תנ"ך - שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

שׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ בַּעֲוֺנֶֽךָ: (הושע פרק יד פסוק ב)

טקסט וניקוד:

שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֺנֶךָ: (הושע פרק יד פסוק ב)

טקסט בלבד:

שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך: (הושע פרק יד פסוק ב)

תיקון קוראים:

שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך: (הושע פרק יד פסוק ב)
תּוּב יִשׂרָאֵל לְדַחלְתָא דַּייָ אֱלָהָך אֲרֵי אִתְּקֵילתָּא בְּחוֹבָך :

עד יי' - ה': *דב' ד , ל; ל , ב; יש' יט , כב; הו' יד , ב; *איכה ג , מ.

עד יי' - ה'.

שובה ישראל - שבארץ יהודה , פן יקרה אתכם כשמרון; לכך נסמכו העיניינים. משל למלך שמרדה עליו מדינה , [שלח המלך פולימרכוס ואמר להחריבה. היה אותו פולימרכוס בקי ומיושב; אמר להם: טלו לכם ימים , ואם לאו , אני עושה לכם כדרך שעשיתי למדינה פלונית ולחברותיה ולאפרכיא פלוני ולחברותיה. לכך נאמר "תאשם שומרון" (לעיל , א) , ואומר: שובה ישראל עד יי' אלהיך;] כדאיתא בסיפרי (ספ"ב קלא) בפרשת 'וישב ישראל בשטים' (במ' כה). [ויש לומר: שובה ישראל מוסב על "תאשם שומרון" (לעיל , א): שובו לכם ישראל שבתוכה , קודם שתאשם שומרון; ונביא תחלתו בעשרת שבטים עומד.] עד יי' אלהיך - תני בשם רבי מאיר (ראה פר"כ כד , יג): שובה ישראל [עד יי'] - בעוד שהוא יי' , במדת רחמים; ואם לאו - אלהיך , במדת הדין; עד דלא יתעביד סניגוריא קטיגוריא. כי כשלת - באו לך מכשולים בעד עוונך.

שובה ישראל - מאחר שכל כך נגזר עליכם , לכך אני אומר: שובה ישראל עד יי' אלהיך - קודם לכן. כי כשלת בעונך לפני אויביך - אינו בכך שלא יש בך כח לעמוד כנגדם , כי עוונך מכשילך.

שובה מעט עד השם. וטעם כי כשלת בעונך - ואין מי יקימך , רק השם [לבדו].

שובה ישראל עד יי' אלהיך - והכנע לפניו; כי דע שאתה תהיה כושל וניגף ונוקָש בעונך.

שובה ישראל... כי כשלת - כי אתה רואה שכשלת בעונך , לפיכך יש לך לשוב אל יי'; כי אין מקימך מכשלונך אלא תשובתך אליו. ובאמרו עד - כמו 'אל'; וכן "ושבת עד יי' אלהיך" (דב' ד , ל); "שובו עדי" (יואל ב , יב). ואמרו רבותינו ז"ל (ראה יומא פו , א): גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד , שנאמר: עד יי' אלהיך.

שובה ישראל עד יי' אלהיך - חתם ספרו ביעוד טוב; וכן דרך רוב הנביאים לנחם העם. וזאת הטובה רומז גם על זמן חזקיהו גם על זמן זרובבל. כי כשלת בעונך - עד היום , לכן שובה מן היום הזה לעתיד; וזה כטעם "רפאה נפשי כי חטאתי לך" (תה' מא , ה). ואין בזה דיוק כמו 'אע"פ' , ולא גם כן נתינת סיבה בעצם. ומי שהוא בקי בעברי ובהגיון יבין הכתובים.
ריכוז קישורים