תנ"ך - כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח ה' ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל־כלי חמדה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֣י ה֔וּא בֵּ֥ין אַחִ֖ים יַפְרִ֑יא יָב֣וֹא קָדִים֩ ר֨וּחַ יְהוָ֜ה מִמִּדְבָּ֣ר עֹלֶ֗ה וְיֵב֤וֹשׁ מְקוֹרוֹ֙ וְיֶחֱרַ֣ב מַעְיָנ֔וֹ ה֣וּא יִשְׁסֶ֔ה אוֹצַ֖ר כָּל־כְּלִ֥י חֶמְדָּֽה: (הושע פרק יג פסוק טו)

טקסט וניקוד:

כִּי הוּא בֵּין אַחִים יַפְרִיא יָבוֹא קָדִים רוּחַ יְהוָה מִמִּדְבָּר עֹלֶה וְיֵבוֹשׁ מְקוֹרוֹ וְיֶחֱרַב מַעְיָנוֹ הוּא יִשְׁסֶה אוֹצַר כָּל־כְּלִי חֶמְדָּה: (הושע פרק יג פסוק טו)

טקסט בלבד:

כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח ה' ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל־כלי חמדה: (הושע פרק יג פסוק טו)

תיקון קוראים:

כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל־כלי חמדה: (הושע פרק יג פסוק טו)
אֲרֵי אִנוּן מִתקְרַן בְּנִין וְעוּבָדִין מְקֻלקְלִין אַסגִּיאוּ כְּעַן אַיתִי עֲלוֹהִי מֶלֶך דְּתַקִיף כְּרוּחַ קִדּוּמָא בְמֵימְרָא דַייָ מֵאוֹרַח מַדבְּרָא יִסַק וְיַחרֵיב בֵּית גִּנזוֹהִי וִיצַדֵּי קִריַת מַלכוּתֵיהּ הוּא יִבּוֹז אוֹצְרִין כָּל מָנֵי חֶמדְּתָא :

ויבוש - ב' מלא: הו' י , ו; יג , טו. ויבוש - ט' מלא בלישנא: ראה הו' י , ו.

יפריא - ל'; קדים רוח - ל'; ויבוש - ב' מל'; ישסה - ל'.

כי הוא בן (בנוסחנו: בין) אחים יפריא - תירגם יונתן: "ארי אינון מתקרן בנין ועובדין מתקלקלין אסגיאו": אחים - לשון דבר רע , כמו "אח עשויה לברק" (יח' כא , כו); "ואמור אח אל כל תועבות" (יח' ו , יא); יפריא - לשון "פורה ראש ולענה" (דב' כט , יז). ואני אומר: אחים - לשון "ותרעינה באחו" (בר' מא , ב): בן אחים יפריא [ - מפריח וצומח באחו; בן אחים] - בן הגדל על פלגי מים , אשר תמיד יפריא. ולפי שדימהו לאחו הוא אומר: יבא (בנוסחנו: יבוא) קדים ויבוש מקורו. [דבר אחר: כי הוא בן אחים יפריא - ירבעם הוא בן שהפריא אחוותן של ישראל; על ידו נחלקו לשתי ממלכות. יפריא - לשון "פרא אדם" (בר' טז , יב).] יבא קדים - "מלך תקיף כרוח קידומא מאורח מדברא יסק" (ת"י). הוא ישסה - אותו המלך ישסה אוצרות כל כלי חמדתו.

בין אחים יפריא. אחים - 'מרשק' בלעז; כמו "ותרעינה באחו" (בר' מא , ב). יפריא - כפרא שרועה בין אחים , כמו כן הם רועים במרעה הטוב בארץ ישראל.

כי הוא. אחים - מגזרת "באחו" (בר' מא , ב). יפריא - כמו 'יפרה': "החליא" (בנוסחנו: החלי; יש' נג , י) כמו 'החלה'. והטעם: דרך משל; כאשר הזכיר "כמרעיתם" (לעיל , ו) , ספר איך יהרגם השם ויכריתם. ויבוש - כמו "ייבש" (יש' יט , ז); או כמשמעו , שיכזבו מימיו. וזה הרוח - משל לאויב שהוא ישסה.

כי הוא בין אחים יפריא. אחים - דמיונו: "ישגא (בנוסחנו: ישגה) אחו בלי מים" (איוב ח , יא). וכך יאמר הנביא: כך הוא אפרים , כמו צמח שבין אחים יגדל.

כי הוא שכחני , וירם לבו מתוך שבעתו (ראה לעיל , ו). בין אחים - שהושבתיו במרעה שמן וטוב (ע"פ דה"א ד , מ); שם נעשה פרא אדם , ומורד וסורר ובועט וכופה טובתי. ולפיכך יבא (בנוסחנו: יבוא) קדים רוח יי' ממדבר עולה - בכל חזקו ואיתנו , לפי שמקום פנוי הוא. ויבש (בנוסחנו: ויבוש) מקורו ויחרב מעינו - שעל ידו. [אחים - ] האחו גדל לו למרעיתו; כענין "יסגא (לפנינו: ישגא) אחו בלי מים" (איוב ח , יא). ולפי מליצתו: גוי יבא עליהם והוא ישסה אוצר כל כלי חמדה , וימותו ברעב.

כי הוא - כי אפרים (ראה לעיל , יב) היה מפריא בין אחים: עד שלא עשה העגלים (ראה מ"א יב , כח - כט) היה גדל ופורה בין אחים , כמו שאמר עליו יעקב אבינו: "ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים" (בר' מח , יט). ועתה , שחטא , יבוא קדים רוח יי' - והוא מלך אשור; והמשילו לקדים , שהוא רוח מזרחי , כי ארץ אשור מזרחית לארץ ישראל. ועוד אמר קדים לפי שהיא רוח קשה. ואמר: רוח יי' - להגדיל הרוח ולחזקו; כמו "כהררי אל" (תה' לו , ז); "ארזי אל" (תה' פ , יא); "שלהבתיה" (שה"ש ח , ו). ואמר גם כן רוח יי' - לפי שהאל העיר רוחו לבא על ישראל. וכן אמר "ויער אלהי ישראל את רוח פול מלך אשור ואת רוח פלנסר מלך אשור וגו' (ראה דה"א ה , כו); וכן כתוב כשמלך מנחם בא פול על ארץ ישראל (ראה מ"ב טו , יז , יט); ובימי פקח בן רמליהו בא תגלת פלאסר מלך אשור (ראה מ"ב טו , כט); ובימי הושע בן אלה עלה שלמנאסר מלך אשור על שומרון ויצר עליה (ראה מ"ב יז , א - ה). ממדבר עולה - כי הרוח יהיה תמיד במדבר. או פירושו - כי מדבר יש בין ארץ ישראל לארץ אשור , ומפני אותו הרוח , שהוא מלך אשור , יבוש מקור אפרים; שהוא היה מתחלה כמו עץ פורה על המים , כמו שנאמר "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין" (בר' מט , כב); ועתה יבוש מקורו ויחרב מעיינו מפני אותו הרוח. יבוש - שרשו 'יבש' , בשקל 'יאות' (ראה בר' לד , כב , ראב"ע בפירוש א , הקצר) מן 'יאת'. ויחרב - כמו "ייבש" (יש' יט , ז); מן "חרבו המים" (בר' ח , יג). הוא ישסה - אותו הרוח ישסה אוצר כל כלי חמדה.

ולא אנחם מזאת הגזירה (ראה לעיל , יד) , עד כי אם הוא בין אחים יפריא - כטעם "באחו" (בר' מא , ב). הנה יבא (בנוסחנו: יבוא) קדים רוח יי' וכו' - והטעם: על ביאת שלמנאצר מלך אשור (ראה מ"ב יח , ט).

כי הוא - אפרים , עומד כמו עץ רקוב , המפריא בין אחים - על פלגי מים. ו'מפריא' - כמו 'מַפְרה' , ונתחלף הצרי בחירק והאל"ף בא תחת ה"א. הוא - הרוח. ישסה - כמו "והמה שוסים את הגרנות" (ש"א כג , א).
ריכוז קישורים