תנ"ך - והבאתי
רעי
גוים
וירשו
את־בתיהם
והשבתי
גאון
עזים
ונחלו
מקדשיהם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהֵֽבֵאתִי֙
רָעֵ֣י
גוֹיִ֔ם
וְיָרְשׁ֖וּ
אֶת־בָּתֵּיהֶ֑ם
וְהִשְׁבַּתִּי֙
גְּא֣וֹן
עַזִּ֔ים
וְנִחֲל֖וּ
מְקַֽדְשֵׁיהֶֽם:
(יחזקאל פרק ז פסוק כד)
וְהֵבֵאתִי
רָעֵי
גוֹיִם
וְיָרְשׁוּ
אֶת־בָּתֵּיהֶם
וְהִשְׁבַּתִּי
גְּאוֹן
עַזִּים
וְנִחֲלוּ
מְקַדְשֵׁיהֶם:
(יחזקאל פרק ז פסוק כד)
והבאתי
רעי
גוים
וירשו
את־בתיהם
והשבתי
גאון
עזים
ונחלו
מקדשיהם:
(יחזקאל פרק ז פסוק כד)
והבאתי
רעי
גוים
וירשו
את־בתיהם
והשבתי
גאון
עזים
ונחלו
מקדשיהם:
(יחזקאל פרק ז פסוק כד)
וְאַיתִי
מַבאֲשֵׁי
עַמְמַיָא
וְיַחסְנוּן
יָת
בָּתֵּיהוֹן
וַאֲבַטֵיל
רְבוּת
רַשִׁיעִין
וְיִתַּחֲלוּן
מְקַדְּשֵׁיהוֹן
:
והשבתי
-
י"ג:
*וי'
כו
,
ו;
יש'
יג
,
יא;
יר'
ז
,
לד;
מח
,
לה;
יח'
ז
,
כד;
כג
,
כז
,
מח;
כו
,
יג;
ל
,
י
,
יג;
לד
,
כה;
הו'
א
,
ד;
ב
,
יג.
רעי
גוים
-
ל';
ונחלו
-
ל';
מקדשיהם
-
ל'.
רעי
גוים
-
רעים
שבגוים
ואכזריים.
ונחלו
-
ויתנחלו
לאחרים.
מקדשיהם
-
בית
היכלי
הבמות
שהם
נועדים
שם
,
לשון
'בית
זימונם'.
רעי
גוים
-
אילו
חיל
כשדים.
ונחלו
מקדשיהם
-
ויהיו
מחללים
מקדשיהם
,
וכן
תירגם
יונתן:
"וייתחיילון
מקדשיהון".
והשבתי
גאון
עזים
-
שהיו
מתגאים
בעשרם
ובכבודם
ובמעוז
מבצריהם.
ונחלו
-
לשון
"לבלתי
החל
לעיני
הגוים"
(יח'
כ
,
ט)
,
לשון
'חילול'.
והבאתי
רעי
גוים
-
הם
הכשדים
,
כמו
שנאמר
עליהם
"הגוי
המר
והנמהר"
(חב'
א
,
ו).
ונחלו
מקדשיהם.
ונחלו
-
עניין
'חִלוּל'
,
שרשו
'חלל'
,
מבניין
'נפעל'
ובא
מוקל
,
כמו
"ונחלת
בך"
(יח'
כב
,
טז);
והיה
משפטו
עם
הדגש
,
'וְנחַלּו'
,
בשקל
"ונמקו
ההרים"
(ראה
יש'
לד
,
ג
-
ד).
מְקַדְשֵיהֶם
-
כמו
'מִקְדְּשֵיהֶם'
,
אלא
שהוא
משקל
אחר:
'מְקַדּש'
בשקל
"למְתָעֵב
גוי"
(יש'
מט
,
ז)
,
שהם
שם
התואר.
רעי
גוים
-
וכן
קדם
"ולרשעי
ארץ"
(לעיל
,
כא);
והכל
באורו
אוצר
יי'
יבא.
והבאתי.
רעי
גוים
-
שם
התואר
,
כמו
"גרי
ביתי
ואמהותי"
(איוב
יט
,
טו)
,
והוא
סמוך
למלת
גוים.
והפירוש:
רעים
ואכזרים
שבגוים.
והשבתי
-
כמו
אבטל
,
וכמוהו
"הנני
משבית
מן
המקום
הזה"
(יר'
טז
,
ט).
גאון
-
שם
סמוך.
עזים
-
שם
התאר
מגזרת
"כי
עז
גבול
בני
עמון"
(במ'
כא
,
כד)
,
ומשקלו
"קלים"
(יש'
יח
,
ב).
ונחלו
-
מבנין
'נפעל'
,
ומשפטו
'ונחללו'
,
וכמוהו
'ונחללת
בך'
(ראה
יח'
כב
,
טז);
והוא
מגזרת
'חלול'
,
ושרשם
'חלל'.
ויש
אומרים
(ראה
רש"י)
,
שזאת
המלה
מגזרת
"נחלה"
(במ'
יח
,
כג)
,
ומשפט
החי"ת
להִדגש
אם
יקבל
דגש
,
כמו
"ונשתו
מים
מהים"
(יש'
יט
,
ה).
והטעם
הראשון
יעזור
המתרגם
יונתן
,
שתרגם:
"ויתחלון
מקדשיהון".
ומלת
מקדשיהם
-
שם
'כבד'
בא
על
לשון
פוֹעֵל
,
כמו
"ומתַלְּעות
לביא
לו"
(יואל
א
,
ו);
"ולמְכַסֶּה
עתיק"
(יש'
כג
,
יח).
ונקל
הדל"ת
ולא
נדגש
,
כסמ"ך
"כי
מאספיו
יאכלוהו"
(יש'
סב
,
ט)
,
שהוא
מבנין
'פִּעֵל'
הדגוש;
והקמצות
בשניהם
תשלום
הדגש
הנחסר
(בנוסחנו:
מקַדשיהם;
מאַספיו).
ופירושו
כמו
'מִקְדשיהם'
,
בחרק
תחת
המ"ם
ושוא
תחת
הקו"ף.
והבאתי
רעי
גוים
-
רשעי
האומות
,
אלה
הכשדים.
וניחלו
מקדשיהם.
וניחלו
-
כמו
'וינחלו'
,
ואע"פ
שהוא
כבד
,
אינו
יוצא
באחר.
ומקדשיהם
הוא
בית
כניסתם
והוועד
שלהם
,
כמו
"המתקדשים
והמטהרים"
(יש'
סו
,
יז).