תנ"ך - ילכו
ינקותיו
ויהי
כזית
הודו
וריח
לו
כלבנון:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יֵֽלְכוּ֙
יֹֽנְקוֹתָ֔יו
וִיהִ֥י
כַזַּ֖יִת
הוֹד֑וֹ
וְרֵ֥יחַֽ
ל֖וֹ
כַּלְּבָנֽוֹן:
(הושע פרק יד פסוק ז)
יֵלְכוּ
יֹנְקוֹתָיו
וִיהִי
כַזַּיִת
הוֹדוֹ
וְרֵיחַ
לוֹ
כַּלְּבָנוֹן:
(הושע פרק יד פסוק ז)
ילכו
ינקותיו
ויהי
כזית
הודו
וריח
לו
כלבנון:
(הושע פרק יד פסוק ז)
ילכו
ינקותיו
ויהי
כזית
הודו
וריח
לו
כלבנון:
(הושע פרק יד פסוק ז)
יִסגּוֹן
בְּנִין
וּבנָן
וִיהֵי
כְזִיו
מְנָרַת
קֻדשָׁא
זִיוְהוֹן
וְרֵיחֲהוֹן
כְּרֵיחַ
קְטוֹרֶת
בֻּסמַיָא
:
ינקותיו
-
ב'
(וחסר):
יח'
יז
,
כב;
הו'
יד
,
ז.
וִיהי
-
ל"ב
(ו"ו
בחיריק):
בר'
א
,
ו;
ט
,
כו
,
כז;
שמ'
ט
,
כב;
י
,
כא;
יח
,
יט;
דב'
לג
,
ו;
ש"א
י
,
ה;
כ
,
יג;
כח
,
כב;
ש"ב
ה
,
כד;
יח
,
כב
,
כג;
מ"א
יג
,
לג;
יד
,
ה;
כא
,
ב;
מ"ב
ב
,
ט;
יר'
יג
,
י;
הו'
יד
,
ז;
עמ'
ה
,
יד;
מי'
א
,
ב;
מל'
ג
,
י;
תה'
ט
,
י;
פא
,
טז;
צ
,
יז;
קד
,
כ;
רות
ג
,
ד;
ד
,
יב;
דה"א
יד
,
טו;
כב
,
טז;
דה"ב
יח
,
יב;
יט
,
יא.
הודו
-
ה'
(אחד
כתב
הדה):
יר'
כב
,
יח;
הו'
יד
,
ז;
חב'
ג
,
ג;
זכ'
י
,
ג;
תה'
קמח
,
יג.
וריח
-
ה':
הו'
יד
,
ז;
שה"ש
ד
,
י
,
יא;
ז
,
ט;
*דנ'
ג
,
כז.
כלבנון
-
ד':
הו'
יד
,
ו
,
ז;
תה'
עב
,
טז;
שה"ש
ה
,
טו.
ילכו
יונקותיו
וגו'
-
"יסגון
בנין
ובנן
ויהי
כזיו
מנרתא
דקודשא
זיוהון
וריחהון
כריח
קטרת
בוסמיא"
(ת"י).
כלבנון
-
כבית
המקדש
(ראה
ספ"ד
כח)
[ויהי
כזית
הודו
-
לפי
פשוטו:
הזית
הזה
הוד
אפיו
קיים
ועומד
,
כל
שעה
הוא
לח
ועלהו
ירוק
ואין
עליו
נושרין
אף
בימות
הגשמים;
בדברי
רבי
שלמה
ברבי
יונתן.
וזהו
"עלה
זית
טרף
בפיה"
(בר'
ח
,
יא)
-
שלא
מצאה
עלה
בכל
אילנות
הגבוהים
,
ובזה
הנמוך
מצאה.
ויש
לבנון
שריחו
נודף
מאד
(ראה
שה"ש
ד
,
יא).]
ילכו
יונקותיו
-
שמרחיבין
יונקותיו
,
כמו
כן
יגדלו
בניהם;
ועכשיו
מרפא
על
שאמר
למעלה
"אם
יגדלו
את
בניהם
ושכלתים
מאדם"
(הו'
ט
,
יב).
ויהי
כזית
הודו
-
כזית
רענן
יפה
פרי
תואר
יקרא
שם
(ע"פ
יר'
יא
,
טז)
הוד
ישראל.
[ויך
-
]
ואשר
הוכו
שרשיו
,
כמו
שאמר
למעלה:
"הוכה
אפרים
שרשם
יבש"
(הו'
ט
,
טז)
-
כלבנון
יהיו
-
כשרשי
ארזי
הלבנון
האדירים.
ילכו
יונקותיו
ושרשיו
אשר
הֻכו
,
ויתפשטו
סביבֹתיו.
ויהי
כזית
הודו
-
הוד
קולו
,
שירעש
כלבנון
פריו
,
כזית
רענן
(ע"פ
תה'
עב
,
טז)
,
[והודו]
,
יפה
פרי
תואר
(ע"פ
יר'
יא
,
טז);
כלפי
שאמר
למעלה
"פרי
בל
יעשון"
(הו'
ט
,
טז).
ילכו
יונקותיו
-
וכמו
שהשרשים
יתנו
למרחוק
(ראה
לעיל
,
ו)
כן
יונקותיו
ילכו
למרחוק
,
כלומר:
יתפשטו
הנה
והנה.
וה'יונקות'
הם
הענפים
הרכים
,
כמו
היונק.
וה'יונקות'
הם
משל
לטובות
המתחדשות
להם
יום
ויום.
או
יהיה
משל
ה'שרשים'
-
תורת
משה
רבינו
שתהיה
קיימת
לעד
,
ו'היונקות'
הם
הדעות
המתחדשות
להם
בידיעת
האל
יום
ויום.
ויהי
כזית
הודו
-
שיהיה
כח
לחותו
קיים
כמו
הזית
שעליו
לחים
כל
השנה;
כלומר
,
שלא
יפסק
טובו
כל
הימים.
וריח
לו
כלבנון
-
כמו
"כריח
שדה
אשר
ברכו
יי'"
(בר'
כז
,
כז).
כי
הלבנון
יש
בו
מינים
רבים
מעצים
ומעשבים
,
ויש
בהם
נותני
ריח
טוב;
רוצה
לומר
,
שילך
שמם
הטוב
למרחוק.
ויונתן
תרגם:
"יסגון
בנין
ובנן
ויהי
כזיו
מנורת
קודשא
זיוהון
וריחהון
כריח
קטורת
בוסמיא".
וריח
לו
כלבנון
-
שבו
גדילים
כל
אילנות
יפים
ומיני
בשמים.
"ויך
שרשיו
כלבנון"
(לעיל
,
ו)
-
שיתערבו
שרשיו
זה
עם
זה
,
ויכנס
זה
לתוך
זה.