תנ"ך - ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על־טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד־לו יעקב:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאֶפְרַ֜יִם עֶגְלָ֤ה מְלֻמָּדָה֙ אֹהַ֣בְתִּי לָד֔וּשׁ וַאֲנִ֣י עָבַ֔רְתִּי עַל־ט֖וּב צַוָּארָ֑הּ אַרְכִּ֤יב אֶפְרַ֙יִם֙ יַחֲר֣וֹשׁ יְהוּדָ֔ה יְשַׂדֶּד־ל֖וֹ יַעֲקֹֽב: (הושע פרק י פסוק יא)

טקסט וניקוד:

וְאֶפְרַיִם עֶגְלָה מְלֻמָּדָה אֹהַבְתִּי לָדוּשׁ וַאֲנִי עָבַרְתִּי עַל־טוּב צַוָּארָהּ אַרְכִּיב אֶפְרַיִם יַחֲרוֹשׁ יְהוּדָה יְשַׂדֶּד־לוֹ יַעֲקֹב: (הושע פרק י פסוק יא)

טקסט בלבד:

ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על־טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד־לו יעקב: (הושע פרק י פסוק יא)

תיקון קוראים:

ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על־טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד־לו יעקב: (הושע פרק י פסוק יא)
כְּנִשׁתָּא דְיִשׂרָאֵל דָּמיָא לַעֲגַלתָּא דְמַלְפִין לַהּ לְמִרדֵּי וְלָא אָלְפָא רָחֲמָא לְהַלָכָא בִרעוּת נַפשַׁהּ וַאֲנָא פְרַקִית יָתְהוֹן מִשִׁעבּוּד מִצרָאֵי וְאַעדִּיתִי נִיר תַּקִיף מִצַוְרֵיהוֹן וְאַשׁרִיתִי בֵית יִשׂרָאֵל עַל תְּקוֹף אַרעָא דֶאֱמוֹרָאָה מְכַבְּשִׁין קֳדָמֵיהוֹן דְּבֵית יְהוּדָה אַחסֵינִית יָתְהוֹן אַחסָנָא דְּקַיֵימִית לַאֲבוּהוֹן יַעֲקֹב :

ואפרים - ה': ראה הו' ה , ה. מלמדה - ב': יש' כט , יג; הו' י , יא. לדוש - ב' , חד מלא וחד חסר: מ"ב יג , ז; הו' י , יא. טוב - י"ט (בלישנא): *בר' כד , י; מה , יח , כ , כג; דב' ו , יא; כח , מז; מ"ב ח , ט; יש' א , יט; סג , ז; סה , יד; יר' לא , יא; הו' י , יא; תה' כז , יג; סה , ה; קיט , סו; קכח , ה; מש' יא , י; עז' ט , יב; נחמ' ט , כה. יחרוש - ב' מלא: הו' י , יא; עמ' ו , יב. ישדד - ג' (בלישנא): יש' כח , כד; הו' י , יא; איוב לט , י.

לדוש ב' וישמם כעפר אהבתי. קדמיה חס' . יחרוש ב' מל' ארכיב אפרים הירצון בסלע סוסים .

מלמדה - ב'; אהבתי - ל'; לדוש - ב'; על - טוב - ל'; יחרוש - ב' מל'; ישדד - ג'.

אפרים עגלה מלומדה - 'פורפויינטא' בלעז; עשוייה לו חבורות חבורות במלמד הבקר , שקורין 'אגויילון' [בלעז]. כלומר: הרבה ייסורין הבאתי עליה , והרי היא לא נכנעה ותמיד אוהבת לדוש בתבואה , מקום מאכל ומשמן , ולא נכנעה להיות חורשת; כלומר: לא נכנעו לתורה , אלא אחר שרירות לבם. אוהבתי - יו"ד יתירה , כמו "גנובתי יום" (בר' לא , לט). ואני עברתי על טוב צוארה - לפיכך אני מביא עליהם מלכים שיתישו את כחם. ארכיב אפרים יחרוש יהודה וגו' - אם תרצו שארכיב אפרים על האומות , ויחרש יהודה [על גבם] , וישדד לו , לעצמו , יעקב חרישה של מעשים טובים; כמה שהוא מפרש ואומר "נירו לכם ניר" (להלן , יב). [וישדד לו יעקב - יירש את אדמתם ואת נכסיהם.]

אפרים (בנוסחנו: ואפרים) עגלה מלומדה אוהבתי לדוש - ישראל הם היו מלומדים בכך לדוש האומות תחתיהם , שכל האומות נכנעים תחתיהם. ואני עברתי על טוב צוארה - היא היתה עגלה ואני עובר לפניה , כמְנַהֵג זה שמנהיג את עגלתו והולך לפניה; כך אני הלכתי לפניהם לכבוש האומות לפניהם. ארכיב אפרים יחרוש יהודה - פתרון: ארכיב ואמשיל אפרים על במותי אומות , לכבוש ולדרוך. יחרוש יהודה ישדד לו יעקב - יהודה ואפרים היו רוכבין על האומות כזה שחורש ומשדד שדהו.

ואפרים - אני למדתיו מתחלה לסבל עול מצותי. ואני עברתי החוק על כל חורש , שהטיבותי לצוארה; והרכבתי אפרים עם יהודה , יחרש יעקב כלו השדה שלי - דרך משל על התורה. וציויתים: זרעו. וקצרו - הוא התגמול. נירו - להסיר הקוצים , לסקל הנתיב. ועת תדרשו השם לרוות הזרע , אז יבא מלקוש ויורה צדק לכם - כמו "יורה ומלקוש" (דב' יא , יד). וכל המפרשים אומרים (ראה רש"י): בקשו אתם תורתו , והוא יבא ויורה אתכם.

אפרים עגלה מלומדה אהבתי לדוש - פירוש: כך הוא אפרים: כמו עגלה שאוהבת לדוש. ואני עברתי על טוב צוארה - כלומר: עברתי מעליה חוק שלשאר שוורים ושמתי עליה עול קל , כדי שיטיב לצוארה. ארכיב אפרים יחרש (בנוסחנו: יחרוש) יהודה ישדד לו יעקב - כלומר: הואיל וארכיב אפרים ויחרש יהודה , עתה יש לו ליעקב שדה.

באותי ובחפצי שהייתי אוסרם , ואוספו עליהם עמים - לרדותם ולכופם כפרה סוררה (ע"פ הו' ד , טז). באסרם לשתי עונותם - באסור הם את עצמם לשתי מענות שלהם; שנקשרים ונאסרים לשתי אֱמֻנות: לעבֹד אותי ואת הבעלים , לפסוח על שתי הסעפים (ע"פ מ"א יח , כא) , כפרה שנאסרת לשתי מענות: זו מושכתה לצפון וזו מֹשכתה לדרום , ואינה חורשת יפה לא זו ולא זו. ולפיכך: באותי , ואאסור אותם בקשרַי ואסורַי , להיות אפרים , הסורר כפרה סוררה - כעגלה מלמדה שאוהבת לדוש , ואינה סוררת ובועטת. ואני עברתי וכבשתי על טוב צוארה - שלא תזקוף ראשה , לכופה לחרוש. ארכיב אפרים - ארכיב אנוש לראשו (ע"פ תה' סו , יב) ועל טוב צוארו , להנהיגו במוסר להכניעו. יחרוש גם יהודה אחריו - כחורש שתופס המחרישה אחורי הפרה וכובשה בקרקע לחרוש , ואז ישדד לו יעקב - שאר העם יתישרו אחריהם , כמשדד שהולך אחר החורש ועושה תלמים וערוגות לזרוע לפי החרישה. ואחר שהשדה חרושה ומשודדת תלמים תלמים מה היא צריכה? - שיזרעוה זרעים טובים ותבואה יפה; והוא שאומר:

ואפרים עגלה מלומדה - למעלה המשילה לפרה: "כי כפרה סוררה סרר ישראל" (הו' ד , טז) , ועתה קראה 'עגלה' , כי מימי נעורים לִמדהּ האל לחרוש; והחרישה עם הזריעה היא עשות המעשים , והקצירה היא פרי המעשים. ואני למדתיה לעשות המעשים הטובים כדי לאכול טוב , והיא מאנה לחרוש , כלומר: לעשות המעשים , אלא תרצה לאכול וליהנות מהטוב אשר אני נותן לה בלא מעשה שתעשה , אלא בחנם תרצה לאכול; זהו שאמר: אהבתי לדוש - ולא לחרוש , כדי שתאכל בשעת הדישה. והנה אינה עושה מעשה לרצון בעליה אלא לרצונה ולהנאתה. אהבתי - כמו 'אוהבת' , והיו"ד נוספת; כי המלה מלעיל. ואני עברתי על טוב צוארה - כשעברתי עליה לתת עליה עול , להיות צוארה שמן עשיתי שלא הכבדתי עולה; כי הפרות שמכבידים עולם - צוארם כחוש ורע; רוצה לומר במשל , שלא הכביד עליהם עול המצות. או פירושו: כשעברתי עליהם לחלוק עול המלכות , רוצה לומר: שדברתי ביד אחיה הנביא (ראה מ"א יא , לא - לט) , על טוב צוארה עברתי , שכל ישראל היו שלוים איש תחת גפנו ותחת תאנתו כל ימי שלמה (ראה מ"א ה , ה) , ובעת מותו היה זה שאמרתי לחלוק המלכות. ארכיב אפרים - אמרתי להרכיב אפרים , כלומר: להרכיב עליו עול מלכות ירבעם בן נבט משבט אפרים. וכיון שאני הרכבתי עליו העול , אמרתי שיעשה רצוני ויצוה העם לעבדני ולהיותם תחת רשותי ומצותי , שאמרתי לו: "והיה אם תשמע את כל אשר אצוך והלכת בדרכי" וגו' , "ובניתי לך בית נאמן" וגו' (מ"א יא , לח). יחרוש יהודה - כי כבר הרכבתי עליו העול , ואין לי אלא שיחרוש כרצוני; כי המלך כבר היה ביהודה , ונשאר גם כן אחר שנחלקה המלכות. ישדד לו יעקב - המשדד הוא הכותש הרגבים אחרי החורש , לשוות פני האדמה ולתקנה לזריעה; וכן "אם ישדד עמקים אחריך" (איוב לט , י). ואם מלך אפרים ומלך יהודה היו חורשים ברצון האל - והחרישה היא הזהרת העם - היה לעם לשדד , והוא: לתקן אזנם ולבם אל דברי ההזהרה , שיהיו מקבלים עליהם המצוות לעשותם , והיא הזריעה. ואם ירבעם ורחבעם היו מזהירים העם לעשות הישר בעיני יי' , היה יעקב , והוא כלל ישראל , משדד; כלומר: מכינים לבם לקבל המצות.

ואני עברתי - היום בעת צרתם. ארכיב אפרים - הוא הרכבה , כמו שיהודה הוא החורש ויעקב הוא הבהמה הפועלת השדה. והכל אחד , רוצה לומר: אפרים ויהודה ויעקב; והכל - בני ישראל. וכל זה משל להיות ישראל עובדים שאר האומות ובכל עבודה בשדה (ע"פ שמ' א , יד).

אפרים (בנוסחנו: ואפרים) - היה מתחילה עגלה מלומדה. אהבתי לדוש - מלה מורכבת היא מ'אוהבת' ומ'אהבתי'. ואני עברתי על טוב צוארה ואמרתי: ארכיב העול על אפרים ויחרוש יהודה וישדד לו יעקב - כדרך החורשים בשדה שמתקנים.
ריכוז קישורים