תנ"ך - זרעו
לכם
לצדקה
קצרו
לפי־חסד
נירו
לכם
ניר
ועת
לדרוש
את־ה'
עד־יבוא
וירה
צדק
לכם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
זִרְע֨וּ
לָכֶ֤ם
לִצְדָקָה֙
קִצְר֣וּ
לְפִי־חֶ֔סֶד
נִ֥ירוּ
לָכֶ֖ם
נִ֑יר
וְעֵת֙
לִדְר֣וֹשׁ
אֶת־יְהוָ֔ה
עַד־יָב֕וֹא
וְיֹרֶ֥ה
צֶ֖דֶק
לָכֶֽם:
(הושע פרק י פסוק יב)
זִרְעוּ
לָכֶם
לִצְדָקָה
קִצְרוּ
לְפִי־חֶסֶד
נִירוּ
לָכֶם
נִיר
וְעֵת
לִדְרוֹשׁ
אֶת־יְהוָה
עַד־יָבוֹא
וְיֹרֶה
צֶדֶק
לָכֶם:
(הושע פרק י פסוק יב)
זרעו
לכם
לצדקה
קצרו
לפי־חסד
נירו
לכם
ניר
ועת
לדרוש
את־ה'
עד־יבוא
וירה
צדק
לכם:
(הושע פרק י פסוק יב)
זרעו
לכם
לצדקה
קצרו
לפי־חסד
נירו
לכם
ניר
ועת
לדרוש
את־יהוה
עד־יבוא
וירה
צדק
לכם:
(הושע פרק י פסוק יב)
בֵּית
יִשׂרָאֵל
עֲבִידוּ
לְכוֹן
עוּבָדִין
טָבִין
הַלִיכוּ
בְאוֹרחָא
דְזָכוּ
קַיִימוּ
לְכוֹן
אֻלפַן
אוֹרָיתָא
הָא
בְכָל
עִדָּן
נְבִיַיָא
אָמְרִין
לְכוֹן
תּוּבוּ
לְדַחלְתָא
דַייָ
כְּעַן
יִתגְּלֵי
וְייַתֵי
זָכְוָון
לְכוֹן
:
ניר
-
ח':
מ"א
יא
,
לו;
טו
,
ד;
מ"ב
ח
,
יט;
יר'
ד
,
ג;
הו'
י
,
יב;
מש'
יג
,
כג;
כא
,
ד;
דה"ב
כא
,
ז.
לדרוש
-
ב'
מלא
בנביאים:
ש"א
ט
,
ט;
הו'
י
,
יב.
לדרוש
ב'
מל'
בנביא'
לפנים
בישראל
ועת
לדרוש
את
יי'
.
ניר
-
ח';
לדרוש
-
ב'
מל'.
זרעו
לכם
לצדקה
-
אבל
אתם
"חרשתם
רשע"
וגו'
(להלן
,
יג)
,
לפיכך
"וקם
(בנוסחנו:
וקאם)
שאון
בעמך"
(להלן
,
יד).
נירו
לכם
ניר
-
עִסקו
בתורה
,
ומשם
תִלמדו
ללכת
בדרך
טובה
ולהתגבר
על
יצר
הרע;
כזה
שהוא
נָר
את
השדה
,
להפוך
שרשי
עשבים
המכחישין
בתבואה
,
מימות
החמה
כמה
ימים
לפני
הזרע.
ועת
תקבעו
לדרוש
(בנוסחנו
נוסף
'את')
יי'
-
לתלמוד
תורה
,
עד
יבא
(בנוסחנו:
יבוא)
ויורה
צדק
לכם
-
כשתהיו
יגעים
בה;
והוא
יבין
אתכם
,
להודיעכם
צפונותיה
בצדק.
[דבר
אחר:
נירו
לכם
ניר
-
עשו
לכם
מעשים
טובים
קודם
בא
עליכם
הלחץ
,
והוא
יגרום
לכם
שתתקבל
תפילתכם
בעת
הצורך;
ואז
יהי
עת
ראוי
לכם
לדרוש
להקדוש
ברוך
הוא
על
צרכיכם
,
כי
אז
תשמע
צעקתכם
ויורה
צדק
צרכיכם
וימטיר
צדקה
לכם;
כמו
"ירה
בים"
(שמ'
טו
,
ד).]
זרעו
לכם
לצדקה
וקצרו
(בנוסחנו:
קצרו)
לפי
חסד
-
כל
זה
עשיתי
להם
קודם
,
שלא
פשעו
,
ומשפשעו
-
"כי
אבדם
מלך
ארם
וישימם
כעפר
לדוש"
(מ"ב
יג
,
ז);
ולכך
אני
מזהירם
עדיין
ואומר
להם:
זרעו
לכם
לצדקה
וקצרו
לפי
חסד.
והיאך
תזרעו?
נירו
לכם
ניר
-
פתרון:
חרשו
לכם
חרישת
השדה
ואחר
כך
תזרעו
זריעתכם
,
ואל
תזרעו
אל
קוצים
(ראה
יר'
ד
,
ג);
שהזורע
על
הקוצים
ועל
הברקונים
(ע"פ
שו'
ח
,
ז)
אין
זריעתו
יוצאת.
כמו
כן
תעשו
אתם:
לכתחילה
הימולו
ליי'
והסירו
את
עורלת
לבבכם
(ראה
יר'
ד
,
ד)
,
ואחר
כך
עת
לדרוש
את
יי'
,
והוא
יבוא
ויורה
לכם
צדק.
ואפרים
-
אני
למדתיו
מתחלה
לסבל
עול
מצותי.
ואני
עברתי
החוק
על
כל
חורש
,
שהטיבותי
לצוארה;
והרכבתי
אפרים
עם
יהודה
,
יחרש
יעקב
כלו
השדה
שלי
-
דרך
משל
על
התורה.
וציויתים:
זרעו.
וקצרו
-
הוא
התגמול.
נירו
-
להסיר
הקוצים
,
לסקל
הנתיב.
ועת
תדרשו
השם
לרוות
הזרע
,
אז
יבא
מלקוש
ויורה
צדק
לכם
-
כמו
"יורה
ומלקוש"
(דב'
יא
,
יד).
וכל
המפרשים
אומרים
(ראה
רש"י):
בקשו
אתם
תורתו
,
והוא
יבא
ויורה
אתכם.
ואמרתי
להם:
הואיל
ויש
לכם
שדה
,
זרעו
לכם
לצדקה
קצרו
לפי
חסד.
והם
לא
עשו
כך
,
אלא
חרשו
רשע
וקצרו
עוְלה
ואכלו
פרי
כחש.
זרעו
לכם
לצדקה
-
וכך
אמרתי
להם
אחר
שאספתי
עליהם
עמים
(ראה
לעיל
,
י)
לכובשם
ולהכניעם:
זרעו
לכם
לצדקה
כדי
שתקצרו
לפי
חסד
הזרע!
כלומר:
עשו
לכם
מעשים
טובים
כדי
שתקבלו
עליהם
שכר;
שאין
אדם
קוצר
אלא
לפי
שזורע.
לפי
חסד
-
לפי
חסד
וצדקה
שתזרעו
,
תקצרו;
ולפיכך:
זרעו
לצדקה.
ואחר
הזריעה
מה
היא
צריכה?
-
לבקש
רחמים
מאת
הקדוש
ברוך
הוא
,
שיתן
לה
גשמים
בעתם;
והוא
שאומר:
ועת
לדרש
(בנוסחנו:
לדרוש)
את
יי':
ובעת
הגשמים
הזדמנו
לבקש
ולדרש
את
יי'
,
עד
יבא
(בנוסחנו:
יבוא)
ויורה
גשמי
צדק
לכם.
זרעו
-
ואמרתי
להם:
זרעו
לכם
לצדקה
וקצרו
לפי
חסד
-
כלומר:
עשו
הטוב
בעיני;
הגמול
הטוב
שתקחו
מאתי
יהיה
יותר
רב
על
מעשיכם
הטובים
,
כמו
הזורע
סאה
שמקוה
לקצור
סאתים
או
יותר.
לפיכך
אמר
בזריעה
צדקה
,
ובקצירה
-
חסד
,
כי
החסד
יתר
על
הצדקה.
ובדברי
רבותינו
ז"ל
(ראה
סוכה
מט
,
ב):
גדולה
גמילות
חסדים
יותר
מן
הצדקה
,
שנאמר:
זרעו
לכם
לצדקה
קצרו
לפי
חסד;
זורע
-
ספק
אוכל
ספק
אינו
אוכל;
קוצר
-
ודאי
אוכל.
נירו
לכם
ניר
-
ואחר
שתקצרו
,
שובו
לחרוש
עוד
ולזרוע;
כלומר:
לא
תשקוטו
ממעשיכם
הטובים
כל
ימיכם.
והניר
הוא
החרישה
,
ותרגום
"לחרוש
חרישו"
(ש"א
ח
,
יב):
"למינר
ניריה"
(ת"י).
ובדברי
רבותינו
ז"ל
(ראה
משנה
מנחות
ח
,
ב):
נרהּ
שנה
וזרעהּ
שנה.
או
פירוש
נירו
-
משל
לעורר
הלבבות
שיקבלו
דברי
התוכחה
,
כמו
חרישת
השדה
לקבל
הזרע.
ונירו
-
ציווי
מבניין
'הפעיל'
,
ומשפטו
'הנירו'
,
ונפל
ממנו
ה"א
הבניין
כמו
שהוא
מנהג
בציווי
נחי
העי"ן;
כמו
"שימו"
(חגי
א
,
ה);
"שיתו"
(תה'
מח
,
יד).
ועת
לדרוש
את
יי'
עד
יבוא
ויורה
צדק
לכם
-
פירושו
כתרגומו:
"הא
בכל
עידן
נביא
אמר
להון
תובו
לפולחנא
דיי'
כען
יתגלי
וייתי
זכוון
לכון".
והחכם
רבי
אברהם
בן
עזרא
פירש:
ועת
תדרשו
השם
לרוות
הזרע
,
אז
יבוא
מלקוש
ויורה
צדק
לכם
-
כמו
"יורה
ומלקוש"
(דב'
יא
,
יד).
ויש
מפרשים
(ראה
רש"י):
אם
תדרשו
את
יי'
לדעת
תורתו
ומצוותיו
,
הוא
יבוא
ויורה
אתכם
צדק;
על
דרך
'בא
ליטהר
מסייעין
אותו'
(ראה
יומא
לח
,
ב).
ואדני
אבי
ז"ל
כתב:
וקצרו
לפי
חסד
-
כל
מה
שתקצרו
בעולם
הזה
,
חסד
יהיה
עד
יבא
לעולם
הבא
ויורה
לכם
-
הקרן
,
כמו
שאמרו
ז"ל
(ראה
משנה
פאה
א
,
א):
שאדם
אוכל
פירותיהם
בעולם
הזה
והקרן
קיימת
לו
לעולם
הבא.
לכן
אני
מוכיח
לכם
היום
,
טרם
גלותכם
,
שתזרעו
לכם
לצדקה.
וכבר
הודעתי
כי
דרך
הנביאים
לומר
כל
לשון
עבודת
שדות
גם
לרעה
גם
לטובה.
לפי
חסד
-
בלשון
הפילוסופים.
וגם
הפליג
לומר
לפי
על
הקצירה
-
כטעם
"לפי
חרב"
(יהו'
ו
,
כא).
עד
יבא
(בנוסחנו:
יבוא)
-
אינו
הגבלת
זמן
,
כמו
"עד
כי
יבא
שילה"
(בר'
מט
,
י).
וכל
זה
תכלית
הפלגת
ענין
,
כמו
שיאמרו
החכמים:
עד
שיהיה
כך
וכך;
כלומר:
דרשו
השם
והתפללו
לו
,
עד
שיבא
הוא
יתעלה
אליכם;
כטעם
"אבוא
אליך
וברכתיך"
(שמ'
כ
,
כ).
וגם
באור
זה
'אוצר
יי''
יבא.
ואמרתי
להם:
זרעו...
לצדקה
וקצרו
לפי
חסד
ונירו
לכם
ניר
-
כלומר:
נתתי
לכם
תורתי
,
וכל
עת
יהיה
לכם
לדרוש
את
יי'.
עד
יבוא
ויורה
צדק
לכם
-
הדרך
שתדיר
תשמעו
לנביאיו
שתעשו;
וגם
על
פי
אורים
ותומים
היה
מודיע
לכם
כל
הצריך.
אבל
אתם
חרשתם
רשע
ועולתה
קצרתם.