תנ"ך - באותי
ואסרם
ואספו
עליהם
עמים
באסרם
לשתי
עינתם
עונתם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בְּאַוָּתִ֖י
וְאֶסֳּרֵ֑ם
וְאֻסְּפ֤וּ
עֲלֵיהֶם֙
עַמִּ֔ים
בְּאָסְרָ֖ם
לִשְׁתֵּ֥י
עֹינֹתָֽם
עוֹנֹתָֽם:
(הושע פרק י פסוק י)
בְּאַוָּתִי
וְאֶסֳּרֵם
וְאֻסְּפוּ
עֲלֵיהֶם
עַמִּים
בְּאָסְרָם
לִשְׁתֵּי
עֹינֹתָם
עוֹנֹתָם:
(הושע פרק י פסוק י)
באותי
ואסרם
ואספו
עליהם
עמים
באסרם
לשתי
עינתם
עונתם:
(הושע פרק י פסוק י)
באותי
ואסרם
ואספו
עליהם
עמים
באסרם
לשתי
עינתם
עונתם:
(הושע פרק י פסוק י)
בְּמֵימְרִי
אֵיתִיתִי
עֲלֵיהוֹן
עַמְמַיָא
וּשׁלִיטוּ
בְהוֹן
כְּמֵיסַר
פַּדָּנָא
עַל
תַּרתֵּין
עוֹנָתֵיהּ
:
ואספו
-
ב':
יש'
כד
,
כב;
הו'
י
,
י.
באותי
-
ל';
ואסרם
-
ל';
ואספו
-
ב';
באסרם
-
ל';
עינתם
-
ו'
ק'.
באוותי
ואסרם
-
ולפי
רצוני
תמיד
ייסרתים
,
משופט
לשופט
,
ומסרתים
ביד
שוסיהם.
ואוספו
עליהם
עמים
באסרם
לשתי
עונותם
-
לפי
שדימה
אותם
לעֶגלה
,
כמו
שנאמר
אחריו
"אפרים
עגלה
מלומדה"
(פס'
יא)
,
לכך
דימה
ייסוריהם
לפרה
שמייגעין
אותה
בחרישה
,
ואסרוה
בעול
המחרישה
,
וסמלוני
העול
נוקבין
ויורדין
אחד
מכאן
ואחד
מכאן
אצל
שני
עיני
השור.
וכן
תירגם
יונתן:
"כמסר
פדנא
על
תרתין
עיניתיה";
"פדנא"
-
צמד
בקר.
באותי
ואיסרם
(לפנינו:
ואסרם)
-
בשביל
שהייתי
מתאווה
להחזירם
למוטב
,
הייתי
מייסרם
בדברי
תוכחות
עד
עכשיו.
ואוספו
עליהם
עמים
באוסרם
לשתי
עונותם
-
ומאחר
שאינם
רוצים
להיוסר
בדברים
,
מעכשיו
אייסרם
ביד
האומות
שאוספו
עליהם
ויכבידו
עליהם
עולם
,
כאוסר
זה
שאוסר
שתי
מעניתות
על
צואר
בהמה.
עונותם
-
כמו
"האריכו
למעניתם"
(תה'
קכט
,
ג);
והוא
מלשון
"עֹל"
(הו'
יא
,
ד).
באותי.
ואסרם
-
מגזרת
"מוסר"
(הו'
ה
,
ב);
והיו"ד
מובלע
בדגשות
עי"ן
הפעל
,
כדרך
"בטרם
אצרך
בבטן"
(יר'
א
,
ה);
"כי
אצק
מים"
(יש'
מד
,
ג).
ופירוש
ואספו
עליהם
-
איך
איסרם?
על
יד
עמים
שיתאספו
עליהם.
ויאסרום
כמו
יאסרו
השורים.
לשתי
עונותם
-
כמו
"כבחצי
מענה"
(ש"א
יד
,
יד);
"האריכו
למעניתם"
(תה'
קכט
,
ג).
וטעם
'שתים'
-
בעבור
יהודה
ואפרים.
באותי
ואסרם
-
פירוש:
בתאוותי
אייסר
אותם.
ואספו
עליהם
עמים
-
ואתחבר
עליהם
עמים.
באסרם
לשתי
עונותם
-
על
שאסרו
נפשם
לשני
עגלים
שעשה
ירבעם.
באותי
ובחפצי
שהייתי
אוסרם
,
ואוספו
עליהם
עמים
-
לרדותם
ולכופם
כפרה
סוררה
(ע"פ
הו'
ד
,
טז).
באסרם
לשתי
עונותם
-
באסור
הם
את
עצמם
לשתי
מענות
שלהם;
שנקשרים
ונאסרים
לשתי
אֱמֻנות:
לעבֹד
אותי
ואת
הבעלים
,
לפסוח
על
שתי
הסעפים
(ע"פ
מ"א
יח
,
כא)
,
כפרה
שנאסרת
לשתי
מענות:
זו
מושכתה
לצפון
וזו
מֹשכתה
לדרום
,
ואינה
חורשת
יפה
לא
זו
ולא
זו.
ולפיכך:
באותי
,
ואאסור
אותם
בקשרַי
ואסורַי
,
להיות
אפרים
,
הסורר
כפרה
סוררה
-
כעגלה
מלמדה
שאוהבת
לדוש
,
ואינה
סוררת
ובועטת.
ואני
עברתי
וכבשתי
על
טוב
צוארה
-
שלא
תזקוף
ראשה
,
לכופה
לחרוש.
ארכיב
אפרים
-
ארכיב
אנוש
לראשו
(ע"פ
תה'
סו
,
יב)
ועל
טוב
צוארו
,
להנהיגו
במוסר
להכניעו.
יחרוש
גם
יהודה
אחריו
-
כחורש
שתופס
המחרישה
אחורי
הפרה
וכובשה
בקרקע
לחרוש
,
ואז
ישדד
לו
יעקב
-
שאר
העם
יתישרו
אחריהם
,
כמשדד
שהולך
אחר
החורש
ועושה
תלמים
וערוגות
לזרוע
לפי
החרישה.
ואחר
שהשדה
חרושה
ומשודדת
תלמים
תלמים
מה
היא
צריכה?
-
שיזרעוה
זרעים
טובים
ותבואה
יפה;
והוא
שאומר:
באותי
ואסרם
-
ברצוני
ובתאותי
שאיסרם.
כיון
שאין
מקבלים
מוסר
ממני
על
ידי
הנביאים
שמוכיחים
אותם
בשמי
,
איסרם
על
ידי
עמים
שיֵאָספו
עליהם.
באסרם
לשתי
עונותם
-
כמו
שאוסרים
השוורים
לחרוש.
עונותם
-
כמו
"מעניתם"
(תה'
קכט
,
ג);
והם
חרישות
השדה
הנקראות
'גדודים'
(ראה
תה'
סה
,
יא)
,
ותלי
העפר
מזה
ומזה
נקראים
'תלמים'
(ראה
שם).
והנה
דמה
יהודה
ואפרים
לשתי
פרות
חורשות.
ואמרתי
שיחרשו
טוב
-
וחרשו
רע
,
והם
אסרו
עצמם
זה
בזה
ונתחברו
זה
לזה
לעשות
הרע
בעיני
יי'.
ואסרם
לשתי
עונותם
היה
כשהתחתן
יהושפט
עם
אחאב
מלך
ישראל
(ראה
דה"ב
יח
,
א)
,
ועשה
יהורם
בנו
הרע
בעיני
יי'
והלך
בדרכי
מלך
ישראל
(ראה
מ"ב
ח
,
יח);
ובימיו
פשע
אדום
מתחת
יד
יהודה
(ראה
שם
,
כ).
וכן
עשה
אחזיה
בנו
(ראה
שם
,
כו
-
כז).
ואסרם
-
שרשו
'יסר'
,
מן
'הקל';
וכן
"יוסר
לץ"
(מש'
ט
,
ז).
ודגש
הסמ"ך
-
לחסרון
היו"ד
פ"א
הפועל;
כמו
"כי
אצק
מים
על
צמא"
(יש'
מד
,
ג);
"ובמקבות
יצרהו"
(שם
,
יב).
עינותם
-
כתוב
ביו"ד
אחר
העי"ן
וקרי
בו"ו
,
ואותיות
אהו"י
מתחלפות.
ויונתן
תרגם:
"במימרי
אייתיתי
עליהון
ייסורין
וכנשית
עליהון
עממיא
ושליטו
בהון
כמיסר
פדנא
על
תרתין
עונתיה".
באותי
ואסרם
-
כלומר:
באותי
הוא
שאקשרם
כאלו
הם
בהמות
רשות
,
כמו
שיפרש
אחרי
כן
(ראה
להלן
,
יא);
כי
עונותם
-
מטעם
"האריכו
למעניתם"
(תה'
קכט
,
ג).
אבל
באותי
ואסרם
-
כשרציתי
אז
יסרתים
לבני
בנימן.
ואוספו
עליהם
עמים
-
חיל
ישראל
,
וניקמתי
מבני
ישראל
ומבני
בנימן.
באסרם
לשתי
עונותם
-
כשתאמצו
לעשות
שתי
עונות:
בנימן
בפילגש
בגבעה
(ראה
שו'
יט
-
כא)
וישראל
בפסל
מיכה
(ראה
שו'
יז
-
יח).
ואסרם
-
נבלע
היו"ד
בסמ"ך
,
כמו
"כי
אצק
מים"
(יש'
מד
,
ג)
,
ונעלמה
הוי"ו
,
כמו
"ועולתה
קפצה
פיה"
(איוב
ה
,
טז).