תנ"ך - אשור׀
לא
יושיענו
על־סוס
לא
נרכב
ולא־נאמר
עוד
אלהינו
למעשה
ידינו
אשר־בך
ירחם
יתום:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אַשּׁ֣וּר׀
לֹ֣א
יוֹשִׁיעֵ֗נוּ
עַל־סוּס֙
לֹ֣א
נִרְכָּ֔ב
וְלֹא־נֹ֥אמַר
ע֛וֹד
אֱלֹהֵ֖ינוּ
לְמַעֲשֵׂ֣ה
יָדֵ֑ינוּ
אֲשֶׁר־בְּךָ֖
יְרֻחַ֥ם
יָתֽוֹם:
(הושע פרק יד פסוק ד)
אַשּׁוּר׀
לֹא
יוֹשִׁיעֵנוּ
עַל־סוּס
לֹא
נִרְכָּב
וְלֹא־נֹאמַר
עוֹד
אֱלֹהֵינוּ
לְמַעֲשֵׂה
יָדֵינוּ
אֲשֶׁר־בְּךָ
יְרֻחַם
יָתוֹם:
(הושע פרק יד פסוק ד)
אשור׀
לא
יושיענו
על־סוס
לא
נרכב
ולא־נאמר
עוד
אלהינו
למעשה
ידינו
אשר־בך
ירחם
יתום:
(הושע פרק יד פסוק ד)
אשור׀
לא
יושיענו
על־סוס
לא
נרכב
ולא־נאמר
עוד
אלהינו
למעשה
ידינו
אשר־בך
ירחם
יתום:
(הושע פרק יד פסוק ד)
מַלכֵי
אַתּוּר
לָא
יִפרְקוּנַנָא
עַל
רָכְבֵי
סוּסָוָן
לָא
נִתרְחֵיץ
וְלָא
נֵימַר
עוֹד
אֱלָהַנָא
לְעוּבָדֵי
יְדַנָא
דְּמִן
קֳדָמָך
מִתרַחַם
עַל
אֲבָהָתַנָא
דַהֲווֹ
בְמִצרַיִם
הָא
כְיַתמִין
:
נרכב
-
ב'
בקמץ
(וזקף):
יש'
ל
,
טז;
הו'
יד
,
ד.
ידינו
-
ו'
מלא:
בר'
ה
,
כט;
דב'
כא
,
ז;
יר'
ו
,
כד;
הו'
יד
,
ד;
תה'
צ
,
יז
(פעמיים).
ירחם
-
ב'
,
חד
פתח
וחד
קמץ:
הו'
יד
,
ד;
מש'
כח
,
יג.
ירחם
ב'
חד
פת'
וחד
קמ'
אשר
בך
ירחם
יתום
ומודה
ועזב
ירחם
.
נרכב
-
ב';
ידינו
-
ו'
מל';
ירחם
-
ב'.
אשור
לא
יושיענו
-
עוד
זאת
אִמרו
לפניו:
לא
נבקש
עוד
עזרת
אדם
,
לא
מאשור
ולא
ממצרים.
על
סוס
לא
נרכב
-
זו
היא
עזרת
מצרים
,
שהיו
שולחים
להם
סוסים;
כמו
שאמרו
לישעיה:
"לא
כי
על
סוס
ננוס...
ועל
קל
נרכב"
(יש'
ל
,
טז).
ולא
נאמר
עוד
למעשה
ידינו
שהם
אלהינו.
אשר
בך
-
לבדך
תהי
תקוותינו
,
המרחם
יתומים.
אשור
לא
יושיענו
-
כל
זה
מן
התשובה;
שתאמרו:
מה
שהנביא
מונה
לנו
,
"מצרים
קראו
אשור
הלכו"
(הו'
ז
,
יא)
-
לא
נוסיף
עוד
לילך
למצרים
ולאשור
לעזרה
,
ועל
סוס
לא
נרכב.
כשהוא
אומר:
על
סוס
לא
נרכב
-
חשוב
כאילו
אומר:
למצרים
לא
נרכב
,
כמו
שישעיה
אומר:
"הוי
היורדים
למצרים
(בנוסחנו:
מצרים)
לעזרה
ועל
(בנוסחנו:
על)
סוסים
ישענו"
(יש'
לא
,
א).
ולא
נאמר
עוד
אלהינו
למעשה
ידינו.
אשר
בך
ירוחם
יתום
-
לבד
בך.
אשור
-
כי
כתוב
"ואשור
הוא
מלכו"
(הו'
יא
,
ה).
לא
נשען
על
אשור
ולא
על
סוסינו
המובאים
ממצרים.
ולא
נאמר
עוד
אלהינו
למעשה
ידינו
-
כנגד
"מעשה
חרשים"
(הו'
יג
,
ב);
כי
אין
מי
שיעזור
מי
שאין
כח
לו
,
כמו
היתום
,
רק
אתה
,
וכתוב
"אבי
יתומים"
(תה'
סח
,
ו).
וזה
כנגד
"כי
כשלת
בעונך"
(לעיל
,
ב)
-
ואין
עוזר
לך.
אשר
בך
ירוחם
יתום
-
פירוש:
היתום
בך
ירוחם.
אשור
לא
יושיענו
-
לא
יהיה
לנו
עוד
למושיע.
על
סוס
לא
נרכב
-
עוד
למצרים
לעזרה.
גם
עזרת
עצבים
ואלילים
מאסנו
,
שלא
נאמר
עוד
אלהינו
למעשה
ידינו;
כי
לבד
בך
נזכיר
שמך
(ע"פ
יש'
כו
,
יג)
,
לפי
שבך
ירוחם
יתום
-
'אפינץ'
(בוטח
בלעז)
,
שאין
לו
עוזר
וסומך.
כל
זה
אִמרו
אליו
(ראה
לעיל
,
ג)
,
שכך
אמר
לי:
אשור
לא
יושיענו
-
והתוַדו
לפניו
ואִמרו:
אשור
,
שבטחנו
בו
עד
עתה
,
ידענו
כי
לא
יושיענו
,
כי
אין
כח
בידו
להושיענו
זולתך
,
כי
ליי'
הישועה
(ע"פ
תה'
ג
,
ט).
על
סוס
לא
נרכב
-
שהיינו
שולחים
רוכבי
סוסים
אל
אשור
להושיענו
,
לא
נעשה
עוד
זה.
ולא
נאמר
עוד
-
מבואר
הוא.
אשר
בך
ירוחם
יתום
-
כי
ידענו
,
כי
בך
לבדך
ירוחם
יתום;
ומי
שאין
בו
כח
-
אתה
תתן
לו
כח
ותצילהו;
וכן
תעשה
לנו.
ותרגם
יונתן:
"דמן
קדמך
אתרחם
על
אבהתנא
כד
הוו
במצרים
הא
כיתמין".
בך
-
כנוי
לשם.
יתום
-
ישראל.
אמרו
אליו
(ראה
לעיל
,
ג):
אשור
לא
יושיענו
על
סוס
לא
נרכב
-
שלא
נבטח
,
לא
באשור
ולא
במצרים
,
לא
בסוסים;
ולא
נאמר
עוד
אלהינו
לעצבים
שהם
מעשה
ידינו.
אשר
בך
ירוחם
יתום
-
ולא
מן
הפסל.