תנ"ך - באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם עונתם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בְּאַוָּתִ֖י וְאֶסֳּרֵ֑ם וְאֻסְּפ֤וּ עֲלֵיהֶם֙ עַמִּ֔ים בְּאָסְרָ֖ם לִשְׁתֵּ֥י עֹינֹתָֽם עוֹנֹתָֽם: (הושע פרק י פסוק י)

טקסט וניקוד:

בְּאַוָּתִי וְאֶסֳּרֵם וְאֻסְּפוּ עֲלֵיהֶם עַמִּים בְּאָסְרָם לִשְׁתֵּי עֹינֹתָם עוֹנֹתָם: (הושע פרק י פסוק י)

טקסט בלבד:

באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם עונתם: (הושע פרק י פסוק י)

תיקון קוראים:

באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם עונתם: (הושע פרק י פסוק י)
בְּמֵימְרִי אֵיתִיתִי עֲלֵיהוֹן עַמְמַיָא וּשׁלִיטוּ בְהוֹן כְּמֵיסַר פַּדָּנָא עַל תַּרתֵּין עוֹנָתֵיהּ :

ואספו - ב': יש' כד , כב; הו' י , י.

באותי - ל'; ואסרם - ל'; ואספו - ב'; באסרם - ל'; עינתם - ו' ק'.

באוותי ואסרם - ולפי רצוני תמיד ייסרתים , משופט לשופט , ומסרתים ביד שוסיהם. ואוספו עליהם עמים באסרם לשתי עונותם - לפי שדימה אותם לעֶגלה , כמו שנאמר אחריו "אפרים עגלה מלומדה" (פס' יא) , לכך דימה ייסוריהם לפרה שמייגעין אותה בחרישה , ואסרוה בעול המחרישה , וסמלוני העול נוקבין ויורדין אחד מכאן ואחד מכאן אצל שני עיני השור. וכן תירגם יונתן: "כמסר פדנא על תרתין עיניתיה"; "פדנא" - צמד בקר.

באותי ואיסרם (לפנינו: ואסרם) - בשביל שהייתי מתאווה להחזירם למוטב , הייתי מייסרם בדברי תוכחות עד עכשיו. ואוספו עליהם עמים באוסרם לשתי עונותם - ומאחר שאינם רוצים להיוסר בדברים , מעכשיו אייסרם ביד האומות שאוספו עליהם ויכבידו עליהם עולם , כאוסר זה שאוסר שתי מעניתות על צואר בהמה. עונותם - כמו "האריכו למעניתם" (תה' קכט , ג); והוא מלשון "עֹל" (הו' יא , ד).

באותי. ואסרם - מגזרת "מוסר" (הו' ה , ב); והיו"ד מובלע בדגשות עי"ן הפעל , כדרך "בטרם אצרך בבטן" (יר' א , ה); "כי אצק מים" (יש' מד , ג). ופירוש ואספו עליהם - איך איסרם? על יד עמים שיתאספו עליהם. ויאסרום כמו יאסרו השורים. לשתי עונותם - כמו "כבחצי מענה" (ש"א יד , יד); "האריכו למעניתם" (תה' קכט , ג). וטעם 'שתים' - בעבור יהודה ואפרים.

באותי ואסרם - פירוש: בתאוותי אייסר אותם. ואספו עליהם עמים - ואתחבר עליהם עמים. באסרם לשתי עונותם - על שאסרו נפשם לשני עגלים שעשה ירבעם.

באותי ובחפצי שהייתי אוסרם , ואוספו עליהם עמים - לרדותם ולכופם כפרה סוררה (ע"פ הו' ד , טז). באסרם לשתי עונותם - באסור הם את עצמם לשתי מענות שלהם; שנקשרים ונאסרים לשתי אֱמֻנות: לעבֹד אותי ואת הבעלים , לפסוח על שתי הסעפים (ע"פ מ"א יח , כא) , כפרה שנאסרת לשתי מענות: זו מושכתה לצפון וזו מֹשכתה לדרום , ואינה חורשת יפה לא זו ולא זו. ולפיכך: באותי , ואאסור אותם בקשרַי ואסורַי , להיות אפרים , הסורר כפרה סוררה - כעגלה מלמדה שאוהבת לדוש , ואינה סוררת ובועטת. ואני עברתי וכבשתי על טוב צוארה - שלא תזקוף ראשה , לכופה לחרוש. ארכיב אפרים - ארכיב אנוש לראשו (ע"פ תה' סו , יב) ועל טוב צוארו , להנהיגו במוסר להכניעו. יחרוש גם יהודה אחריו - כחורש שתופס המחרישה אחורי הפרה וכובשה בקרקע לחרוש , ואז ישדד לו יעקב - שאר העם יתישרו אחריהם , כמשדד שהולך אחר החורש ועושה תלמים וערוגות לזרוע לפי החרישה. ואחר שהשדה חרושה ומשודדת תלמים תלמים מה היא צריכה? - שיזרעוה זרעים טובים ותבואה יפה; והוא שאומר:

באותי ואסרם - ברצוני ובתאותי שאיסרם. כיון שאין מקבלים מוסר ממני על ידי הנביאים שמוכיחים אותם בשמי , איסרם על ידי עמים שיֵאָספו עליהם. באסרם לשתי עונותם - כמו שאוסרים השוורים לחרוש. עונותם - כמו "מעניתם" (תה' קכט , ג); והם חרישות השדה הנקראות 'גדודים' (ראה תה' סה , יא) , ותלי העפר מזה ומזה נקראים 'תלמים' (ראה שם). והנה דמה יהודה ואפרים לשתי פרות חורשות. ואמרתי שיחרשו טוב - וחרשו רע , והם אסרו עצמם זה בזה ונתחברו זה לזה לעשות הרע בעיני יי'. ואסרם לשתי עונותם היה כשהתחתן יהושפט עם אחאב מלך ישראל (ראה דה"ב יח , א) , ועשה יהורם בנו הרע בעיני יי' והלך בדרכי מלך ישראל (ראה מ"ב ח , יח); ובימיו פשע אדום מתחת יד יהודה (ראה שם , כ). וכן עשה אחזיה בנו (ראה שם , כו - כז). ואסרם - שרשו 'יסר' , מן 'הקל'; וכן "יוסר לץ" (מש' ט , ז). ודגש הסמ"ך - לחסרון היו"ד פ"א הפועל; כמו "כי אצק מים על צמא" (יש' מד , ג); "ובמקבות יצרהו" (שם , יב). עינותם - כתוב ביו"ד אחר העי"ן וקרי בו"ו , ואותיות אהו"י מתחלפות. ויונתן תרגם: "במימרי אייתיתי עליהון ייסורין וכנשית עליהון עממיא ושליטו בהון כמיסר פדנא על תרתין עונתיה".

באותי ואסרם - כלומר: באותי הוא שאקשרם כאלו הם בהמות רשות , כמו שיפרש אחרי כן (ראה להלן , יא); כי עונותם - מטעם "האריכו למעניתם" (תה' קכט , ג).

אבל באותי ואסרם - כשרציתי אז יסרתים לבני בנימן. ואוספו עליהם עמים - חיל ישראל , וניקמתי מבני ישראל ומבני בנימן. באסרם לשתי עונותם - כשתאמצו לעשות שתי עונות: בנימן בפילגש בגבעה (ראה שו' יט - כא) וישראל בפסל מיכה (ראה שו' יז - יח). ואסרם - נבלע היו"ד בסמ"ך , כמו "כי אצק מים" (יש' מד , ג) , ונעלמה הוי"ו , כמו "ועולתה קפצה פיה" (איוב ה , טז).
ריכוז קישורים