תנ"ך - אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֶהְיֶ֤ה כַטַּל֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל יִפְרַ֖ח כַּשּׁוֹשַׁנָּ֑ה וְיַ֥ךְ שָׁרָשָׁ֖יו כַּלְּבָנֽוֹן: (הושע פרק יד פסוק ו)

טקסט וניקוד:

אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן: (הושע פרק יד פסוק ו)

טקסט בלבד:

אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון: (הושע פרק יד פסוק ו)

תיקון קוראים:

אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון: (הושע פרק יד פסוק ו)
יְהֵי מֵימְרִי כְטַלָא לְיִשׂרָאֵל יַזהֲרוּן כְּשׁוֹשַׁנַיָא וְיִתְּבוּן עַל תְּקוֹף אֲרַעהוֹן כְּאִילָן לִבנָן דִּמשַׁלַח עוֹבְרָתֵיהּ :

כטל - ב': דב' לב , ב; הו' יד , ו. יפרח - ד' (ב' בפתח וב' בקמץ): *במ' יז , כ; הו' יד , ו; תה' עב , ז; צב , יג. כלבנון - ד': הו' יד , ו , ז; תה' עב , טז; שה"ש ה , טו.

כטל - ב'; יפרח - ד'; ויך - ל'; כלבנון - ד'.

ויך הטל את שרשיו ויצליחם כלבנון - כשרשי אילני הלבנון , שהם גדולים.

אהיה כטל לישראל ויפרח (בנוסחנו: יפרח) כשושנה - כנגד שאמר למעלה "הוכה אפרים שרשם יבש פרי בל יעשון" (הו' ט , טז) , חוזר ואומר כאן: ויפרח כשושנה. ויך שרשיו כלבנון - כלבנון שענפיו ארוכות ונוטים לכאן ולכאן.

אהיה... - הפך "שרשם יבש" (הו' ט , טז); "ויבוש מקורו" (הו' יג , טו). והשושנה תפרח מהרה; ובעבור שאין לה שורש רק דק , אמר: ושרשיו יהיו כשרש עצי הלבנון. ויך שרשיו - בארך וברחב , כדרך "ומחה אל (בנוסחנו: על)... ים כנרת" (במ' לד , יא); ובמידות - שברים ותבריתא.

ויך שרשיו כלבנון - פירוש: הטל הוא דק , וילך עד השרשים , ואחר כך יפרח כלבנון.

[ויך - ] ואשר הוכו שרשיו , כמו שאמר למעלה: "הוכה אפרים שרשם יבש" (הו' ט , טז) - כלבנון יהיו - כשרשי ארזי הלבנון האדירים. ילכו יונקותיו ושרשיו אשר הֻכו , ויתפשטו סביבֹתיו. ויהי כזית הודו - הוד קולו , שירעש כלבנון פריו , כזית רענן (ע"פ תה' עב , טז) , [והודו] , יפה פרי תואר (ע"פ יר' יא , טז); כלפי שאמר למעלה "פרי בל יעשון" (הו' ט , טז).

אהיה כטל לישראל - הפך מה שאמר "ויבש מקורו" (ראה הו' יג , טו). ואמר טל - לפי שאינו נפסק; כן טוּב ישראל לא יהיה נפסק מהם. וזה יהיה לעתיד , בשוב הגלות. יפרח כשושנה - אמר כשושנה לפי שנמשלה כנסת ישראל לשושנה , כמו שאמר "אני חבצלת השרון שושנת העמקים" , ואמר "כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות" (שה"ש ב , א - ב). ואם תאמרו: השושנה אין לה שרשים ונוחה להעקר - ויך שרשיו כלבנון: כמו עצי הלבנון , שהם גדולים ושרשיהם רבים , כן יהיו נטועים באדמתם ויתנו שרשים חזקים , לא יוכלו להנתש ממקומם; כמו שאמר "ולא ינתשו עוד מעל אדמתם" (עמ' ט , טו) , ועל הדרך הזה: "הבאים ישרש יעקב" (יש' כז , ו). ומה שאמר ויך - על דרך "ומחה אל (בנוסחנו: על) כתף ים כנרת" (במ' לד , יא) , כלומר: יכו השרשים הנה והנה בארך וברחב.
ריכוז קישורים