תנ"ך - תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

תֶּאְשַׁם֙ שֹׁמְר֔וֹן כִּ֥י מָרְתָ֖ה בֵּאלֹהֶ֑יהָ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ עֹלְלֵיהֶ֣ם יְרֻטָּ֔שׁוּ וְהָרִיּוֹתָ֖יו יְבֻקָּֽעוּ: פ (הושע פרק יד פסוק א)

טקסט וניקוד:

תֶּאְשַׁם שֹׁמְרוֹן כִּי מָרְתָה בֵּאלֹהֶיהָ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ עֹלְלֵיהֶם יְרֻטָּשׁוּ וְהָרִיּוֹתָיו יְבֻקָּעוּ: פ (הושע פרק יד פסוק א)

טקסט בלבד:

תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו: פ (הושע פרק יד פסוק א)

תיקון קוראים:

תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו: פ (הושע פרק יד פסוק א)
תְּחוּב שׁוֹמְרוֹן אֲרֵי סָרֵיבַת עַל מֵימַר אֱלָהַהּ בְּחַרבָּא יִתקַטלוּן עוּלֵימֵיהוֹן יִטָרְפוּן וּמעַדְּיָתְהוֹן יִתבַּזְעָן :

ירטשו - ל'; יבקעו - ל'.

תאשם שמרון - מעתה תגָלה אשמתה. ['איירט אינקולפידא' בלעז.] והריותיו - נשים מעוברות שבתוכה.

תאשם שמרון כי מרתה באלהיה. והריותיו יבוקעו - נשים הרות.

תאשם - תהיה שממה. בחרב יפלו - אנשיה. והריותיו - אחר שהמלה לשון נקבה , לא חשש לומר יבוקעו , כדרך "אם תעירו ואם תעוררו" (שה"ש ג , ה).

תאשם - תתחייב. והריותיו - נשים הרות.

תאשם - האל"ף בשו"א לבדו , ועניינו עניין 'שממה'; וכן "ויאשמו יושבי בה" (יש' כד , ו). וזכר שמרון - כי היא ראש ממלכת אפרים; וכן אמר "וראש אפרים שומרון" (יש' ז , ט). והיא נלכדה אחרונה שבארץ ישראל. כי מרתה באלהיה - כי היא החזיקה בעבודת העגלים. כי אם היו המלכים טובים , היו מחזירים ישראל למוטב. ירטשו - דרך אכזריות , להפיל הקטנים בקרקע או על הקירות לבקעם. וכן דרך אכזריות לבקע הנשים ההרות (ראה עמ' א , יג). והריותיו - בשקל "דליותיו" (יר' יא , טז).

והריותיו - הנשים ההרות; כי זה נמשך עם עולליהם ירוטשו. וזה ענין האנשים הצבועים (האכזריים) שזכר ארסטו ב'ספר המדות'.

והריותיו - כמו "דליותיו" (יר' יא , טז); ובא יבוקעו בלי שום סימן הנקבה , כמו "ויחמו הצאן" (בר' ל , לט).
ריכוז קישורים