תנ"ך - והנה ששה אנשים באים׀ מדרך־שער העליון אשר׀ מפנה צפונה ואיש כלי מפצו בידו ואיש־אחד בתוכם לבש בדים וקסת הספר במתניו ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהִנֵּ֣ה שִׁשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֡ים בָּאִ֣ים׀ מִדֶּרֶךְ־שַׁ֨עַר הָעֶלְי֜וֹן אֲשֶׁ֣ר׀ מָפְנֶ֣ה צָפ֗וֹנָה וְאִ֨ישׁ כְּלִ֤י מַפָּצוֹ֙ בְּיָד֔וֹ וְאִישׁ־אֶחָ֤ד בְּתוֹכָם֙ לָבֻ֣שׁ בַּדִּ֔ים וְקֶ֥סֶת הַסֹּפֵ֖ר בְּמָתְנָ֑יו וַיָּבֹ֙אוּ֙ וַיַּ֣עַמְד֔וּ אֵ֖צֶל מִזְבַּ֥ח הַנְּחֹֽשֶׁת: (יחזקאל פרק ט פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וְהִנֵּה שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים בָּאִים׀ מִדֶּרֶךְ־שַׁעַר הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר׀ מָפְנֶה צָפוֹנָה וְאִישׁ כְּלִי מַפָּצוֹ בְּיָדוֹ וְאִישׁ־אֶחָד בְּתוֹכָם לָבֻשׁ בַּדִּים וְקֶסֶת הַסֹּפֵר בְּמָתְנָיו וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ אֵצֶל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת: (יחזקאל פרק ט פסוק ב)

טקסט בלבד:

והנה ששה אנשים באים׀ מדרך־שער העליון אשר׀ מפנה צפונה ואיש כלי מפצו בידו ואיש־אחד בתוכם לבש בדים וקסת הספר במתניו ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת: (יחזקאל פרק ט פסוק ב)

תיקון קוראים:

והנה ששה אנשים באים׀ מדרך־שער העליון אשר׀ מפנה צפונה ואיש כלי מפצו בידו ואיש־אחד בתוכם לבש בדים וקסת הספר במתניו ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת: (יחזקאל פרק ט פסוק ב)
וְהָא שִׁתָּא גֻברִין אָתַן מֵאוֹרַח תַּרעָא עִלָאָה דִּפתִיַח לְצִפּוּנָא וּגבַר מָן בִּדּוּרֵיהּ בִּידֵיהּ וְגֻברָא חַד בֵּינֵיהוֹן לָבֵישׁ לְבוּשִׁין וּפֵנְקַס סָפְרָא בְּחַרצֵיהּ וְעָלוּ וְקָמוּ בִּסטַר מַדבְּחָא דִנחָשָׁא :

לבש בדים - ב' (חסר ומלא): יח' ט , ב; דנ' י , ה.

לבוש בדים ב' ואיש אחד בתוכם ואשא את עיני וארא.

מפנה - ל'; מפצו - ל'; לבש בדים - ב'; וקסת - ל'.

ששה אנשים - רבותינו פירשום במסכת שבת (נה , א): קצף , אף , וחימה , משחית , משבר , מכלה. מפצו - שהוא משבר בו את הכל , כמו "ונפץ את עולליך" (תה' קלז , ט). וקסת הסופר - פינקס; הם לוחות שמחֻפין בשעוה , וחורתין בם בעט. אצל מזבח הנחשת - הוא מזבח האבנים שעשה שלמה (ראה מ"א ח , סד; ט , כה) תחת מזבח הנחשת שעשה משה במדבר (ראה שמ' לח , א - ב; וראה רש"י מ"א ח , סד ע"פ זבחים נט , א - ס , א).

והנה ששה אנשים - ואלו ששה אנשים מאן נינהו? אמר רב יוסף (ראה שבת נה , א): אף וחימה וכו'; חמשה מהם - כנגד בחור ובתולה טף ונשים וזקן (ראה להלן , ו) , ואיש אחד בתוכם. כלי מפצו - לשון 'כלי זיין' הוא. וקסת הסופר במותניו. קסת - 'טרמטייל' בלעז טרמפייל (קסת הדיו).

כלי מפצו - לנפץ ולאבד. לבוש בדים - בגדים קלים , לשרת בזירוז. וקסת הסופר במתניו - תלוי בחגורו.

והנה ששה אנשים - פירשנוהו על דרך פשוטו (לעיל , א); ועל דרך משל: הם ששה מסבים , והשביעי ביניהם שהוא לבוש הבדים ― וידוע כי בדים הם בגדי פשתן המגוהצין , והוא הסופר הגדול ומנהיג העיר , והוא הזורק אש בעיר (ראה יח' י , ב) ― ואלה הם "פקדות העיר" (לעיל , א). ובדברי רבותינו ז"ל (שבת נה , א): מאי ניהו ששה אנשים? משבר , משחית , מכלה , קצף , אף וחמה. שער העליון - פירשו רבותינו ז"ל (ירוש' עירובין ה , א) שהוא שער מזרחי , ונקרא 'עליון' , שהוא למעלה מעזרת ישראל. אשר מפנה צפונה - מזרחי צפוני היה. וכבר פירשנו (יח' ח , יד) הטעם למה הראהו המראה בצפון , ובבל היא מזרחית צפונית לארץ ישראל. מָפְנֶה - פעול מן "הִפְנָה" (יר' מח , לט) , בשקל "אשר אתה מָרְאֶה בהר" (שמ' כה , מ). מפצו - כמו "כלי משחתו" שזכר (לעיל , א) , כי 'מפץ' הוא כלי שמשברים הסלעים בו , וכן "מפץ אתה לי" (יר' נא , כ); והוא - בצירי , וזה - בקמץ. ואיש אחד בתוכם לבוש בדים - כבר פירשנוהו על דרך פשוטו (לעיל , א) ועל דרך משל (כאן). ורבותינו ז"ל פירשוהו כן , ואמרו (איכ"ר ב , ג): זה גבריאל; והם אמרו (פסחים קיח , א) , כי גבריאל - מלאך שלאש , לפיכך הוא הזורק האש על העיר (ראה יח' י , ב); וכן ראהו דניאל "לבוש בדים" , וראהו "פניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש" (דנ' י , ה - ו). וקסת הסופר במתניו - קסת הוא כלי הדיו; ויונתן תרגם: "פנקס ספרא" - וה'פנקס' הוא מה שכותב עליו הסופר , נייר או לוח; ואע"פ כן עניין הפסוק הוא על צֹרך הדיו , לא על הלוח , שאמר "והתוית תיו" (להלן , ד). ואולי לפי שתלויים במתני הסופר הנייר או הלוח עם כלי הדיו , כלל הכל ב'פנקס'. לבוש בדים - בקמץ בסמיכות , וכן "חגור כלי מלחמה" (שו' יח , יא); ופירוש: לבוש בבדים. ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת - זהו מזבח העולה שהיה לפני האולם בעזרה , ואותו עשה שלמה , כמו שכתוב בדברי הימים (דה"ב ד , א). ומה שהראה לו עמדם אצל מזבח הנחשת , כי אצל מזבח הנחשת ראה המשתחוים קדמה לשמש (ראה יח' ח , טז) , וכיון שבִּזּוּ כבוד האל בזֶה , הראהו שבעון זה נעלה הכבוד מעל הכרוב (ראה להלן , ג).

והנה ששה אנשים וגו' - גם זה מהסודות העמוקים , ואם ה'מורה' לא פרש זה (מו"נ ג , ז); והכל אוצר יי' יבא (ראה להלן ע' 338 ).

והנה ששה אנשים באים - במצותי. מפנה - פָּעוּל מבנין 'הפעיל' , מבעלי הה"א , מגזרת "אל תפנו אל האובות" (וי' יט , לא); ובא בקמץ חטוף ולא בשורק , כמו "אשר אתה מָראה בהר" (שמ' כה , מ) , כי הם אחדים בתמורה. ואיש כלי מפצו - היה מביא בידו לנפץ בו. ומלת מפצו - שם מחסרי הנו"ן , מגזרת "ונפצתי בך סוס ורוכבו" (יר' נא , כא); וכמוהו "מַפֵּץ אתה לי" (שם , כ). ואיפשר לאמר , להיות קודם הוי"ו בצרי , כמוהו , וגם אפשר להיות קודם כינוי הוי"ו בשקל "וכל הרע לאיש מַתָן" (מש' יט , ו). בתוכם - בתוך ששה אלה. ורבותינו ז"ל דרשו (שבת נה , א) אלה הששה: קצף , אף וחמה ומשחית ושבר ומכלה. בדים - פירושו: פשתים , כמו "מדו בד" (וי' ו , ג); ולהיותו מגזרת "מדיו קרועים" (ש"א ד , יב) , בחלוף הבי"ת במ"ם - אין לו טעם. וקסת הסופר - שם כלי , עומד בו הדיו. ותרגם אותו יונתן: "פנקס" , כדברי רבותינו ז"ל שאמרו (משנה אבות ג , טז): הפנקס פתוחה. ואמר רבינו שלמה ז"ל , כי הם הלוחות החפויים בשעוה , שהיו חורתים בהם בעט; ופירושו: 'ולוח הסופר במתניו' , מאיש לבוש הבדים. ויבאו ויעמדו - אלה הששה אנשים.

מפנה צפונה - כמו 'מופנה' , ודומה לו "אשר אתה מראה בהר" (שמ' כה , מ) , שהוא כמו 'מוראה'. ואיש כלי מפצו בידו - כלי זיין הוא. אצל מזבח הנחשת - זה מזבח אבנים שבנה שלמה תמורת מזבח הנחשת שעשה משה , כי לא היה במקדש מזבח הנחשת.
ריכוז קישורים