)

טקסט בלבד:

תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל־כל־המונה: (יחזקאל פרק ז פסוק יד)

תיקון קוראים:

תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל־כל־המונה: (יחזקאל פרק ז פסוק יד)
נָפְקִין בְּאַצוָחוּת קַרנָא וּמִתַּקְנִין בְּמָנֵי זֵינָא וְלֵית דְּאָזֵיל לִקרָבָא אֲרֵי רְגַז מִן קֳדָמַי עַל כָּל אִתרְגוֹשַׁתהוֹן :

והכין - ב': יר' י , כג; יח' ז , יד.

בתקוע - ל'; והכין - ל'.

תקעו בתקוע - כשיבא עליהם הצר יכינו עצמם למלחמה , ואין יוצא להלחם.

תקעו בתקוע והכין הכל - הם תוקעים בתקוע ויוצאין בצווחות קרנותיה (ע"פ משנה סוטה ח , א) בין כלי זיין שלהם , ולבסוף אין אחד מהן שילך למלחמה , כי חרוני אל כל המונה.

תקעו בתקוע - בתקיעות מלחמה , להחריד העם לצאת להלחם כנגד האויבים ולהכין הכל להלחם. ואין הלך למלחמה - כי יפל פחד יי' עליהם.

תקעו בתקוע - השופר נקרא תקוע לפי שתוקעין בו. הם תוקעין בשופר , להניס אשר בחוץ אל העיר. זהו והכין הכל - כלומר: יכינו כל אשר בשדה אל תוך העיר. ואין הולך למלחמה - ואין אחד מהם יוצא לאויב להלחם , אלא כלם נאספים אל העיר מפחד האויב. ולמה להם זה? כי חרוני אל כל המונה.

תקעו. בתקוע - שם מקום , כמו שמצאנו "וישלח יואב תקוע" (ראה ש"ב יד , ב); ובא בפתחות הבי"ת שלא כמנהג , כמו "זבח וצלמונע בַּקרקר" (שו' ח , י); כי אין דרך לבא אות בכל"ם פתוחה על שם מקום , רק בשוא , כמו "ויחנו בסוכות" (במ' לג , ה); "ויחנו בתרח" (שם , כז) , או בחרק , כאשר מצאנו שם עיר שבא כן - "והיא... בירושלם" (מ"ב כב , יד); והיה כן , בעבור שהיה יו"ד 'ירושלם' מונעת בשוא , וכאשר הוסיפו הבי"ת עליה וינקדו אותה בשוא כמשפט חבריה - ויתחברו בה שנים שוָאין נעים , וזה לא נמצא ולא נקרא במקרא; על כן הוצרכו לנקוד הבי"ת בחרק ולהניח היו"ד. וכן עשו במלות אחרות זולת זאת , כמו "בזבולון" (יהו' יט , כז) , 'כזבולון' , שהיה בתחלה הזיי"נין שוא נע; וכן רבים. ומעט מזער הם הנמצאים בפתח; וככה יפרשו "ובתקוע תקעו שופר" (יר' ו , א) - שם מקום , והוא בא על הנכון , בחרק. ורבי יונה הספרדי ז"ל פירש (השרשים: 'תקע'): בתקוע - בשופר , וככה הסכימה דעת רבינו שלמה ז"ל. ומלת הכין - מקור. וכן הפירוש: יתקעו ויכינו עצמם לצאת למלחמה , וכאשר יהיו מוכנים - יפחד לבם ואין איש הולך למלחמה. ולמה זה? בעבור כי חרוני אל כל המונה - שימותו כלם , ולא תהיה תקומה לפני אויביהם (ע"פ וי' כו , לז).

תקעו בירושלם בתקוע - הוא השופר , שיהיה סימן להזדיין במלחמה. והכין - כל אנשי החיל להלחם. ואין הולך במלחמה - שלא עצרו כח להלחם כנגדם. כי חרוני אל כל המונה - שלירושלם.
ריכוז קישורים