תנ"ך - והיה מספר בני־ישראל כחול הים אשר לא־ימד ולא יספר והיה במקום אשר־יאמר להם לא־עמי אתם יאמר להם בני אל־חי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְֽ֠הָיָה מִסְפַּ֤ר בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יִמַּ֖ד וְלֹ֣א יִסָּפֵ֑ר וְֽ֠הָיָה בִּמְק֞וֹם אֲשֶׁר־יֵאָמֵ֤ר לָהֶם֙ לֹא־עַמִּ֣י אַתֶּ֔ם יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי: (הושע פרק ב פסוק א)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא־יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר־יֵאָמֵר לָהֶם לֹא־עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל־חָי: (הושע פרק ב פסוק א)

טקסט בלבד:

והיה מספר בני־ישראל כחול הים אשר לא־ימד ולא יספר והיה במקום אשר־יאמר להם לא־עמי אתם יאמר להם בני אל־חי: (הושע פרק ב פסוק א)

תיקון קוראים:

והיה מספר בני־ישראל כחול הים אשר לא־ימד ולא יספר והיה במקום אשר־יאמר להם לא־עמי אתם יאמר להם בני אל־חי: (הושע פרק ב פסוק א)
וִיהֵי מִניַן בְּנֵי יִשׂרָאֵל סַגִּי כְחָלָא דְיַמָא דְּלָא מִתְּכָל וְלָא מִתמְנֵי וִיהֵי בְּאַתרָא דְּאִתַּגלִיאוּ לְבֵינֵי עַמְמַיָא כַד עֲבַרוּ עַל אוֹרָיתָא וְאִתאֲמַר לְהוֹן לָא עַמִי אַתּוּן יְתוּבוּן וְיִתרַבּוֹן וְיִתאֲמַר לְהוֹן עַמֵיהּ דֶּאֱלָהָא קַיָימָא :

ולא - י"ז פסוקים 'לא ולא לא' מצעה פסוקה (באמצע פסוק): שמ' ד , א; יב , לט; במ' כ , יז; דב' ח , ג; יז , טז; שו' יג , כג; ש"א טו , כט; מ"א יג , יז; יש' מו , ז; יר' ד , כב; ה , יב; כג , לב; יח' ה , יא; כד , יז; לד , ח; הו' ב , א; קה' ח , יז.

לא - ימד - ל'; ולא - י"ז פסו' לא ולא לא מצע פסו'.

והיה מספר [בני ישראל] וגו' - מה עניין פורענות ונחמה סמוכין בדיבור אחד? רבותינו פירשו בפסחים (פז , ב): הרגיש הושע בעצמו שחטא , על שאמר: החליפם [באומה אחרת]! - עמד וביקש עליהם רחמים. ובסיפרי דבי רב בפרשת 'וישב ישראל בשטים' (ספ"ב קלא) שנינו: רבי אומר: יש פרשיות סמוכות זו לזו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב: "כי אתם לא עמי" (הו' א , ט) , והיה מספר בני ישראל כחול הים - מה עניין זה אצל זה? משל למלך שכעס על אשתו; שלח אחר הסופר לבא ולכתוב לה גט. עד שלא בא הסופר , נתרצה המלך לאשתו. אמר המלך: איפשר יצא סופר זה מכאן חלוק? כלומר: לבו חלוק ותמיה , לומר: למה שלח [המלך] אחרי? אמר לו: בא וכתוב לה שאני כופל לה כתובָּתה. ולפי פשוטו , כך היא סמיכתו: "כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם" (הו' א , ט) - אַראה עצמי כאילו איני לכם , ותִגלו לבין האומות; ואף שם תִרבו ותצמחו , ושם תשיבו אל לבבכם לשוב אלי , כמה שנאמר על ידי משה: "והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך" וגו' , "ושב יי' את שבותך" וגו' (דב' ל , א , ג) - אף כאן: "ונקבצו בני יהודה ובני ישראל" וגו' (להלן , ב).

והיה מספר בני ישראל - כך נהגו הכתובים בכל מקום שאתה מוצא תוכיחה: מעין התוכחה תמצא בצידה הנחמה. לפי שאמר למעלה "קרא שמו יזרעאל" (הו' א , ד) , שזה דימיון לישראל , כמו כן יזרו ויזרעו בארצות אחד מעיר ושנים ממשפחה (ע"פ יר' ג , יד) , כשיתקבצו מן הגלות - ורבו ופרו (ע"פ יח' לו , יא) בארצם כחול הים אשר לא ימד ולא יספר. לא עמי אתם - כנגד שאמר למעלה "כי אתם לא עמי" (הו' א , ט) , חזר ואמר כאן: יאמר להם בני אל חי; כנגד שניזרו ונפוצו בין הגוים , חזר ואמר כאן: ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו; וכנגד שאמר למעלה "והשבתי ממלכות בית ישראל" (שם , ד) , חזר כאן: ושמו להם ראש אחד - מלך אחד. שמיום שנחלקו לשתי ממלכות היו מלכי ישראל עולין לרגל לפני עגל שבדן ולפני עגל שבביתאל , מורא היה להם שאם עלה העם לעשות זבחים בבית יי' בירושלם - ושב לב העם הזה אל אדוניהם אל רחבעם מלך יהודה , ויהרגו את מלך ישראל (ראה מ"א יב , כז - ל). ושבט יהודה ובנימן היו עולין לרגל בירושלם עם מלכם , וכך נחלקו אילו מאילו. אבל משיקָבצו מן הגליות , רועה אחד יהיה לכולם (ע"פ יח' לז , כד). כי גדול יום יזרעאל - כתרגומו: "ארי רב יום כינושיהון"; כלומר: גדול יום קיבוצם מן גליות מיום שנזרעו ונפוצו בם.

והיה. זאת הפרשה דבקה היא , כי במקום שגלו שם יולידו בנים רבים , רק אינם יריאים את השם. ופירוש והיה במקום - כמו "תחת אשר לא עבדת" (דב' כח , מז); והטעם שהם קוראים עצמם בני אל חי , והם באמת לא עמי בעבור מעשיהם הרעים.

והיה מספר בני ישראל - אומר , כי זה הפסוק לא נאמר כי אם לגנאי. כי כשרבו הרעים , אמר הנביא: והיה מספר בני ישראל הרעים כחול הים. והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי - כאשר נאמר "כי אתם לא עמי" (הו' א , ט) , יאמר להם בני אל חי - יאמרו לעצמם: בני אל חי.

ועד שיהיה מספר בני ישראל בארצות אויביהם , באחרית הימים , כחול הים - שאף גם זאת בהיותם בארץ אוייביהם לא מאסתים ולא אגעלם לכלותם (ראה וי' כו , מד) , אלא אפרה וארבה אותם שם , ויכירו וידעו כל גוים שעדיין אני אוהבם. והיה במקום אשר נאמר להם שם , כשגלו , שאינם עמי - שאילו היה עמי לא גלו - יאמר להם בני אל חי; שאם מתו אבותיהם , אלהיהם חי , ולא יתומים הם מאביהם שבשמים , ולא אלמן ישראל מאלהיו (ע"פ יר' נא , ה). ועד אותה העת יקָראו 'לא עמי'; ואז יעקר שם זה מהם , ויאמר להם: בני אל חי.

והיה מספר בני ישראל - אעפ"י שעתה קרואים 'לא עמי' , עוד יבוא זמן שיהיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר. לא ימד - כל שכן שלא יספר; וכן "אין אמת ואין חסד" (הו' ד , א). ולשון 'מדידה' ו'מספר' נופל על החול , ועל הכוכבים לא יפול אלא לשון 'מספר' , לפיכך חלקם ירמיה הנביא כשהמשיל בשניהם , שאמר "אשר לא יספר צבא השמים ולא ימד חול הים" (לג , כב); אע"פ שהוא אמר זה המשל על שתי משפחות מישראל (ראה שם , כד) וזה הנביא אמרוֹ על כל ישראל , אין לתמוה בזה , כי בזה ובזה הוא דרך הפלגה , ואין החפץ בהם כי אם עניין ריבוי. והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם - תחת אשר נאמר להם בזמן הזה לא עמי אתם , לפי מעשיהם הרעים , יאמר להם בזמן ההוא: בני אל חי - כי ישובו אל יי' והוא ישיב שבותם ורחמם. וטעם בני אל חי - כי בזמן הזה עושים עצמם בנים לאלהים אחרים , שאינם חיים , ואפילו החיים שבהם , והם המזלות , אינם חיים אלא בעילת המחַיֶה אותם; אבל הוא יתעלה חי מבלי סיבה ועילה. ויונתן תרגם במקום כמשמעו: "ויהא באתרא דאיתגליאו לביני עממיא כד עברו על אוריתא ואתאמר להון לא עמי אתון יתובון ויתרבון ויתאמר להון עמיה דאלהא קיימא".

והיה מספר בני ישראל וגו' - עיקר זה על מה שאמר "ואת בית יהודה ארחם" (הו' א , ז) , כי רבים ורבים נקבצו עם בני יהודה , ושבו גם בגבולות ישראל. וכבר אמר ישעיה על זאת ההצלחה שהיתה בימי חזקיה כמה וכמה מאלה ההפלגות , וכבר הארכנו על זה בפירוש "יהודה" (שם). עם שנכון שגם בכלל זאת הבשורה היה קצת רמז לענין בית שני , אם שהבין זה הושע או לא; כי המלות והגזרות נמסרות מן השם לנביא , ופעם לא יבין דבר , ופעם יבין קצת ולא יבין קצת. ואם הוא לא יבין , איך נבין אנחנו?! אבל איך שיהיה , הנה כל נביא כותב בספר המלות והמאמרים שידבר לו בם השם יתעלה כדמות מלך מדבר עם עבדיו , והם יבינו או לא יבינו. וכל אלה הענינים סודות גדולות , והכל 'אוצר יי'' יבא. ובכלל , כי זה הנביא הניח בתחלת ספרו נפילת עמנו , ואחר - הצלחתם , ואחר יאריך בתוכחות ויכפול גם כן המכוון הנזכר. וכן עשו ישעיה וירמיה , כמו שביארנו. במקום - כמו "תחת" (במ' כה , יג).

והיה מספר בני ישראל כחול הים - אחר שניבא גלותם עוד נתנבא ישועתם.
ריכוז קישורים