תנ"ך - המלך
יתאבל
ונשיא
ילבש
שממה
וידי
עם־הארץ
תבהלנה
מדרכם
אעשה
אתם
ובמשפטיהם
אשפטם
וידעו
כי־אני
ה':
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הַמֶּ֣לֶךְ
יִתְאַבָּ֗ל
וְנָשִׂיא֙
יִלְבַּ֣שׁ
שְׁמָמָ֔ה
וִידֵ֥י
עַם־הָאָ֖רֶץ
תִּבָּהַ֑לְנָה
מִדַּרְכָּ֞ם
אֶעֱשֶׂ֤ה
אֹתָם֙
וּבְמִשְׁפְּטֵיהֶ֣ם
אֶשְׁפְּטֵ֔ם
וְיָדְע֖וּ
כִּֽי־אֲנִ֥י
יְהוָֽה:
פ
(יחזקאל פרק ז פסוק כז)
הַמֶּלֶךְ
יִתְאַבָּל
וְנָשִׂיא
יִלְבַּשׁ
שְׁמָמָה
וִידֵי
עַם־הָאָרֶץ
תִּבָּהַלְנָה
מִדַּרְכָּם
אֶעֱשֶׂה
אֹתָם
וּבְמִשְׁפְּטֵיהֶם
אֶשְׁפְּטֵם
וְיָדְעוּ
כִּי־אֲנִי
יְהוָה:
פ
(יחזקאל פרק ז פסוק כז)
המלך
יתאבל
ונשיא
ילבש
שממה
וידי
עם־הארץ
תבהלנה
מדרכם
אעשה
אתם
ובמשפטיהם
אשפטם
וידעו
כי־אני
ה':
פ
(יחזקאל פרק ז פסוק כז)
המלך
יתאבל
ונשיא
ילבש
שממה
וידי
עם־הארץ
תבהלנה
מדרכם
אעשה
אתם
ובמשפטיהם
אשפטם
וידעו
כי־אני
יהוה:
פ
(יחזקאל פרק ז פסוק כז)
מַלכָּא
יִתאַבַּל
וְרַבָּא
יִלבַּשׁ
צָדוּ
וִידֵי
עַמָא
דְאַרעָא
יִתבַּהלָן
מֵאוֹרַחהוֹן
אַעֲבֵיד
עִמְהוֹן
וּבנִמוֹסֵיהוֹן
אֶתפְּרַע
מִנְהוֹן
וְיִדְּעוּן
אֲרֵי
אֲנָא
יְיָ
:
המלך
-
ה"י
ראשי
פסוקים
מיחדים
(פסוקים
שבראשם
מלה
הפותחת
באות
ה"א
ורק
בהם
היא
באה
ללא
ו"ו
החיבור
בראשה):
בר'
לד
,
כא;
מח
,
טז;
וי'
ו
,
יט;
*במ'
ז
,
יט;
יט
,
יא;
לב
,
ד;
דב'
כח
,
נד;
ש"א
כ
,
מא;
ש"ב
טז
,
ח;
מ"א
ו
,
יב;
יח'
ז
,
כז;
יח
,
כ;
צפ'
ג
,
טו;
איכה
ב
,
ה;
ג
,
יג.
וידי
-
ד':
*שמ'
יז
,
יב;
יר'
י
,
ט;
יח'
א
,
ח
(קרי);
ז
,
כז.
אתם
-
כ"ה
חסר
בסיפרא:
ראה
יח'
ה
,
ד.
המלך
-
ל'
רא'
פס';
וידי
-
ד';
תבהלנה
-
ל';
אתם
-
כ"ה
חס'
בסיפ';
ובמשפטיהם
-
ל';
אשפטם
-
ל'.
המלך.
ונשיא
-
הוא
המלך
,
וכפל
העניין
במלות
שונות
כמנהג
,
לחזק
העניין.
מדרכם
אעשה
אותם
-
הם
מאסו
התורה
והנבואה
,
ותאבד
מהם
,
כמו
שאמר
"מלכה
ושריה
בגוים
אין
תורה"
וגו'
(איכה
ב
,
ט).
ובמשפטיהם
-
בבי"ת.
המלך
-
פירושו:
אפילו
המלך
והנשיא
יתאבלו
וילבשו
מלבוש
שממה;
כי
הטעם
חסר
,
כמו
"חמור
לחם"
(ש"א
טז
,
כ).
תבהלנה
-
מגזרת
"בהלה"
(וי'
כו
,
טז).
ומ"ם
מדרכם
-
'בעבור'
,
והטעם
קצר;
וכן
הפירוש:
בעבור
דרכם
הרעה
אעשה
אותם
כלה.
או
מלת
אעשה
-
כמו
"הנני
עושה
את
כל
מעניך"
(צפ'
ג
,
יט);
"ושם
עשו
דדי
בתוליהן"
(יח'
כג
,
ג)
,
שפירושו
ענין
לחץ.
והטעם:
מפני
דרכם
הרעה
אלחוץ
אותם.