תנ"ך - צרור עון אפרים צפונה חטאתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

צָרוּר֙ עֲוֺ֣ן אֶפְרָ֔יִם צְפוּנָ֖ה חַטָּאתֽוֹ: (הושע פרק יג פסוק יב)

גְּנִיזִין חוֹבֵי בֵית אֶפרַיִם נְטִירִין לְאִתפְּרָעָא מִנְהוֹן כָּל חֲטָאֵיהוֹן :

אפרים - ד' בקמץ: *במ' יג , ח; שו' יז , א; הו' ד , יז; יג , יב. (וכל אתנחתא וסופי פסוקים דכותהון).

צרור - ל'; אפרים - ד'; צפונה - ל'.

צרור עון אפרים - לא ויתרתי עליו: צפון הוא אתי.

צרור עון אפרים צפונה חטאתו - שכל עונם צפון , עד שנפרע מהם ביום גלותם.

צרור הוא בליבי , לא אשכחנו , כאשר "שכחוני" , הכתוב למעלה (פס' ו).

צרור עון אפרים - פירוש: קָשוּר עון; ודומה לו: "וצרת הכסף" (דב' יד , כה).

צרור עִמִי עון אפרים זה , ששאל לו מלך ושרים להושיעו מאויביו (ראה לעיל , י); צפונה אתי חטאתו זאת - וביום פקדי ופקדתי עליו חטאתו (ע"פ שמ' לב , לד).

צרור - שמור הוא אצלי כמו הדבר השמור בתוך הצרוֹר; כמו שאמר איוב "חתום בצרור פשעי" (איוב יד , יז). והעון והחטאת הוא עון העגלים.

צרור - מטעם "מי צרר מים בשמלה" (מש' ל , ד).