תנ"ך - וכבוד׀ אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית ויקרא אל־האיש הלבש הבדים אשר קסת הספר במתניו: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּכְב֣וֹד׀ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל נַֽעֲלָה֙ מֵעַ֤ל הַכְּרוּב֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה עָלָ֔יו אֶ֖ל מִפְתַּ֣ן הַבָּ֑יִת וַיִּקְרָ֗א אֶל־הָאִישׁ֙ הַלָּבֻ֣שׁ הַבַּדִּ֔ים אֲשֶׁ֛ר קֶ֥סֶת הַסֹּפֵ֖ר בְּמָתְנָֽיו: פ (יחזקאל פרק ט פסוק ג)

טקסט וניקוד:

וּכְבוֹד׀ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נַעֲלָה מֵעַל הַכְּרוּב אֲשֶׁר הָיָה עָלָיו אֶל מִפְתַּן הַבָּיִת וַיִּקְרָא אֶל־הָאִישׁ הַלָּבֻשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר קֶסֶת הַסֹּפֵר בְּמָתְנָיו: פ (יחזקאל פרק ט פסוק ג)

טקסט בלבד:

וכבוד׀ אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית ויקרא אל־האיש הלבש הבדים אשר קסת הספר במתניו: פ (יחזקאל פרק ט פסוק ג)

תיקון קוראים:

וכבוד׀ אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית ויקרא אל־האיש הלבש הבדים אשר קסת הספר במתניו: פ (יחזקאל פרק ט פסוק ג)
וִיקָר אֱלָהָא דְיִשׂרָאֵל אִסתַּלַק בִּכרוּבָא דַּהֲוָה שְׁרֵי עֲלוֹהִי בֵּית קֹדֶשׁ קֻדשַׁיָא וּשׁרָא מֵעֵיל לִקבֵיל סְקוּפַּת בֵּיתָא וּקרָא לְגֻברָא דִּלבֵישׁ לְבוּשַׁיָא דְּפֵינְקַס סָפְרָא בְּחַרצֵיהּ :

אלהי ישראל (שלא קדם לו שם אלהות. הספירה לא כוללת את הצירוף 'ארון אלהי ישראל') - כ"ח (בלישנא): ראה יח' ח , ד.

אל מפתן - ל'; הלבש הבדים - ל'.

מעל הכרוב - שעל הכפרת , שהשכינה היתה שורה שם עד הנה , והתחילה להסתלק ולצאת לחוץ מעט מעט , עשר מסעות , וזה מסע הראשון (ראה ר"ה לא , א): מן הכרוב למפתן בית קדשי הקדשים.

נעלה מעל הכרוב - שאינו על כרוב אלא לילך , ועכשיו היה לו להמתין עד יעשה בם משפט ויעשו אילו שליחותם , ולכך עלה וישב לו על מפתן הבית.

אל מפתן הבית - מורה הסתלק הכבוד מבית המקדש. ובאמרו מעל הכרוב , ולא אמר 'הכרובים' - כי שנים כרובים היו - אמרו רבותינו ז"ל (ר"ה לא , א) , כי נסע מכרוב לכרוב ומכרוב למפתן , ואמרו: עשר מסעות נסעה שכינה. ואפשר כי אָמְרוֹ מעל הכרוב הוא דרך כלל. ויונתן תרגם: "אסתלק בכרובא דהוה שרי עלוהי בית קודש קודשיא"; ובאמרו "בכרובא" ולא אמר 'מכרובא' רוצה לומר , כי עם הכרוב נעלה , רוצה לומר: מי שנעשה לו הכרוב דמיון , והוא השרף העף אל האדם (ראה יש' ו , ו); רמז , בהסתלק הנבואה מישראל לא נשארו אלא חגי , זכריה ומלאכי , שהתנבאו בבניין בית שני , ובהם פסקה הנבואה. וכבוד אלהי ישראל - מבואר הוא. הלבוש הבדים - אותו הנזכר שהיה "לבוש בדים" (לעיל , ב); ובא בידיעת התואר והמתואר.

וכבוד - הפירוש: כבוד השם השוכן שם , נעלה מעל הכרוב אשר היה עומד עליו , והלך אל מפתן הבית לשכון שם. ואמרו רבותינו ז"ל (ר"ה לא , א) , כי עשר מסעות נסע הקדוש ברוך הוא בעבור ישראל , לראות אם ישובו; והם ידועות מדבריהם. ודרך הפשט אחרת , ואינם עשרה. כך מצאנו מסעות שנסע הכבוד; ותחלת המסע שנסע , על דרך הפשט , מהכרוב היה. ויקרא - משם אל האיש לבוש הבדים.
ריכוז קישורים