תנ"ך - גם־אותו
לאשור
יובל
מנחה
למלך
ירב
בשנה
אפרים
יקח
ויבוש
ישראל
מעצתו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
גַּם־אוֹתוֹ֙
לְאַשּׁ֣וּר
יוּבָ֔ל
מִנְחָ֖ה
לְמֶ֣לֶךְ
יָרֵ֑ב
בָּשְׁנָה֙
אֶפְרַ֣יִם
יִקָּ֔ח
וְיֵב֥וֹשׁ
יִשְׂרָאֵ֖ל
מֵעֲצָתֽוֹ:
(הושע פרק י פסוק ו)
גַּם־אוֹתוֹ
לְאַשּׁוּר
יוּבָל
מִנְחָה
לְמֶלֶךְ
יָרֵב
בָּשְׁנָה
אֶפְרַיִם
יִקָּח
וְיֵבוֹשׁ
יִשְׂרָאֵל
מֵעֲצָתוֹ:
(הושע פרק י פסוק ו)
גם־אותו
לאשור
יובל
מנחה
למלך
ירב
בשנה
אפרים
יקח
ויבוש
ישראל
מעצתו:
(הושע פרק י פסוק ו)
גם־אותו
לאשור
יובל
מנחה
למלך
ירב
בשנה
אפרים
יקח
ויבוש
ישראל
מעצתו:
(הושע פרק י פסוק ו)
אַף
יָתֵיהּ
לְאַתּוּר
יוֹבְלוּן
קֻרבָּנָא
לְמַלכָּא
דְיֵיתֵי
לְאִתפְּרָעָא
לְהוֹן
נְבִיָא
אֵימַר
לְהוֹן
בַּהתָּא
דְבֵית
אֶפרַיִם
יְקַבְּלוּן
וְיִבַּהתּוּן
בֵּית
יִשׂרָאֵל
מִמִלכֵי
עֵיצָתְהוֹן
:
אותו
-
כ"ה
מלא
(בלישנא):
יהו'
ו
,
יח;
טז
,
ו;
כד
,
ד
,
כב;
מ"ב
א
,
טו
(פעמיים);
ג
,
יא
,
יב
,
כו;
ח
,
ח;
יר'
יח
,
י;
לז
,
טו;
לט
,
ה;
יח'
יז
,
יז;
מג
,
כ;
הו'
י
,
ו;
מל'
א
,
יב
,
יג;
ג
,
כב;
תה'
יח
,
א;
נו
,
א;
סז
,
ח;
קא
,
ה;
נחמ'
יג
,
כו;
וכל
שופטים
דכוותיה
(נמנים
כמקרה
אחד)
בר
מן
ב':
שו'
טז
,
כד
,
לא.
יובל
-
ב'
בזקף
וקמץ:
יש'
נג
,
ז;
הו'
י
,
ו.
למלך
-
כ"ט:
*במ'
כא
,
כט;
יהו'
ב
,
ב;
י
,
כח
(פעמיים)
,
ל;
שו'
ט
,
ו;
ש"א
טו
,
יא;
ש"ב
ג
,
יז;
ה
,
יב;
מ"א
י
,
ט;
יד
,
ב;
יר'
נא
,
לא;
יח'
לז
,
כב;
הו'
י
,
ו;
זכ'
יד
,
ט
,
טז
,
יז;
תה'
מה
,
ב;
עב
,
א;
איוב
יח
,
יד;
לד
,
יח;
דנ'
ד
,
לד;
נחמ'
ו
,
ו;
דה"א
יד
,
ב;
כח
,
ד;
כט
,
כג;
דה"ב
ט
,
ח
(פעמיים);
כד
,
כג.
(ופרט
לכך
גם
צרופים
רבים
של
'למלך'
עם:
משיחה
,
מצרים
,
ישראל
,
אשור).
יקח
-
ג'
(בקמץ):
ש"א
ח
,
יא;
יח'
יח
,
ח;
הו'
י
,
ו.
(וכל
אתנחתא
וסופי
פסוקים
דכותהון).
ויבוש
-
ב'
מלא:
הו'
י
,
ו;
יג
,
טו.
ויבוש
-
ט'
מלא
בלישנא:
כל
יהושע;
יש'
כט
,
כב;
יר'
ו
,
טו;
יח'
יט
,
יב;
הו'
י
,
ו;
יג
,
טו;
יואל
א
,
י
,
יב;
זכ'
יא
,
יז.
(וכל
'אבוש').
ויבוש
ב'
מל'
ויבוש
ישראל
מעצתו
ויבוש
מקורו
.
אותו
-
כ"ה
מל';
בשנה
-
ל';
יקח
-
ג';
ויבוש
-
ב'
מל'.
גם
אותו
לאשור
יובל
-
זה
היה
בשנת
שתים
עשרה
לאחז
(ראה
מ"ב
יז
,
א
ואי'):
"ויער
יי'
את
רוח
פול
מלך
אשור...
ויגלם
לראובני
ולגדי"
וגו'
(ראה
דה"א
ה
,
כו)
,
ונטל
עגלי
הזהב
שבביתאל
והלך
לו
,
לקיים
מה
שנאמר:
גם
אותו
לאשור
יובל.
למלך
ירב
-
סנחריב.
בשנה
אפרים
יקח
-
בשת
יקח
לו
ירבעם
,
שהוא
משבט
אפרים
,
שהעמיד
לו
עגל
זה
לאלוה.
ויבוש
ישראל
-
מאותה
עצה
שנועצו
לעשותם
,
כמה
שנאמר
"ויועץ
המלך
ויעש
שני
עגלי
זהב"
(מ"א
יב
,
כח).
גם
אותו
לאשור
יובל
מנחה
למלך
ירב
-
בשנת
שתים
עשרה
לאחז
(ראה
מ"ב
יז)
,
שהגלה
סנחריב
לעשרת
השבטים
,
הגלה
עמהם
עגלי
זהב
שעשה
ירבעם;
הדא
הוא
דכתיב:
גם
אותו
לאשור
יובל
מנחה
למלך
ירב
-
אשור.
ב'סדר
עולם'
(ראה
סע"ר
כב).
ויבוש
ישראל
מעצתו
-
מאותה
עצה
שנתייעצו
עם
ירבעם;
כמה
דאמר
"ויועץ
המלך
ויעש
שני
עגלי
זהב"
(מ"א
יב
,
כח).
גם
עגל
שומרון
לאשור
יובל
,
כי
הוא
זהב.
בשנה
-
בתוספת
הנו"ן
,
כמו
"שבענה
בנים"
(איוב
מב
,
יג).
גם
זה
העגל
לאשור
יובל
,
מנחה
למלך
ירב.
בושה
אפרים
יקח
-
כי
הנו"ן
היא
טפילה;
כמו
"שבענה
בנים"
(איוב
מב
,
יג)
,
שהוא
'שבעה
בנים'.
לעגלות
בית
און
-
על
עגל
בית
און
,
הוא
ביתאל
,
יגורו
ויפחדו
העם
השוכן
בשמרון
בטח
ושאנן
(ע"פ
מש'
א
,
לג).
כי
אבל
על
העגל
עמו
,
וכמריו
-
משרתיו
,
שעליו
היו
גילים
ושמחים
-
כלם
אבלים
עליו;
על
כבודו
כי
גלה
ממנו
יאבל
עמו
,
שגם
העגל
,
כשאר
כספו
וזהבו
,
לאשור
יובל.
אפרים
יקח
ויקבל
בֹּשת
ממבטחו
שבטח
בו
,
ויבוש
ישראל
מעצתו
ומבטחונו.
גם
אותו
לאשור
יובל
-
רבוי
'גם'
על
"כבודו"
שזכר
(לעיל
,
ה)
,
כי
הנה
במקומו
גלה
כבודו
ממנו
כשישברוהו;
גם
גוף
העגל
,
והוא
הזהב
שבו
אחר
שנשברה
צורתו
,
יוליכו
אותו
לאשור
לשאת
אותו
מנחה
למלך
ירב
-
והוא
מלך
אשור
,
נקרא
שמו
'ירב'.
בשנה
אפרים
יקח
-
אז
יקח
בֹּשת
אפרים.
ויבוש
ישראל
מעצתו
-
שנועץ
ירבעם
,
שהיה
משבט
אפרים
,
עמהם
,
לעשות
העגלים
(ראה
מ"א
יב
,
כח);
אז
יבושו
מעצתם.
בשנה
-
כמו
'בושה'
,
והנו"ן
נוספת.
יובל
-
כמו
"יובל
שי"
(יש'
יח
,
ז):
עניין
הולכה
והבאה.
ורבינו
סעדיה
גאון
ז"ל
פירש
גם
אותו
-
לרבות
על
העגל
אשר
בדן
,
שגלה
תחלה
(ראה
סע"ר
כב).
ויונתן
תרגם
למלך
ירב:
"למלכא
דייתי
לאיתפרעא
להון";
רוצה
לומר:
למלך
שיריב
אותם.
גם
אותו
-
כנוי
לעגל
ולעגלות
(ראה
לעיל
,
ה).
ירב
-
פרשתיו
(הו'
ה
,
יג).
בשנה
-
זה
היה
שֵם
בעברי
,
כמו
'בשת'
(ראה
ש"א
כ
,
ל).