תנ"ך - ויאמר
אלי
עון
בית־ישראל
ויהודה
גדול
במאד
מאד
ותמלא
הארץ
דמים
והעיר
מלאה
מטה
כי
אמרו
עזב
ה'
את־הארץ
ואין
ה'
ראה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֣אמֶר
אֵלַ֗י
עֲוֺ֨ן
בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֤ל
וִֽיהוּדָה֙
גָּדוֹל֙
בִּמְאֹ֣ד
מְאֹ֔ד
וַתִּמָּלֵ֤א
הָאָ֙רֶץ֙
דָּמִ֔ים
וְהָעִ֖יר
מָלְאָ֣ה
מֻטֶּ֑ה
כִּ֣י
אָמְר֗וּ
עָזַ֤ב
יְהוָה֙
אֶת־הָאָ֔רֶץ
וְאֵ֥ין
יְהוָ֖ה
רֹאֶֽה:
(יחזקאל פרק ט פסוק ט)
וַיֹּאמֶר
אֵלַי
עֲוֺן
בֵּית־יִשְׂרָאֵל
וִיהוּדָה
גָּדוֹל
בִּמְאֹד
מְאֹד
וַתִּמָּלֵא
הָאָרֶץ
דָּמִים
וְהָעִיר
מָלְאָה
מֻטֶּה
כִּי
אָמְרוּ
עָזַב
יְהוָה
אֶת־הָאָרֶץ
וְאֵין
יְהוָה
רֹאֶה:
(יחזקאל פרק ט פסוק ט)
ויאמר
אלי
עון
בית־ישראל
ויהודה
גדול
במאד
מאד
ותמלא
הארץ
דמים
והעיר
מלאה
מטה
כי
אמרו
עזב
ה'
את־הארץ
ואין
ה'
ראה:
(יחזקאל פרק ט פסוק ט)
ויאמר
אלי
עון
בית־ישראל
ויהודה
גדול
במאד
מאד
ותמלא
הארץ
דמים
והעיר
מלאה
מטה
כי
אמרו
עזב
יהוה
את־הארץ
ואין
יהוה
ראה:
(יחזקאל פרק ט פסוק ט)
וַאֲמַר
לִי
חוֹבֵי
בֵית
יִשׂרָאֵל
וִיהוּדָה
תְּקִיפוּ
בַהּ
לַחדָּא
לַחדָּא
וְאִתמְלִיאַת
אַרעָא
חַייָבֵי
קְטוֹל
וְקַרתָּא
אִתמְלִיאַת
אַסטָיוּת
דִּין
אֲרֵי
אֲמַרוּ
רַחֵיק
יְיָ
יָת
יָתְבֵי
אַרעָא
וְלֵית
דָּא
גַּליָא
קֳדָם
יְיָ
:
במאד
מאד
-
ו':
*בר'
יז
,
ב
,
ו
,
כ;
שמ'
א
,
ז;
יח'
ט
,
ט;
טז
,
יג.
בית
-
ישראל
ויהודה
-
ל';
במאד
מאד
-
ו';
מטה
-
ל';
ואין
יי'
-
ל'.
מלאה
מוטה
-
דין
מעוקל
(ע"פ
חב'
א
,
ד).
והעיר
מלאה
מוטה
-
הטיית
דין
,
וכן
תירגם
יונתן:
"אסטיות
דין".
מֻטֶּה
-
משפט
מוּטֶּה
,
עניים
שהטו
משפטם.
ולפי
שאין
פחדי
לנגד
עיניהם
,
כי
אמרו
שאין
אני
רואה
מעשיהם.
ויאמר
אלי.
ותמלא
הארץ
חמס
(בנוסחנו:
דמים)
-
ארץ
ישראל
ויהודה
,
לפיכך
חרבה
הארץ
מהם.
ואע"פ
שהיו
בהם
שאר
עבירות
,
העונש
הגדול
הוא
בעבור
החמס
,
ולא
יעמוד
שום
יישוב
בחמס
,
והמבול
בא
בעבור
החמס
(ראה
בר'
ו
,
יג).
ובקצת
הספרים
המדוייקים:
ותמלא
הארץ
דמים
-
פירוש:
שופכי
דמים.
והעיר
מלאה
מטה
-
וגם
העיר
הזאת
,
ירושלם
,
שהיתה
"מלאתי
משפט"
(יש'
א
,
כא)
,
עתה
היא
מלאה
משפט
מוטה
ומעוקל.
והוא
הוא
החמס
,
אלא
לפי
שהיתה
ירושלם
מקום
המשפט
,
ואליה
באים
כל
ישראל
למשפט
,
זכר
הטיית
הדין
שהיה
בה.
וכל
זה
גרם
להם
אמונתם
הרעה
,
כי
אמרו
עזב
יי'
את
הארץ
ואין
יי'
רואה
,
ולא
יענוש
על
הרע
ולא
יגמול
על
הטוב;
וכבר
פירשנו
עניין
זה
למעלה
(יח'
ח
,
יב).
ויאמר
-
ענה
השם:
דין
הוא
שאשחית
הכל
,
בעבור
כי
עון
בית
ישראל
ויהודה
גדול.
ומלת
מטה
-
פָּעוּל
מבנין
'הפעיל'
,
מבעלי
הה"א;
ופירושו:
משפט
מֻטה.