תנ"ך - לעגלות
בית
און
יגורו
שכן
שמרון
כי־אבל
עליו
עמו
וכמריו
עליו
יגילו
על־כבודו
כי־גלה
ממנו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לְעֶגְלוֹת֙
בֵּ֣ית
אָ֔וֶן
יָג֖וּרוּ
שְׁכַ֣ן
שֹׁמְר֑וֹן
כִּֽי־אָבַ֨ל
עָלָ֜יו
עַמּ֗וֹ
וּכְמָרָיו֙
עָלָ֣יו
יָגִ֔ילוּ
עַל־כְּבוֹד֖וֹ
כִּי־גָלָ֥ה
מִמֶּֽנּוּ:
(הושע פרק י פסוק ה)
לְעֶגְלוֹת
בֵּית
אָוֶן
יָגוּרוּ
שְׁכַן
שֹׁמְרוֹן
כִּי־אָבַל
עָלָיו
עַמּוֹ
וּכְמָרָיו
עָלָיו
יָגִילוּ
עַל־כְּבוֹדוֹ
כִּי־גָלָה
מִמֶּנּוּ:
(הושע פרק י פסוק ה)
לעגלות
בית
און
יגורו
שכן
שמרון
כי־אבל
עליו
עמו
וכמריו
עליו
יגילו
על־כבודו
כי־גלה
ממנו:
(הושע פרק י פסוק ה)
לעגלות
בית
און
יגורו
שכן
שמרון
כי־אבל
עליו
עמו
וכמריו
עליו
יגילו
על־כבודו
כי־גלה
ממנו:
(הושע פרק י פסוק ה)
עַל
דִּפלַחוּ
לְעִגלַיָא
בְּבֵית
אֵל
מֶלֶך
בְּמַשׁרְיָתֵיהּ
יִסַק
עֲלֵיהוֹן
וְיַגלֵי
יָתְהוֹן
יִסְבוּן
מִנְהוֹן
עִגלָא
דְשׁוֹמְרוֹן
אֲרֵי
אִתאַבַּלוּ
עֲלוֹהִי
עַמֵיהּ
וּפָלְחוֹהִי
עֲלוֹהִי
יְבוּעוּן
עַל
יְקָרֵיהּ
אֲרֵי
גְלָא
מִנֵיהּ
:
אבל
-
ג'
(בפתח):
יש'
כד
,
ז;
לג
,
ט;
הו'
י
,
ה.
(ואחד:
ואבל
-
עמ'
ח
,
ח).
לעגלות
בית
און
וגו'
-
לפורענות
העתידה
לבא
על
עגלים
שבביתאל
(ראה
מ"א
יב
,
לב)
,
שהיא
נקראת
'בית
און'
בספר
יהושע
(ראה
יהו'
ז
,
ב).
יגורו
-
ויִראו
ממנו
שכיניו
שבשומרון.
למה?
כי
אבל
עליו
עמו
,
וכמריו
,
אשר
תמיד
עליו
יגילו
,
עתה
אבלו
על
כבודו
כי
גלה.
לעגלות
בית
און
יגורו
שכן
שמרון
-
מֵעֲגָלים
שעובדים
בביתאל
יש
להם
לגור
ולהתפחד
לשכנוֹת
שומרון
,
הם
עשרת
השבטים.
ולפי
ששמרון
ראש
המלכות
,
כמה
דאמר
"ראש
אפרים
שמרון"
(יש'
ז
,
ט)
,
לכך
קוראים
להם
'שמרון'.
כי
אבל
עליו
עמו
וכמריו
עליו
יגילו
-
פתרון:
כי
אבל
עליו
עמו
,
וגם
כמריו
שעתה
יגילו
-
כולם
יתאבלו
על
כבודו
כי
גלה
ממנו.
לעגלות
-
הם
עגלי
הזהב
בביתאל.
יגורו
-
יפחדו
השוכנים
בשומרון.
כי
אבל
עליו
-
הטעם:
על
כל
עגל
בביתאל
,
כאשר
תחרב.
וכמריו
,
אשר
עליו
יגילו
היום
,
יתאבלו;
כי
הטעם
כפול.
לעגלות
בית
און
יגורו
שכן
שומרון
-
פירוש:
יאמר
הנביא:
כשילקח
העגל
שלביתאל
,
יפחדו
שכני
שומרון;
ומתאבלין
עליו
עמו
,
ובם
(אולי:
וגם)
הכמרים
עליו
יצעקו.
כי
'גיל'
הוא
כמו
'שיר'
,
ויתכן
שיהיה
שיר
לשמחה
ושיר
לצרה
,
והיא
קינה.
לעגלות
בית
און
-
על
עגל
בית
און
,
הוא
ביתאל
,
יגורו
ויפחדו
העם
השוכן
בשמרון
בטח
ושאנן
(ע"פ
מש'
א
,
לג).
כי
אבל
על
העגל
עמו
,
וכמריו
-
משרתיו
,
שעליו
היו
גילים
ושמחים
-
כלם
אבלים
עליו;
על
כבודו
כי
גלה
ממנו
יאבל
עמו
,
שגם
העגל
,
כשאר
כספו
וזהבו
,
לאשור
יובל.
אפרים
יקח
ויקבל
בֹּשת
ממבטחו
שבטח
בו
,
ויבוש
ישראל
מעצתו
ומבטחונו.
לעגלות
בית
און
-
הם
העגלים
שעשה
ירבעם
(ראה
מ"א
יב
,
כח
-
כט).
וזוכר
אותם
בלשון
זכר
ונקבה
,
כי
לא
היו
אלא
צורות.
וזכר
בית
און
-
והוא
בית
אל
,
שמכנה
אותו
לגנאי
-
ולא
זכר
דן
(ראה
שם)
,
כי
עיקר
עבודתם
היה
בבית
און
,
כאלו
היו
שניהם
שם.
על
עגלות
בית
און
-
שתִבָּטל
עבודתם
כשישברו
אותם.
יגורו
שכן
שומרון
-
יפחדו
השוכנים
בשומרון.
וזכר
שומרון
,
ואע"פ
שהעגל
לא
היה
שם
-
לפי
שהיתה
שומרון
ראש
מלכות
למלכי
ישראל
,
והם
המחזיקים
בעבודת
העגלים.
ואמר:
כשתחרב
ביתאל
ולא
הצילוה
העגלים
,
יפחדו
השוכנים
בשומרון
על
עצמם;
כי
כל
ארץ
ישראל
נלכדה
קודם
שומרון
,
שצר
עליה
מלך
אשור
שלש
שנים
(ראה
מ"ב
יז
,
ה).
כי
אבל
עליו
עמו
-
על
העגל
אשר
בביתאל
יאבלו
עליו
עמו
העובדים
אותו.
וכמריו
עליו
יגילו
-
וכמריו
,
והם
כהניו
המקריבים
עבודתו
,
שהיו
מתחלה
ששים
ושמחים
עליו
,
עתה
יאבלו
עליו
בִּגְלוֹת
כבודו
ממנו
,
והוא
יקר
עבודתו;
כשישברו
אותו
לעיניהם
,
הנה
גלה
כבודו
ממנו.
יגורו
-
יפחדו;
כמו
"לא
תגורו
מפני
איש"
(דב'
א
,
יז);
"גורו
לכם
מפני
חרב"
(איוב
יט
,
כט);
ואם
הכל
מסוג
'גר'.
שכן
כמו
'שוכן';
רמז
לעם
השוכן
בשומרון
,
שהוא
ראש.
וטעם
אבלות
העם
והכמרים
-
על
עגלי
הזהב
,
כי
שלמנאצר
לקחם
מצד
הזהב.
וטעם
עליו
יגילו
-
שעליו
יגילו
בזמן
שעבר;
כמו
"והבית
הזה
יהיה
עליון"
(מ"א
ט
,
ח).
לעגלות
בית
און
-
עגלי
ביתאל
,
יגורו
-
ויפחדו
שכיני
שומרון
עליו
,
כי
אבל
עליו
עמו;
וכמריו
שעליו
יגילו
תמיד
-
עכשיו
תאבלו
על
כבודו
כי
גלה
ממנו
-
שהוליכו
עם
אשור
בשביה.