תנ"ך - וקאם שאון בעמך וכל־מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על־בנים רטשה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְקָ֣אם שָׁאוֹן֘ בְּעַמֶּךָ֒ וְכָל־מִבְצָרֶ֣יךָ יוּשַּׁ֔ד כְּשֹׁ֧ד שַֽׁלְמַ֛ן בֵּ֥ית אַֽרְבֵ֖אל בְּי֣וֹם מִלְחָמָ֑ה אֵ֥ם עַל־בָּנִ֖ים רֻטָּֽשָׁה: (הושע פרק י פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וְקָאם שָׁאוֹן בְּעַמֶּךָ וְכָל־מִבְצָרֶיךָ יוּשַּׁד כְּשֹׁד שַׁלְמַן בֵּית אַרְבֵאל בְּיוֹם מִלְחָמָה אֵם עַל־בָּנִים רֻטָּשָׁה: (הושע פרק י פסוק יד)

טקסט בלבד:

וקאם שאון בעמך וכל־מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על־בנים רטשה: (הושע פרק י פסוק יד)

תיקון קוראים:

וקאם שאון בעמך וכל־מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על־בנים רטשה: (הושע פרק י פסוק יד)
וִיקוּם אִתרְגוֹשָׁא בְּעַמָך וְכָל כַּרכָך יִתבָּזְזוּן כְּבִזַת שַׁלמָא בְּכָמְנָא בְּיוֹמָא דִקרָבָא אֵם עַל בְּנִין קְטִילַת :

אם על - בנים - ב': בר' לב , יב; הו' י , יד.

וקאם - ל' כת' א'; וכל - מבצריך - ל'; יושד - ל'; שלמן - ל'; ארבאל - ל'; אם על - בנים - ב'; רטשה - ל'.

וקם (בנוסחנו: וקאם) שאון - קול ענות: נוסו נודו (ע"פ יר' מט , ל). כשד שלמן בית ארבאל - כבוזזים הבאים [על עם היושב] בשלום פתאום על יד מארב , שלא נזהרו בהם לברוח מפניהם , ושודדים את הכל. בית ארבאל - יונתן תירגמו 'בית מארב' , ואל"ף ולמ"ד יתירים בו , כמו 'יזרעאל' שאינו שם עיר , כגון "יענו את יזרעאל" (הו' ב , כד) , וקראוֹ בלשון שֵם; אף כאן קרא אותו כמין שם עיר. וכן חיברו מנחם (מחברת: 'ארב') , אבל דונש (דונש ע' * 70 - 71 ) פתרוֹ שם מקום. רוטשה - נבקעה; וכן "נערים תרטשנה" (יש' יג , יח); "ועולליהם ירוטשו" (שם , טז). לשון אחר: רוטשה - עוזבה , כמו 'נוטשה'.

וקאם שאון בעמיך וכל מבצריך יושד כשוד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה - אתה יושב לבטח ואין אתה מתיירא משום חיל שיבא עליך; עתה יקום שאון עמים רבים בעמך , וכל מבצריך - ישודדו אותם , כשוד שבא לאדם שיושב לבטח בשלום ואינו נזהר מן החיילות הבאים עליו; כאותו שוד יבא לך כשתשב לבטח ולשלום ולא תזהר מן החרב שבבית , יבואו האורבים ויתפשו אותך. פתר דונש (ע' 70 - 71 ) בית ארבאל - שהוא לשון "אורב" (יהו' ח , ב) , כי 'אל' נופל מן התיבה; וכן מתיבת "יזרעאל" (הו' א , ד) - נופל 'אל' מן התיבה , שהוא לשון 'זרע'; ויגיד עליו ריעו (ע"פ איוב לו , לג) , שאמר "וזרעתיה לי בארץ" (הו' ב , כה). ותרגום ארבאל: "בכמנא".

וקאם. כשד שלמן - אולי הוא שלמנאצר. בבית ארבאל - שם מקום , רטשה שָם אם על בנים. ולהיותו מגזרת "אורב" (יהו' ח , ב; ראה ת"י) , אין טעם לו.

וקאם שאון בעמיך - פירוש: לפי שחרשו רשע וקצרו עוולה (ראה לעיל , יג) , יקום שאון בעמיו וכל מבצריו יושד , כמו שבזז שלמנאסר בית ארבאל - שם מקום , ביום מלחמה.

ודע כי יקום שאון בעמך וברב גבוריך , וכל מבצריך שאתה בוטח בהן יושד , כשד עם השרוי בשלום , שאינו נזהר על יד צופה לישמר מאויביו. ופתאום יבא השודד עליו וישחית הכל , שאם על בנים רטשה - שפתאם בא ומכה אם על בנים (ע"פ בר' לב , יב) יחד. בית ארבאל - מקום עומק ובקעה הוא; שפתאם אדם בא עליהם ואינם מרגישים. והרי בית ארבאל כמו 'עמק עכור' ו'עמק יזרעאל' שפירשתי למעלה (הו' א , ה).

וקאם שאון בעמיך (בנוסחנו: בעמך) - מפני רעתך יקום שאון בעמיך , שיבאו עליהם גוים להחריבם. וקאם - כתוב באל"ף , והוא מקום עי"ן הפועל. שאון , כמו "ושאון לאומים כשאון מים כבירים" (יש' יז , יב) - עניין המון העם. בעמיך - כתוב ביו"ד , והוא לשון רבים; רוצה לומר: על השבטים. וכל מבצריך יושד - כל המבצרים שאתה בוטח בהם , יושד כל אחד מהם על יד השודד שיבא עליהם. יושד - מבניין 'הָפְעל' מפעלי הכפל; והדגש מורה על חסרון הכפל , וכתוב בו"ו עם הדגש. כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה. שלמן - אויב ידוע היה באותן הימים , שמו שלמן , ובא על בית ארבאל פתאם ושְדדוֹ , והפיל האם על הבנים ולא השאיר פליטה. וארבאל - שם אדם גדול היה בימיהם. ויונתן תרגם: "ויקום איתרגושא בעמך וכל כרכך יתבזון כבזת שלמא בכמנא ביומא דקרבא אם על בנין איתקטלת". תרגם ארבאל מן "וארב לו" (דב' יט , יא). ואדני אבי ז"ל כתב: שלמן הוא שלמנאסר מלך אשור; בית ארבאל היא שמרון - בית שארב האל עליה ונתפשה בעונה. אם על בנים רטשה - לפי שרחמי האם על הבנים , בעת שירצו להרגם מפלת עצמה עליהם. רטשה - כמו "ועולליהם ירטשו" (יש' יג , טז) , עניין השלכה בארץ לבקעם. ורבותינו ז"ל פירשו עניין עזיבה , כתרגום "תשמטנה" (שמ' כג , יא): "תרטשינה" (ת"א). אמרו , שהיו עוזבים נשיהם ובניהם והולכים להם מפני החרב והרעב. ואמרו (ראה ב"מ לט , א): רטושים - מדעתם , נטושים - בעל כרחם.

שאון - המון מלך אשור , ובפרט שלמנאצר. כשד שלמן - זה היה מאורע ידוע אצלם , כמו "כמספד הדרימון בבקעת מגדו" (ראה זכ' יב , יא); וכן אמר ארסטו: למקום הריגת עתמן. אם על בנים - זה היה באותו המאורע; וכן יהיה לישראל.

כשד שלמן בית ארבל - כאדם שיושב לבטח ושלום , והאויב אורב עליו ובא שודד פתאום , ואינו יכול להינצל ממנו. אם על בנים רוטשה - כמו "ועולליהם ירוטשו לעיניהם" (יש' יג , טז); לשון ניפוץ ושבירה הוא.
ריכוז קישורים