תנ"ך - והבאתי רעי גוים וירשו את־בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהֵֽבֵאתִי֙ רָעֵ֣י גוֹיִ֔ם וְיָרְשׁ֖וּ אֶת־בָּתֵּיהֶ֑ם וְהִשְׁבַּתִּי֙ גְּא֣וֹן עַזִּ֔ים וְנִחֲל֖וּ מְקַֽדְשֵׁיהֶֽם: (יחזקאל פרק ז פסוק כד)

טקסט וניקוד:

וְהֵבֵאתִי רָעֵי גוֹיִם וְיָרְשׁוּ אֶת־בָּתֵּיהֶם וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן עַזִּים וְנִחֲלוּ מְקַדְשֵׁיהֶם: (יחזקאל פרק ז פסוק כד)

טקסט בלבד:

והבאתי רעי גוים וירשו את־בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם: (יחזקאל פרק ז פסוק כד)

תיקון קוראים:

והבאתי רעי גוים וירשו את־בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם: (יחזקאל פרק ז פסוק כד)
וְאַיתִי מַבאֲשֵׁי עַמְמַיָא וְיַחסְנוּן יָת בָּתֵּיהוֹן וַאֲבַטֵיל רְבוּת רַשִׁיעִין וְיִתַּחֲלוּן מְקַדְּשֵׁיהוֹן :

והשבתי - י"ג: *וי' כו , ו; יש' יג , יא; יר' ז , לד; מח , לה; יח' ז , כד; כג , כז , מח; כו , יג; ל , י , יג; לד , כה; הו' א , ד; ב , יג.

רעי גוים - ל'; ונחלו - ל'; מקדשיהם - ל'.

רעי גוים - רעים שבגוים ואכזריים. ונחלו - ויתנחלו לאחרים. מקדשיהם - בית היכלי הבמות שהם נועדים שם , לשון 'בית זימונם'.

רעי גוים - אילו חיל כשדים. ונחלו מקדשיהם - ויהיו מחללים מקדשיהם , וכן תירגם יונתן: "וייתחיילון מקדשיהון".

והשבתי גאון עזים - שהיו מתגאים בעשרם ובכבודם ובמעוז מבצריהם. ונחלו - לשון "לבלתי החל לעיני הגוים" (יח' כ , ט) , לשון 'חילול'.

והבאתי רעי גוים - הם הכשדים , כמו שנאמר עליהם "הגוי המר והנמהר" (חב' א , ו). ונחלו מקדשיהם. ונחלו - עניין 'חִלוּל' , שרשו 'חלל' , מבניין 'נפעל' ובא מוקל , כמו "ונחלת בך" (יח' כב , טז); והיה משפטו עם הדגש , 'וְנחַלּו' , בשקל "ונמקו ההרים" (ראה יש' לד , ג - ד). מְקַדְשֵיהֶם - כמו 'מִקְדְּשֵיהֶם' , אלא שהוא משקל אחר: 'מְקַדּש' בשקל "למְתָעֵב גוי" (יש' מט , ז) , שהם שם התואר.

רעי גוים - וכן קדם "ולרשעי ארץ" (לעיל , כא); והכל באורו אוצר יי' יבא.

והבאתי. רעי גוים - שם התואר , כמו "גרי ביתי ואמהותי" (איוב יט , טו) , והוא סמוך למלת גוים. והפירוש: רעים ואכזרים שבגוים. והשבתי - כמו אבטל , וכמוהו "הנני משבית מן המקום הזה" (יר' טז , ט). גאון - שם סמוך. עזים - שם התאר מגזרת "כי עז גבול בני עמון" (במ' כא , כד) , ומשקלו "קלים" (יש' יח , ב). ונחלו - מבנין 'נפעל' , ומשפטו 'ונחללו' , וכמוהו 'ונחללת בך' (ראה יח' כב , טז); והוא מגזרת 'חלול' , ושרשם 'חלל'. ויש אומרים (ראה רש"י) , שזאת המלה מגזרת "נחלה" (במ' יח , כג) , ומשפט החי"ת להִדגש אם יקבל דגש , כמו "ונשתו מים מהים" (יש' יט , ה). והטעם הראשון יעזור המתרגם יונתן , שתרגם: "ויתחלון מקדשיהון". ומלת מקדשיהם - שם 'כבד' בא על לשון פוֹעֵל , כמו "ומתַלְּעות לביא לו" (יואל א , ו); "ולמְכַסֶּה עתיק" (יש' כג , יח). ונקל הדל"ת ולא נדגש , כסמ"ך "כי מאספיו יאכלוהו" (יש' סב , ט) , שהוא מבנין 'פִּעֵל' הדגוש; והקמצות בשניהם תשלום הדגש הנחסר (בנוסחנו: מקַדשיהם; מאַספיו). ופירושו כמו 'מִקְדשיהם' , בחרק תחת המ"ם ושוא תחת הקו"ף.

והבאתי רעי גוים - רשעי האומות , אלה הכשדים. וניחלו מקדשיהם. וניחלו - כמו 'וינחלו' , ואע"פ שהוא כבד , אינו יוצא באחר. ומקדשיהם הוא בית כניסתם והוועד שלהם , כמו "המתקדשים והמטהרים" (יש' סו , יז).
ריכוז קישורים